ספין אוף (פיצול): היתרונות והחסרונות לחברה המקורית ולחברה המפוצלת
חברת אמזון AMAZON ידועה כקמעונאית אינטרנט מצליחה עם מכירות רבעוניות של מעל 100 מיליארד דולר. יחד עם זאת קצת פחות ידועה העובדה שהקמעונאות היא רק עסק אחד של החברה שמחזיקה חטיבות אחרות שצומחות בקצב מהיר יותר והן אף רווחיות יותר מעסקי הליבה, דוגמת חטיבת הלוגיסטיקה וחטיבת הפרסומות. שתי החטיבות האלו קשורות ישירות לעסקי הקמעונאות, אולם אמזון פיתחה חטיבה נוספת - שרותי הענן (AWS).
>>>הדוחות האחרונים של אמזון עם פירוט הכנסות החטיבות השונות
לדעת רבים, שרותי הענן הוא העסק המצליח ביותר של אמאזון והוא לבדו קרוב להיות שווה את כל ערך החברה. אך כיון שהוא כלול בתוך החברה הקמעונאית שמציגה שולי רווח נמוכים בהרבה, הערך שמיוצר בחטיבת הענן לא בא לידי ביטוי בערך החברה הכולל. לכן רבים ממליצים לאמזון לעשות ספין אוף כלומר להנפיק את עסקי הענן של החברה כעסק נפרד.
ספין אוף, או פיצול בעברית, הוא כאשר חברה מנפיקה חטיבה מתוכה כחברה נפרדת ועצמאית. בדרך כלל היא תעשה זאת על ידי חלוקת "דיבידנד בעין". כלומר חלוקת המניות בחברה המפוצלת לבעלי המניות הנוכחיים שלה. היא יכולה לשמור לעצמה מניות בחברה שנפרדה, אך זו כבר תהיה עצמאית ולא תלויה בחברה המקורית. היא יכולה גם להחליט שהיא מחלקת את כל אחזקתה בחברה לבעלי המניות ובכך לנתק עימה את הקשר לחלוטין.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך לדוגמה, אם אמזון תבצע ספין אוף לעסקי הענן שלה הרי שבידי משקיעיה יהיו שני סוגי מניות: המניות של החברה המקורית אמזון, ומניות של החברה החדשה של שרותי הענן שתתפצל. הערך של החברה המפוצלת אמור לרדת מהערך הכולל של החברה האם, אך לעיתים קרובות יש פה הצפת ערך, שכן שתי החברות בנפרד יהיו שוות יותר מאשר מה שהן היו שוות כשהן היו מאוחדות תחת חברה אחת.
מהלך הספין אוף הולך ונהיה נפוץ יותר לאחרונה, ומגלם בקרבו יתרונות וחסרונות פוטנציאלים. בשנת 2021 לקרוב ל-60 חברות בינלאומיות ביצעו ספין אוף לעומת 42 בשנת 2020 לפי חברת המחקר Dealogic ו-7 חברות נוספות הודיעו כוונתן לבצע את המהלך בשנה הנוכחית.
הפיצול - הפיכת חטיבה מתוך חברה לחברה עצמאית - יכול להציף ערך. זה מאפשר באופן תיאורטי לחלקים מהחברה להיסחר בערך גבוה יותר מאשר כאשר הם היו לכודים בתוך החברה המקורית, היכן שאולי לא היה סינרגיה מלאה עם עסקי החברה. למעשה זה יכול להיות מסובך יותר, ולעיתים קרובות ישנה פגיעה בהחזר ארוך הטווח של המשקיעים. . ג'ונתן בויאר, מנהל בחברת Boyar Value Group אומר בהקשר זה: "כולם חושבים שספין אוף הוא דרך קלה לעשות כסף, ואין זה כך. אתה חייב להיות מאד זהיר ולהצביע על מהם הגורמים אותם יש לבחון על מנת לקבוע האם הספין אוף אטרקטיבי".
- יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
- רחפנים ממולכדים: האיום החדש בקולומביה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?
