השקעה
צילום: UNPLASH

ספין אוף (פיצול): היתרונות והחסרונות לחברה המקורית ולחברה המפוצלת

הנפקה או חלוקת מניות של חטיבה מתוך חברה קיימת והפיכתה לחברה עצמאית יכול להיות הזדמנות להשקעה בעסק חדש ומצליח וכן יכול לשפר את מצבה של החברה המקורית, אך יכול גם להוות מלכודת וליצור חברה גרועה או לפגוע בחברה המקורית - מה כדאי לבחון במקרה של פיצול?
גיא טל | (3)

חברת אמזון AMAZON ידועה כקמעונאית אינטרנט מצליחה עם מכירות רבעוניות של מעל 100 מיליארד דולר. יחד עם זאת קצת פחות ידועה העובדה שהקמעונאות היא רק עסק אחד של החברה שמחזיקה חטיבות אחרות שצומחות בקצב מהיר יותר והן אף רווחיות יותר מעסקי הליבה, דוגמת חטיבת הלוגיסטיקה וחטיבת הפרסומות. שתי החטיבות האלו קשורות ישירות לעסקי הקמעונאות, אולם אמזון פיתחה חטיבה נוספת - שרותי הענן (AWS). 

>>>הדוחות האחרונים של אמזון עם פירוט הכנסות החטיבות השונות

לדעת רבים, שרותי הענן הוא העסק המצליח ביותר של אמאזון והוא לבדו קרוב להיות שווה את כל ערך החברה. אך כיון שהוא כלול בתוך החברה הקמעונאית שמציגה שולי רווח נמוכים בהרבה, הערך שמיוצר בחטיבת הענן לא בא לידי ביטוי בערך החברה הכולל. לכן רבים ממליצים לאמזון לעשות ספין אוף כלומר להנפיק את עסקי הענן של החברה כעסק נפרד.

ספין אוף, או פיצול בעברית, הוא כאשר חברה מנפיקה חטיבה מתוכה כחברה נפרדת ועצמאית. בדרך כלל היא תעשה זאת על ידי חלוקת "דיבידנד בעין". כלומר חלוקת המניות בחברה המפוצלת לבעלי המניות הנוכחיים שלה. היא יכולה לשמור לעצמה מניות בחברה שנפרדה, אך זו כבר תהיה עצמאית ולא תלויה בחברה המקורית. היא יכולה גם להחליט שהיא מחלקת את כל אחזקתה בחברה לבעלי המניות ובכך לנתק עימה את הקשר לחלוטין. 

כך לדוגמה, אם אמזון תבצע ספין אוף לעסקי הענן שלה הרי שבידי משקיעיה יהיו שני סוגי מניות: המניות של החברה המקורית אמזון, ומניות של החברה החדשה של שרותי הענן שתתפצל. הערך של החברה המפוצלת אמור לרדת מהערך הכולל של החברה האם, אך לעיתים קרובות יש פה הצפת ערך, שכן שתי החברות בנפרד יהיו שוות יותר מאשר מה שהן היו שוות כשהן היו מאוחדות תחת חברה אחת. 

מהלך הספין אוף הולך ונהיה נפוץ יותר לאחרונה, ומגלם בקרבו יתרונות וחסרונות פוטנציאלים. בשנת 2021 לקרוב ל-60 חברות בינלאומיות ביצעו ספין אוף לעומת 42 בשנת 2020 לפי חברת המחקר Dealogic ו-7 חברות נוספות הודיעו כוונתן לבצע את המהלך בשנה הנוכחית. 

הפיצול - הפיכת חטיבה מתוך חברה לחברה עצמאית - יכול להציף ערך. זה מאפשר באופן תיאורטי לחלקים מהחברה להיסחר בערך גבוה יותר מאשר כאשר הם היו לכודים בתוך החברה המקורית, היכן שאולי לא היה סינרגיה מלאה עם עסקי החברה. למעשה זה יכול להיות מסובך יותר, ולעיתים קרובות ישנה פגיעה בהחזר ארוך הטווח של המשקיעים. . ג'ונתן בויאר, מנהל בחברת Boyar Value Group אומר בהקשר זה: "כולם חושבים שספין אוף הוא דרך קלה לעשות כסף, ואין זה כך. אתה חייב להיות מאד זהיר ולהצביע על מהם הגורמים אותם יש לבחון על מנת לקבוע האם הספין אוף אטרקטיבי". 

