גיא טל
צילום: משה בנימין

למה חלוקת מניות ההטבה הקפיצה את אמזון ב-18% ב-5 ימים?

לחלוקת מניות הטבה - פיצול של מניה אחת לכמה מניות - אין משמעות פיננסית אמיתית ובכל זאת היא משפיעה באופן פסיכולוגי על המשקיעים, וגם מאפשרת סחירות גבוהה יותר למשקיעים קטנים; במקרה של ענקיות כמו אמזון או גוגל ישנה משמעות נוספת
גיא טל | (5)

אמזון AMAZON מתקרבת לביצוע חלוקת מניות ההטבה. למרות שמדובר בצעד טכני שלא אמור להשפיע על שווי החברה, מחיר המניה טיפס במעל 18% בחמשת ימי המסחר האחרונים. 

פיצול מניות, או חלוקת מניות הטבה' הוא מהלך טכני שבו מפצלים מניה אחת לכמה מניות ומחלקים בהתאמה את המחיר. נניח שיש מניה שמחירה 2000 דולר, ומפצלים אותה בשיעור של 20 ל-1 הרי שנקבל במקומה 20 מניות בשווי 100 דולר. השווי הכולל של המניות לא באמת משתנה. כך, במקום מניה אחת של אמזון ששוויה 2423 לפי מחיר הפתיחה אמש, יקבל כל משקיע 20 מניות בשווי 121 דולר. אין שום הבדל בשווי. 

עלול להיווצר בלבול בין המושג "חלוקת מניות הטבה" לבין המשג "ספין אוף", שגם אותו לעיתים אנו מתרגמים כפיצול. בספין אוף הכוונה שחלק מהחברה מפוצל ומתחיל לתפקד כחברה עצמאית. בחלוקת מניות הטבה לא באמת קורה שום דבר בחברה, רק המניה עצמה מתפצלת לכמה מניות. אמזון הוזכרה גם בהקשר של ספין אוף כשרבים סבורים שעליה לפצל את עסקי הענן שלה, אך במקרה זה מדובר בחלוקת מניות ההטבה שהקפיץ את מניית החברה.

לקריאה נוספת:

>>>ספין אוף (פיצול): היתרונות והחסרונות לחברה המקורית ולחברה המפוצלת

למרות שאין משמעות פיננסית אמיתית לחלוקה הזו המשקיעים לעיתים קרובות אוהבים את הצעד, כפי שראינו בחמשת הימים האחרונים, וכפי שראינו גם לאחר ההכרזה במרץ השנה על התוכנית, שמיד לאחריה זינקה אמזון. (אם כי לאחר מכן היא חזרה לרדת עקב החששות הכלליים בשוק והחששות הספציפים לגבי עסקי האיקומרס של החברה, וכעת המניה נסחרת ב-12% פחות מאשר לפני הודעת החלוקה). הסיבה לכך שמשקיעים אוהבים צעד כזה היא שלמרות שאין לו משמעות פיננסית, יש לו משמעות פסיכולוגית, ולעיתים גם השפעות נוספות כדלהלן. 

האפקט הפסיכולוגי הוא ההרגשה שאתה מקבל משהו בחינם. עד עכשיו הייתה לי מניה אחת של אמזון ועכשיו יש לי 20. זהו אפקט שכל מי שיש לו מעט הבנה בשוק ההון לא ממש מתרגש ממנו, אך באופן ציבורי הוא יכול להשפיע. יש גם השפעה פסיכולוגית נוספת: חלוקת מניות ההטבה משדרת מסר נוסף - החברה הצליחה כל כך עד שמחיר המניה נהיה גבוה מדי וצריך לפצל אותו, כדי שתוכל להמשיך לעלות שוב. 

ישנה גם השפעה אמיתית על הסחירות והנגישות של המניה. מניה במחיר של 2400 דולר לא נגישה למשקיעים קטנים. ישנם גם מקרים יותר קיצוניים  - רוב המשקיעים בעולם לא יכולים אפילו לחלום על לקנות את מניית חברת ברקשייר האת'אווי BERKSHIRE HATHAWAY A כיון שמחיר מניה אחת הוא קרוב לחצי מיליון דולר. באפט התנגד שנים לפיצול המניה עד שבלחץ השוק הנפיקה ברקשייר סדרת מניות נוספת כדי להפוך אותה לנגישה יותר למשקיעים. זו נסחרת במחיר סביר יותר של כ-300 דולר BERKSHIRE HATHAWAY B .  