במחקר שערכה החברה של בויאר נבדקו קרוב ל-250 מקרים של ספין אוף בתקופת זמן של 10 שנים. נמצא שזמן ההחזר הכי טוב היה במהלך 7 עד 12 חודשים לאחר הפיצול, כששנה לאחר הפיצול ההחזר הממוצע הגיע לשיא של 7.1%. בטווח ארוך יותר, לעומת זאת, החברות המפוצלות הניבו תשואה נמוכה מזו של מדד ה-S&P 500 ב-2.7% בממוצע לשנה. מדד ה-S&P U.S. IPO& Spinoff (כן, גם לזה יש מדד בארצות הברית) הפסיד 31% לעומת הפסד של 1.8%במדד ה-S&P 500 ב-12 החודשים האחרונים. זו הסיבה, ככל הנראה, ששועלי שוק ההון, קרנות הגידור, לא נשארים זמן רב עם חברות מפוצלות. זמן האחזקה הממוצע של קרנות גידור בחברות מפוצלות הוא פחות משנה וחצי, כך לפי ג'ון קופי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה: "זו אסטרטגיה לטווח קצר - להשתלט, לבצע את הפיצול, להרוויח כסף ולהמשיך הלאה לחברה אחרת".
אז מה יכול להשתבש? לעיתים החברה "המופרדת" הייתה מהותית מדי לחברה המקורית, והפרוד יצר נזק לחברה המקורית או שהחברה המפוצלת לא מהווה עסק שלם מספיק כדי לעמוד בפני עצמו. במקרים כאלו הפיצול יכול לגרום לתהליך בניה מחדש שלוקח שנים. גונסון אנד גונסון JOHNSON & JOHNSON , לדוגמה, שהודיעה על פיצול חטיבת מוצרי הבריאות לצרכנים בנובמבר אמרה שהתהליך ימשך עד סוף 2022 או תחילת 2023.
דוגמה לפיצול שעבד פחות טוב עבור החברה המפוצלת הוא זה של חברת Kyndryl KYNDRYL HOLDINGS מחברת IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES שבוצע בשנה שעברה. החברה המפוצלת שהכילה את פעילות תשתיות ה-IT שהיו בבעלות IBM ולא היו חיוניים לעסקי הליבה של IBM, עדיין איננה רווחית וערך השוק שלה צנח לאחר הפיצול ב-27.8% השנה, ולא נראה אזה קטליזטור לשינוי כיוון בטווח הזמן הקרוב.
לעיתים גורל שתי החברות המפוצלות הוא שונה. החברה המקורית פורחת לאחר הפיצול, וזו החדשה נובלת. כך קורה לעיתים קרובות כאשר מטרת החברה המקורית "להוריד משקולת" של חטיבות שמתפקדות פחות טוב או שהן פחות רווחיות עבורה. במקרים כאלה החברה המפוצלת מדשדשת או נופלת לאחר התיקון, ואילו החברה המקורית יוצאת לדרך חדשה עם שיפור בביצועים לאחר הורדת אותה משקולת, או על מנת שתוכל להתמקד בעסקי הליבה שלה ולא להתפזר על תחומים בהם היא פחות מרוכזת בדרך כלל. זה פחות או יותר היה הסיפור של הפיצול של IBM.
חברת הביג פארמה מאופינות בפיצולים על רקע של ניסיון התמקדות בעסקי הליבה, לאחר שבשנים קודמות הן התפרשו על יותר מדי תחומים בתאוות רכישות שלא הניבה את הפרי הרצוי. כך נובארטיס NOVARTIS AG ADS הודיעה שהיא בוחנת את הנפקת חברת סאנדוס, חטיבת התרופות הגנריות של החברה, שיכולה למצוא את עצמה בקרוב כחברה עצמאית. הסיבה המרכזית לפיצול הצפוי הוא העובדה שהחטיבה הזו פחות רווחית ומכבידה על תוצאות נוברטיס. כך גם חברת התרופות GLAXOSMITHKLINE PLC מעוניינת לפצל את חטיבת מוצרי הבריאות לצרכן שלנה באמצע 2022 כדי להתמקד בעסקי התרופות.
