אמנון שעשוע
צילום: יחצ

השווי של מובילאיי בצניחה חופשית; האם זה ייעצר ב-20 מיליארד דולר?

וול סטריט לא קונה את התחזית של מובילאיי ואינטל נאלצת להוריד את השווי - התכנון המקורי היה לפי 50 מיליארד, זה ירד ל-30 מיליארד וכעת ל-20 מיליארד דולר; למה אינטל רוצה למכור בכל מחיר?
דור עצמון | (12)

על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, אינטל INTEL CORPORATION מפחיתה את שוויה של מובילאיי לצורך הנפקה בהמשך ככל הנראה לסבב מול גופים גדולים לשווי של 20 מיליארד דולר. וול סטריט לא "קונה" את התחזיות של מובילאיי למכירות של 100 מיליארד דולר וכנראה שגם אינטל לא ממש קונה את התחזיות האלו, אחרת היא הייתה אולי שומרת אצלה את "הקלף המנצח". הערכנו את התרחיש הזה מראש:

> הנפקה לפי שווי של 50 מיליארד, עלולה להתברר כיקרה מדי.

אינטל, נזכיר שילמה מעל 15 מיליארד דולר עבור מובילאיי לפני כחמש שנים, רכשה ב-2020 את מוביט שנכנסה לתוך מובילאיי בתמורה ל-1 מיליארד דולר ומימנה את הפסדי מובילאיי בסכום של קרוב ל-1 מיליארד דולר. כל התענוג עלה לה בינתיים 17 מיליארד דולר (בשמרנות) והיא רוצה להנפיק אותה כעת ב-20 מיליארד דולר - במילים אחרות, בערך במחיר העסקה.   

היא ניסתה ב-50 מיליארד, הורידה את השווי ל-30 מיליארד ועכשיו מתברר של-20 מיליארד דולר. האם זו ההפחתה האחרונה? לא בטוח, אבל זו ההפחתה הדרמטית האחרונה. זה יכול להיות בכמה מיליארדים פחות, עוד 10%, 20% מתחת, אבל לא יותר מזה. בכוונת החברה שהמניות תחלנה להיסחר כבר בשבוע הבא ב-26 באוקטובר.

 

מובילאיי היא אכזבה גדולה. החברה מוכרת בקצב של 1.6 מיליארד דולר וכשהיא נמכרה לפני 5 שנים היא מכרה בקצב של 800-900 מיליון. אז דיברו על 1.5 מיליארד דולר מעבר לפינה. הפינה הזו לקחה 5 שנים. זו צמיחה מצרפית של 60%-70% ב-5-6 שנים לחברת טכנולוגיה מהסוג הזה, זה לא ביג דיל. אגב, בשנים שלפני המכירה לאינטל, מובילאיי צמחה 60%-70% בשנה אחת!

למה אינטל רוצה הנפקה?

אינטל מבינה שמובילאיי היא עסק מסוכן. התחרות עלתה בשנים האחרונות, הצמיחה רחוקה מלהיות כפי שהיא העריכה עם הרכישה, וגם - אולי הכי חשוב - היא צריכה מזומן. במקביל להנפקה היא תקבל החזר הלוואות של 3 מיליארד דולר. זה מה שהיא צריכה כרגע לצורך יישום האסטרטגיה שלה - כסף. היא פשוט כבר פחות מאמינה בחלום. ההתייצבות המסוימת במסחר בוול סטריט השבוע ובמיוחד אתמול כאשר נרשמו עליות נאות במדדים המובילים, מעודדות את אינטל שמקווה שהסנטימנט הזה יימשך לפחות עד ביצוע ההנפקה ותחילת המסחר בפועל בשבוע הבא.

קיראו עוד ב"גלובל"

