וורן באפט
צילום: טוויטר

וורן באפט מספק דוח פושר, אבל נותן תחזית חיובית לעסקי הביטוח

ברקשייר של באפט דיווחה על ירידה של 8% ברווח התפעולי; Geico תעבור ב-2023 לרווח בהמשך להעלאת התעריפים
מתן קובי |

ברקשייר הת'וואיי של וורן באפט דיווחה על ירידה של 8% ברווח התפעולי ברבעון הרביעי של השנה ל-6.7 מיליארד דולר. הירידה נובעת מפגיעה בתוצאות עסקי הרכבות של החברה ומירידה בשער הדולר האמריקאי. ללא נפילת הדולר, שהגדילה גם את החוב של הקבוצה , הרווח התפעולי של ברקשייר היה עולה בכ-13% לעומת התקופה המקבילה ב-2021 ל-7.9 מיליארד דולר.

ברקשייר רכשה מניות של עצמה ב-2.8 מיליארד דולר, עלייה ממיליארד דולר ברבעון השלישי, מה שהביא את הסכום הכולל השנתי של רכישות ל-7.9 מיליארד דולר. זה ירידה חדה בהיקף הרכישות העצמיות מ-27 מיליארד דולר ב-2021 ו-24.7 מיליארד דולר ב-2020.

הרווח התפעולי היה מתחת לצפי האנליסטים, אך נראה שההסבר בקשר לחולשה בשער הדולר מסביר חלק מהפספוס, אך לא את כולו. בשנה כולה הרוויחה החברה 30.8 מיליארד דולר. בקופת החברה 128 מיליארד דולר במזומן, לעומת 109 מיליארד דולר בסוף רבעון שלישי.

בברקשייר הדגישו כי  בשל העלאות התעריפים, חטיבת ביטוח הרכב Geico צפויה להניב רווח חיתום ב-2023, לאחר הפסד חיתום של 1.9 מיליארד דולר ב-2022. Geico, אחת משלושת חברות הביטוח המובילות ברכב בארה"ב.

ברקשייר ממשיכה ליהנות משיעורי ריבית גבוהים על המזומנים שלה - המוחזקים בעיקר באגרות חוב ממשלתיות, כשבמקביל גם הכנסות הדיבידנד מתיק המניות בעלייה. הרווחים במסילת הברלינגטון הצפונית ירדו ב-13% ברבעון הרביעי ל-1.5 מיליארד דולר. התוצאות הושפעו לרעה מהיקפים נמוכים ועלויות תפעול גבוהות.

עסקי החשמל של ברקשייר הרוויחו ברבעון הרביעי 739 מיליון דולר - עלייה של 24%, כשבכל השנה הסתכם הרווח בתחום ב-3.9 מיליארד דולר - עלייה של 8% ביחס לשנה קודמת. 

ולסיום אזהרה במסגרת הדוחות השנתיים - "אם מסיבה כלשהי אנשי המפתח שלנו, במיוחד מר באפט, יהיו בלתי זמינים, עלולה להיות השפעה שלילית מהותית על הפעילות שלנו. אם יהיה צורך במחליף למר באפט כעת, מועצת המנהלים של ברקשייר הסכימה שמר אייבל יחליף את מר באפט. הדירקטוריון עוקב ללא הרף אחר סיכון זה ויכול לשנות את השקפתו הנוכחית לגבי מחליף למר באפט בעתיד".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.