אמזון AMAZON מתקרבת לביצוע חלוקת מניות ההטבה. למרות שמדובר בצעד טכני שלא אמור להשפיע על שווי החברה, מחיר המניה טיפס במעל 18% בחמשת ימי המסחר האחרונים. 

פיצול מניות, או חלוקת מניות הטבה' הוא מהלך טכני שבו מפצלים מניה אחת לכמה מניות ומחלקים בהתאמה את המחיר. נניח שיש מניה שמחירה 2000 דולר, ומפצלים אותה בשיעור של 20 ל-1 הרי שנקבל במקומה 20 מניות בשווי 100 דולר. השווי הכולל של המניות לא באמת משתנה. כך, במקום מניה אחת של אמזון ששוויה 2423 לפי מחיר הפתיחה אמש, יקבל כל משקיע 20 מניות בשווי 121 דולר. אין שום הבדל בשווי. 

עלול להיווצר בלבול בין המושג "חלוקת מניות הטבה" לבין המשג "ספין אוף", שגם אותו לעיתים אנו מתרגמים כפיצול. בספין אוף הכוונה שחלק מהחברה מפוצל ומתחיל לתפקד כחברה עצמאית. בחלוקת מניות הטבה לא באמת קורה שום דבר בחברה, רק המניה עצמה מתפצלת לכמה מניות. אמזון הוזכרה גם בהקשר של ספין אוף כשרבים סבורים שעליה לפצל את עסקי הענן שלה, אך במקרה זה מדובר בחלוקת מניות ההטבה שהקפיץ את מניית החברה.

לקריאה נוספת:

>>>ספין אוף (פיצול): היתרונות והחסרונות לחברה המקורית ולחברה המפוצלת

• אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות שאין משמעות פיננסית אמיתית לחלוקה הזו המשקיעים לעיתים קרובות אוהבים את הצעד, כפי שראינו בחמשת הימים האחרונים, וכפי שראינו גם לאחר ההכרזה במרץ השנה על התוכנית, שמיד לאחריה זינקה אמזון. (אם כי לאחר מכן היא חזרה לרדת עקב החששות הכלליים בשוק והחששות הספציפים לגבי עסקי האיקומרס של החברה, וכעת המניה נסחרת ב-12% פחות מאשר לפני הודעת החלוקה). הסיבה לכך שמשקיעים אוהבים צעד כזה היא שלמרות שאין לו משמעות פיננסית, יש לו משמעות פסיכולוגית, ולעיתים גם השפעות נוספות כדלהלן. 

האפקט הפסיכולוגי הוא ההרגשה שאתה מקבל משהו בחינם. עד עכשיו הייתה לי מניה אחת של אמזון ועכשיו יש לי 20. זהו אפקט שכל מי שיש לו מעט הבנה בשוק ההון לא ממש מתרגש ממנו, אך באופן ציבורי הוא יכול להשפיע. יש גם השפעה פסיכולוגית נוספת: חלוקת מניות ההטבה משדרת מסר נוסף - החברה הצליחה כל כך עד שמחיר המניה נהיה גבוה מדי וצריך לפצל אותו, כדי שתוכל להמשיך לעלות שוב. 

ישנה גם השפעה אמיתית על הסחירות והנגישות של המניה. מניה במחיר של 2400 דולר לא נגישה למשקיעים קטנים. ישנם גם מקרים יותר קיצוניים  - רוב המשקיעים בעולם לא יכולים אפילו לחלום על לקנות את מניית חברת ברקשייר האת'אווי BERKSHIRE HATHAWAY A כיון שמחיר מניה אחת הוא קרוב לחצי מיליון דולר. באפט התנגד שנים לפיצול המניה עד שבלחץ השוק הנפיקה ברקשייר סדרת מניות נוספת כדי להפוך אותה לנגישה יותר למשקיעים. זו נסחרת במחיר סביר יותר של כ-300 דולר BERKSHIRE HATHAWAY B .  

• העתיד על פי OpenAI: עט AI ועולם עם פחות מסכים
• סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

מחיר מניה של 100 או 200 דולר מאפשר למשקיעים לקנות כמויות קטנות של מניות בתיקים הקטנים יותר וגם לממש את חלקן ולהישאר עם חלק אחר במקרה שירצו בכך, ולא מחייב תזוזה של אלפי דולרים על כל פעולה. משקיע קטן אחד כמובן לא משפיע על מחיר המניה אבל כאשר מדובר במיליוני משקיעים הרי שאפילו ענקית כמו אמזון יכולה להנות מעליית נפח המסחר.

יום שני הקרוב יהיה יום המסחר הראשון שלאחר הפיצול. ישנם גם פיצולים צפויים במניות נוספות בקרוב. גוגל GOOGLE תפצל את המניה ביחס דומה לזה של אמזון - 20 ל-1. טסלה TESLA INC גם הודיעה על חלוקת מניות הטבה אך טרם מסרה את הפרטים לגבי שייעור החלוקה או זמן הביצוע. מניית ה"מם" גיימסטופ GAMESTOP CORP גם הודיעה על כוונה לצעד דומה מבלי לפרט. החברה הגדולה האחרונה שבצעה חלוקת מניות הטבה היא אפל APPLE שבשנת 2020 חילקה 4 מניות הטבה על כל מניה. 

החלוקה תכניס את אמזון למדד הדאו ג'ונס?

יחד עם זאת, במקרה של ענקיות כמו אמזון או גוגל, לחלוקת מניות הטבה יכול להיות אפקט נוסף מאד משמעותי - כניסה למדד הדאו ג'ונס. מדד הדאו ג'ונס מתנהל בצורה קצת מוזרה. משקל כל חברה במדד הוא לפי מחיר המניה, למרות שמחיר המניה הוא נתון אקראי וחסר משמעות שלא מעיד על גודל החברה או על שוויה. שווי השוק של החברה נקבע כמובן על פי הכפלה של מספר המניות במחיר המניה, אבל מחיר המניה בפני עצמו הוא חסר משמעות. 

בכל זאת בדאו ג'ונס נקבע המשקל של כל חברה במדד על פי מחיר המניה, ולכן מניות עם מחיר מניה גבוה ישפיעו בצורה חסרת פורפורציות על המדד. זו הסיבה שמניות במחיר של 2000 או 3000 דולר, כפי שנסחרות כיום אמזון או גוגל, לעולם לא יוכלו להיכנס למדד היוקרתי. וודאי וודאי שלמניית ברקשייר אין שום סיכוי להיכנס לשם למרות שמבחינות אחרות היא הייתה יכולה להתאים לו. 

במקרה של אמזון וגוגל, מחיר מניה של כמה מאות דולרים בודדים בהחלט הופכים אותן למועמדים להיכנס למדד היוקרתי, וממילא למשוך השקעות במאות מיליוני דולרים של תעודות סל שונות שעוקבות אחר המדד. גם פה, זרם כזה של השקעות משפיע על שווי השוק של חברות, אפילו אם הן ענקיות כמו גוגל או אמזון.