העסקה היא מבחן לשוק ההנפקות, שנפגע קשות מעליית האינפלציה והריביות, החשש ממיתון והצניחה במחירי המניות, במיוחד עבור חברות הטכנולוגיה של מובילאיי. מאות חברות שהיו אמורות לצאת להנפקה בארה"ב ב-2022 נאלצות כעת לצפות מהצד איך המחיר שהמשקיעים מוכנים לשלם עבור העסקים שלהם מצטמצם. במקום לרשום מניות ולגייס כסף בשווקים הציבוריים, חברות אלו נאלצות לחפש כסף פרטי בהערכות שווי נמוכות בהרבה, לקצץ בעלויות באמצעות פיטורים או לנקוט בצעדים אחרים כמו יציאה משווקים מסוימים, או לצאת לציבור בהערכות שווי נמוכות בהרבה מהצפוי. זה נותן לחברות האלה פחות כסף לצמיחה או גיוס עובדים, ופגיעה פוטנציאלית נוספת בכלכלה הרחבה יותר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אולי בדוחק, עשירית מזה. 200 מגה מקס. (ל"ת)
    כרמל 23/10/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יהודאי 19/10/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
    כשיש לך סנסור שמזהה רכב מתקרב, ויש תוכנה שעושה ביפ ביפ, אז השווי נמוך, אבל כשיש לך "קוד, בינה מלאכותית" על הסנסור, שעושה ביפ ביפ , או אז אתה שווה מליארדים. "בינה מלאכותית" זה ההבדל.
  • 8.
    אופס טעות, תמחרו את שווי המערכות כולל המכוניות (ל"ת)
    רמיבר 18/10/2022 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    התואר 18/10/2022 19:56
    הגב לתגובה זו
    פותח שערים.,מוצדק?,אתם תחליטו
  • 6.
    dw 18/10/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
    שעשוע מכר את MBLY לאינטל לפי 15B$ וכך זו השיגה דריסת רגל בשוק חדש וצומח. היא בעצם המוביל. אם כעת יצליחו להנפיק לפי שווי דומה זה יהיה הישג לא רע. יש עוד שחקנים בשוק הזה, כמו פורסייט המקומית המתיימרת להתחרות בהם ומפנטזת להימכר לאחת מהמתחרות של אינטל גם לפי שווי נמוך בסדרי גודל מ 15B$ (כל פורסייט היום נסחרת לפי הונה העצמי, 130 מלשח, אפילו טיפה פחות). אם פורסייט יצליחו להמכר לפי 15 מיליארד שקל, ואפילו 1.5 מיליארד, זה יהיה אקזיט נאה מאד למחזיקים הנוכחיים (וקצת פחות לאלה שחלמו בעבר) מחזיק ולא ממליץ
  • 5.
    היה ברור מההתחלה שזו השחלה (ל"ת)
    יובל 18/10/2022 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חולם בהקיץ 18/10/2022 13:00
    הגב לתגובה זו
    איך "חברה" של זיהוי תמונה שווה 15 מיליארד? עם כל הכבוד מובילאיי לא המציאה את הראייה הממוחשבת ואין פה פריצות דרך שמישהו אחר לא יוכל לחקות די בקלות. סימפטום של שוק מנופח כשכל חברה שנייה היא יוניקורן ואחרי זמן קצר האוויר החום יוצא ונדרש כלום. פרוג, מאנדיי, קאלטורה, לייבפרסון, ועוד ועוד ועוד.
  • dw 18/10/2022 15:09
    הגב לתגובה זו
    קדימה. לך על זה. בינתיים פורסייט המקומית מחקה "די בקלות" ונסחרת בשווי של... 120 מלשח. בערך כמו הונה העצמי. פורסייט מפנטזים שאחת המתחרות של אינטל יקנו אותם ובינתיים זה לא קורה. האמן לי שכל משקיעי פורסייט חותמים עכשיו על אקזיט לא לפי 15B$ אלא 15 מיליארד שקל. יודע מה? סוף היום, נמכור לך גם בעשירית מזה. 1.5 מיליארד שקל (ו"תאמין לי אני בכלל מפסיד עליך" :-) ). מה אומר? לוחצים יד? עם כל הכבוד ליתוש פורסייט בינתיים אף אחד לא מדגדג את MBLY שהיא מנהיגת השוק. MBLY עושים מיליארד דולר תפעולי. פורסייט, בינתיים, מספרים סיפורים. לא מכרו שקל. כמחזיק אני מקווה שחלק מהסיפורים יתממשו אבל "לחקות די בקלות"??? נו נו. קצת ענווה. אינטל קנו עסק צומח לא רע. קנו ביוקר אמנם אבל בינתיים הם מוכרים ופורסייט מספרים סיפורים. שיהיה הכי ברור - כמחזיק הייתי מאד שמח אם אפשר היה "לחקות בקלות" את MBLY ושהמניה של פורסייט תעשה פי 100 על הכסף של היום. בינתיים זה לא קורה.
  • 3.
    מידע פנים 18/10/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    הצליח ליצור צבר לקוחות כולל יצרני רכב, "שיכנע" גורמים בממשלה שמדובר במוצר בטיחות ששווה השקעה של המדינה למי שיתקין. בפועל צפצפה לא ניתן להסתמך על עיבוד תמונה בלבד...את זה הבינו מאוחר
  • 2.
    בזמנו 15 מיליארד שאינטל שילמה עבור צפצפה היה מוגזם (ל"ת)
    יצחק 18/10/2022 09:22
    הגב לתגובה זו
  • dw 18/10/2022 23:01
    הגב לתגובה זו
    אתה מכיר עוד הרבה צפצפות שעושות מיליארד דולר תפעולי?
  • 1.
    הם לא יודעים מה הם קנו אכלו אותה (ל"ת)
    חיים 18/10/2022 08:31
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.