קיראו עוד ב"גלובל"

במחקר שערכה החברה של בויאר נבדקו קרוב ל-250 מקרים של ספין אוף בתקופת זמן של 10 שנים. נמצא שזמן ההחזר הכי טוב היה במהלך 7 עד 12 חודשים לאחר הפיצול, כששנה לאחר הפיצול ההחזר הממוצע הגיע לשיא של 7.1%. בטווח ארוך יותר, לעומת זאת, החברות המפוצלות הניבו תשואה נמוכה מזו של מדד ה-S&P 500 ב-2.7% בממוצע לשנה. מדד ה-S&P U.S. IPO& Spinoff (כן, גם לזה יש מדד בארצות הברית) הפסיד 31% לעומת הפסד של 1.8%במדד ה-S&P 500 ב-12 החודשים האחרונים. זו הסיבה, ככל הנראה, ששועלי שוק ההון, קרנות הגידור, לא נשארים זמן רב עם חברות מפוצלות. זמן האחזקה הממוצע של קרנות גידור בחברות מפוצלות הוא פחות משנה וחצי, כך לפי ג'ון קופי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה: "זו אסטרטגיה לטווח קצר - להשתלט, לבצע את הפיצול, להרוויח כסף ולהמשיך הלאה לחברה אחרת". 

אז מה יכול להשתבש? לעיתים החברה "המופרדת" הייתה מהותית מדי לחברה המקורית, והפרוד יצר נזק לחברה המקורית או שהחברה המפוצלת לא מהווה עסק שלם מספיק כדי לעמוד בפני עצמו. במקרים כאלו הפיצול יכול לגרום לתהליך בניה מחדש שלוקח שנים. גונסון אנד גונסון JOHNSON & JOHNSON , לדוגמה, שהודיעה על פיצול חטיבת מוצרי הבריאות לצרכנים בנובמבר אמרה שהתהליך ימשך עד סוף 2022 או תחילת 2023. 

דוגמה לפיצול שעבד פחות טוב עבור החברה המפוצלת הוא זה של חברת Kyndryl KYNDRYL HOLDINGS מחברת IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES שבוצע בשנה שעברה. החברה המפוצלת שהכילה את פעילות תשתיות ה-IT שהיו בבעלות IBM ולא היו חיוניים לעסקי הליבה של IBM, עדיין איננה רווחית וערך השוק שלה צנח לאחר הפיצול ב-27.8% השנה, ולא נראה אזה קטליזטור לשינוי כיוון בטווח הזמן הקרוב. 

לעיתים גורל שתי החברות המפוצלות הוא שונה. החברה המקורית פורחת לאחר הפיצול, וזו החדשה נובלת. כך קורה לעיתים קרובות כאשר מטרת החברה המקורית "להוריד משקולת" של חטיבות שמתפקדות פחות טוב או שהן פחות רווחיות עבורה. במקרים כאלה החברה המפוצלת מדשדשת או נופלת לאחר התיקון, ואילו החברה המקורית יוצאת לדרך חדשה עם שיפור בביצועים לאחר הורדת אותה משקולת, או על מנת שתוכל להתמקד בעסקי הליבה שלה ולא להתפזר על תחומים בהם היא פחות מרוכזת בדרך כלל. זה פחות או יותר היה הסיפור של הפיצול של IBM.

חברת הביג פארמה מאופינות בפיצולים על רקע של ניסיון התמקדות בעסקי הליבה, לאחר שבשנים קודמות הן התפרשו על יותר מדי תחומים בתאוות רכישות שלא הניבה את הפרי הרצוי. כך נובארטיס NOVARTIS AG ADS הודיעה שהיא בוחנת את הנפקת חברת סאנדוס, חטיבת התרופות הגנריות של החברה, שיכולה למצוא את עצמה בקרוב כחברה עצמאית. הסיבה המרכזית לפיצול הצפוי הוא העובדה שהחטיבה הזו פחות רווחית ומכבידה על תוצאות נוברטיס. כך גם חברת התרופות GLAXOSMITHKLINE PLC מעוניינת לפצל את חטיבת מוצרי הבריאות לצרכן שלנה באמצע 2022 כדי להתמקד בעסקי התרופות. 