קיראו עוד ב"גלובל"

מחיר מניה של 100 או 200 דולר מאפשר למשקיעים לקנות כמויות קטנות של מניות בתיקים הקטנים יותר וגם לממש את חלקן ולהישאר עם חלק אחר במקרה שירצו בכך, ולא מחייב תזוזה של אלפי דולרים על כל פעולה. משקיע קטן אחד כמובן לא משפיע על מחיר המניה אבל כאשר מדובר במיליוני משקיעים הרי שאפילו ענקית כמו אמזון יכולה להנות מעליית נפח המסחר.

יום שני הקרוב יהיה יום המסחר הראשון שלאחר הפיצול. ישנם גם פיצולים צפויים במניות נוספות בקרוב. גוגל GOOGLE תפצל את המניה ביחס דומה לזה של אמזון - 20 ל-1. טסלה TESLA INC גם הודיעה על חלוקת מניות הטבה אך טרם מסרה את הפרטים לגבי שייעור החלוקה או זמן הביצוע. מניית ה"מם" גיימסטופ GAMESTOP CORP גם הודיעה על כוונה לצעד דומה מבלי לפרט. החברה הגדולה האחרונה שבצעה חלוקת מניות הטבה היא אפל APPLE שבשנת 2020 חילקה 4 מניות הטבה על כל מניה. 

החלוקה תכניס את אמזון למדד הדאו ג'ונס?

יחד עם זאת, במקרה של ענקיות כמו אמזון או גוגל, לחלוקת מניות הטבה יכול להיות אפקט נוסף מאד משמעותי - כניסה למדד הדאו ג'ונס. מדד הדאו ג'ונס מתנהל בצורה קצת מוזרה. משקל כל חברה במדד הוא לפי מחיר המניה, למרות שמחיר המניה הוא נתון אקראי וחסר משמעות שלא מעיד על גודל החברה או על שוויה. שווי השוק של החברה נקבע כמובן על פי הכפלה של מספר המניות במחיר המניה, אבל מחיר המניה בפני עצמו הוא חסר משמעות. 

בכל זאת בדאו ג'ונס נקבע המשקל של כל חברה במדד על פי מחיר המניה, ולכן מניות עם מחיר מניה גבוה ישפיעו בצורה חסרת פורפורציות על המדד. זו הסיבה שמניות במחיר של 2000 או 3000 דולר, כפי שנסחרות כיום אמזון או גוגל, לעולם לא יוכלו להיכנס למדד היוקרתי. וודאי וודאי שלמניית ברקשייר אין שום סיכוי להיכנס לשם למרות שמבחינות אחרות היא הייתה יכולה להתאים לו. 

במקרה של אמזון וגוגל, מחיר מניה של כמה מאות דולרים בודדים בהחלט הופכים אותן למועמדים להיכנס למדד היוקרתי, וממילא למשוך השקעות במאות מיליוני דולרים של תעודות סל שונות שעוקבות אחר המדד. גם פה, זרם כזה של השקעות משפיע על שווי השוק של חברות, אפילו אם הן ענקיות כמו גוגל או אמזון. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 08/06/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
    אמזון איננה כשאר המניות,כשהיא מתפצלת כסף רב נכנס ויוצא ,יותר מבזמן השער הגבוה,דומה למצב בזמנו במניית טבע והסחירות בה
  • 4.
    בשנות ה 90 02/06/2022 12:08
    הגב לתגובה זו
    בקיצור חרטה ברטה, מניה במסחר מקוונן במכפיל של של 60.בהצלחה לטמבלים שמושקעים .
  • 3.
    נ.ש. 02/06/2022 10:46
    הגב לתגובה זו
    היא הייתה ידועה מראש מלפני חצי שנה כמעט. וסיבת העלייה קשורה לתיקון לירידה שלה מ2900 דולר. פשוט הגיע לנקודת תמיכה בשוק.
  • 2.
    מוישי זוכמיר 02/06/2022 10:37
    הגב לתגובה זו
    ב"ה כל אופציה היא בעצם אופציה על חבילה של 100 מניות, אם יש מימוש צריך לרכוש על כל אופציה מניות אמזון ברבע מיליון דולר. עכשיו יהיה יותר פשוט. כמובן לא אומר כלום על הכיוון. רק על הסחירות. חג שמייח!!
  • 1.
    מעניין, תודה (ל"ת)
    דמיקולו פיזדמטה 02/06/2022 10:21
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.

במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים. 

החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור

חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.

הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.

חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.