גורם נוסף שהתפתח בזמן האחרון, ומאיץ את טרנד הפיצולים, במקרה זה על חשבון מכירת חטיבות לחברות אחרות - מיזוגים ורכישות - הוא מדיניות ממשל ביידן, שמנסה להגביל את היכולת של חברות גדולות לבצע מיזוגים ורכישות על מנת למנוע מצב של מונופולים. פתרון נוח לחברות שרוצות להיפטר מחטיבות מסיומות אך אינן יכולות למכור אותן מהטעם הזה הוא פשוט להנפיק או לחלק אותן כדיבידנד בעין. 

משקיעים אטקיביסטים יכולים אף הם לדחוף לכיוון של פיצול כאשר הם רוצים להשיא ערך מהיר להשקעתם. כך לדוגמה במקרה של אמזון שהזכרנו מקודם. המשקיע דן לואב שאמזון היא בין האחזקות הגדולות של חברת ההשקעות שלו ת'ירד פוינט, דוחף מזה חודשים להנפיק את שירותי הענן של החברה ואף דן בנושא עם חברות גידור נוספות המושקעות בחברה, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל. גם פה הרגולטור מהווה פקטור, כיון שישנן דאגות מבחינת הרגולטור מעוצמתה של אמזון ומההשלתטות שלה על תחום הענן במקביל להשתלטות על תחום האיקומרס והלוגיסטיקה. במכתב שכתב לואב למשקיעי החברה שלו ת'ירד פוינט הוא רומז שגברו הסיכויים שההנהלה החדשה של אמזון תנקוט בצעד מעין זה. יחד עם זאת, זו לא נראית כהתרחשות סבירה בעתיד הנראה לעין. 

פגם נוסף בתהליך פיצול יכול להיות כאשר החברה המקורית מעמיסה יותר מדי חוב ממנו היא רוצה להיפתר על החברה המפוצלת מה שמכביד על החברה החדשה. דגל אדום כזה מתנופף מעל תוכניות הפיצול של גלקסו סמית. החברה רוצה לפצל את Haleon  - חטיבת מוצרי הבריאות שלה, אך זו תתפצל עם רמת חוב גבוהה מהרצוי. 

כדי לדעת אם כן, אם מהלך ספין אוף הוא נכון או לא, ראשית יש לבחון האם החטיבה ממנה רוצים להיפרד אינה סינרגטית מדי לפעילות העיקרית של החברה, ושלכן פיצול שלה לא יפגע בחברה האם. שנית, יש לבדוק האם היא חברה שיכולה לעמוד בפני עצמה ומחזיקה פעילות רווחית ויציבה ללא קשר לחברה האם. בנוסף, יש לבדוק האם החברה המפוצלת איננה "סוג ב'" מהבחינה הזו שזו פעילות לא רווחית או מועמסת ביותר מדי חוב. במקרה כזה, דווקא החברה האם יכולה להיות השקעה מעניינת יותר ואילו את המניות שלל החברה המפוצלת שקיבלנו "במתנה" ננסה למכור בהזדמנות הראשונה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 23/05/2022 06:42
    הגב לתגובה זו
    כוונתי בהערכת חסר ע"י השוק
  • 2.
    לרון 23/05/2022 06:41
    הגב לתגובה זו
    משפר את ביזפורטל לאין ערוך,שום קשר כגילוי נאות,והספין אוף מתבצע לרוב כשחברה חושבת שהחלק המפוצל שווה יותר,דוגמא למשל OGN שפוצלה ממרק וכבר עלתה כשהשוק ירד,לא המלצה
  • 1.
    נ.ש. 22/05/2022 23:33
    הגב לתגובה זו
    במקרה לדוגמה של GE שמפרידים את ענף פיתוח מכשור רפואי מדובר במהלך נכון שיכול כן להציף ערך על פני שנים רבות ולא בטווח הקצר. אם כי זה ספין אוף שייקח כמה שנים כדי שיקרה אם יקרה. מאחר ומדובר בתחום שממש לא קשור לתחומי הליבה של החברה. ובדרך נפרדת הם יכולים להוביל הרבה יותר דברים כל אחד בנפרד
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתותדגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתות

בולגריה עוברת לאירו - זה הרבה יותר ממהלך טכני של החלפת שטרות

בולגריה עוברת להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה ותהיה המדינה ה-21 בגוש האירו; בולגריה איבדה את העצמאות המוניטרית שלה כבר ב-1997 אז לאור הקריסה הכלכלית הצמידה את המטבע למארק הגרמני ובהמשך לאירו

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בולגריה אירו

תחילת 2026 ובולגריה נכנסת לגוש האירו וזה ממש לא רגע של אופוריה בשביל המדינה המזרח-אירופאית. זה מגיע אחרי מסע כלכלי ארוך, טעון וטראומטי. עבור רבים במדינה, המעבר לאירו אינו נתפס כמהלך טכני של החלפת שטרות ומטבעות, אלא כסגירת מעגל היסטורית שמתחילה דווקא בקריסה הכלכלית של שנות ה-90. בין 1996 ל-1997 חוותה בולגריה היפר-אינפלציה, הבנקים קרסו בזה אחר זה, חסכונות של משפחות התאדו כמעט בן לילה, והאמון במערכת הכלכלית נפגע עמוקות. בפברואר 1997 לבדו, האינפלציה החודשית הגיעה ל-242%. במונחים שנתיים, האינפלציה בשיאה חצתה את רף ה-2,000%. זו הייתה אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הבולגרית המודרנית, והיא נצרבה היטב בזיכרון הקולקטיבי.

כדי להמחיש את עומק המשבר, בתחילת 1996, דולר אחד היה שווה כ-70 לֶב. בפברואר 1997, שער החליפין כבר עמד על 3,000 לֶב לדולר. הכסף הפך לנייר חסר ערך תוך חודשים ספורים. השכר החודשי הממוצע בשיא המשבר צנח לשווה ערך של כ-30 דולר בלבד. פנסיות של חיים שלמים הספיקו בקושי לקניית כמה כיכרות לחם. כשליש מהמערכת הבנקאית בבולגריה הוכרזה כפושטת רגל. אנשים עמדו בתורים אינסופיים מחוץ לבנקים סגורים, רק כדי לגלות שחסכונותיהם נעלמו.

מעבר לא חלק מהקומוניזם

שורשי המשבר של אמצע שנות ה-90 נעוצים באופן שבו בולגריה ניהלה את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. אחרי נפילת המשטר, הממשלות נמנעו ממהלכי עומק כואבים כמו הפרטה מהירה וסגירת חברות ממשלתיות כושלות. במקום זאת, המדינה המשיכה להזרים אשראי וסובסידיות לחברות מפסידות, שחלקן הפכו בפועל ל"חברות זומבי" שחיו על חשבון התקציב. התוצאה הייתה הצטברות מהירה של חובות, מערכת בנקאית חלשה ותלות גוברת בכסף ציבורי, בלי מנגנונים אפקטיביים של פיקוח וניהול סיכונים.

כדי לממן את הגירעונות ולמנוע קריסה מיידית, הבנק המרכזי בחר בפתרון הקל והמסוכן, הדפסת כסף. ההיצע המוניטרי תפח במהירות, האמון במטבע המקומי נשחק, והאינפלציה יצאה משליטה. בתוך הסחרור הזה עלו גם טענות קשות לשחיתות שלטונית, כולל ניצול המשבר על ידי גורמים בממשל ובמערכת הבנקאית להעברת כספים ולהתרוקנות יתרות המט"ח של המדינה. השילוב בין ניהול כלכלי רופף, מימון אינפלציוני ואובדן אמון ציבורי הוא זה שהוביל בסופו של דבר לקריסה של 1996-1997 ולמהלך הדרמטי של הצמדת המטבע.

מתוך המשבר הזה נולד מהלך דרמטי. בולגריה אימצה מנגנון של "לוח מוניטרי" (Currency Board), שבמסגרתו הוצמד המטבע המקומי, הלב, למארק הגרמני, ובהמשך לאירו. במילים אחרות, הבנק המרכזי הבולגרי ויתר בפועל על היכולת לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, לקבוע ריבית או לשחק עם שער החליפין. כבר כמעט שלושה עשורים שבולגריה חיה עם מטבע שמחירו קבוע, כשהשליטה האמיתית נמצאת מחוץ לגבולותיה. במובן הזה, המעבר הרשמי לאירו היום הוא פחות אובדן ריבונות ויותר הכרה רשמית במצב שקיים בפועל מאז סוף שנות ה-90.