גורם נוסף שהתפתח בזמן האחרון, ומאיץ את טרנד הפיצולים, במקרה זה על חשבון מכירת חטיבות לחברות אחרות - מיזוגים ורכישות - הוא מדיניות ממשל ביידן, שמנסה להגביל את היכולת של חברות גדולות לבצע מיזוגים ורכישות על מנת למנוע מצב של מונופולים. פתרון נוח לחברות שרוצות להיפטר מחטיבות מסיומות אך אינן יכולות למכור אותן מהטעם הזה הוא פשוט להנפיק או לחלק אותן כדיבידנד בעין.
משקיעים אטקיביסטים יכולים אף הם לדחוף לכיוון של פיצול כאשר הם רוצים להשיא ערך מהיר להשקעתם. כך לדוגמה במקרה של אמזון שהזכרנו מקודם. המשקיע דן לואב שאמזון היא בין האחזקות הגדולות של חברת ההשקעות שלו ת'ירד פוינט, דוחף מזה חודשים להנפיק את שירותי הענן של החברה ואף דן בנושא עם חברות גידור נוספות המושקעות בחברה, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל. גם פה הרגולטור מהווה פקטור, כיון שישנן דאגות מבחינת הרגולטור מעוצמתה של אמזון ומההשלתטות שלה על תחום הענן במקביל להשתלטות על תחום האיקומרס והלוגיסטיקה. במכתב שכתב לואב למשקיעי החברה שלו ת'ירד פוינט הוא רומז שגברו הסיכויים שההנהלה החדשה של אמזון תנקוט בצעד מעין זה. יחד עם זאת, זו לא נראית כהתרחשות סבירה בעתיד הנראה לעין.
פגם נוסף בתהליך פיצול יכול להיות כאשר החברה המקורית מעמיסה יותר מדי חוב ממנו היא רוצה להיפתר על החברה המפוצלת מה שמכביד על החברה החדשה. דגל אדום כזה מתנופף מעל תוכניות הפיצול של גלקסו סמית. החברה רוצה לפצל את Haleon - חטיבת מוצרי הבריאות שלה, אך זו תתפצל עם רמת חוב גבוהה מהרצוי.
כדי לדעת אם כן, אם מהלך ספין אוף הוא נכון או לא, ראשית יש לבחון האם החטיבה ממנה רוצים להיפרד אינה סינרגטית מדי לפעילות העיקרית של החברה, ושלכן פיצול שלה לא יפגע בחברה האם. שנית, יש לבדוק האם היא חברה שיכולה לעמוד בפני עצמה ומחזיקה פעילות רווחית ויציבה ללא קשר לחברה האם. בנוסף, יש לבדוק האם החברה המפוצלת איננה "סוג ב'" מהבחינה הזו שזו פעילות לא רווחית או מועמסת ביותר מדי חוב. במקרה כזה, דווקא החברה האם יכולה להיות השקעה מעניינת יותר ואילו את המניות שלל החברה המפוצלת שקיבלנו "במתנה" ננסה למכור בהזדמנות הראשונה.
- 3.לרון 23/05/2022 06:42הגב לתגובה זוכוונתי בהערכת חסר ע"י השוק
- 2.לרון 23/05/2022 06:41הגב לתגובה זומשפר את ביזפורטל לאין ערוך,שום קשר כגילוי נאות,והספין אוף מתבצע לרוב כשחברה חושבת שהחלק המפוצל שווה יותר,דוגמא למשל OGN שפוצלה ממרק וכבר עלתה כשהשוק ירד,לא המלצה
- 1.נ.ש. 22/05/2022 23:33הגב לתגובה זובמקרה לדוגמה של GE שמפרידים את ענף פיתוח מכשור רפואי מדובר במהלך נכון שיכול כן להציף ערך על פני שנים רבות ולא בטווח הקצר. אם כי זה ספין אוף שייקח כמה שנים כדי שיקרה אם יקרה. מאחר ומדובר בתחום שממש לא קשור לתחומי הליבה של החברה. ובדרך נפרדת הם יכולים להוביל הרבה יותר דברים כל אחד בנפרד
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
היצרניות הסיניות שוב שוברות שיא נתח בשוק החשמלי וההיברידי, סופגות מכסים, עוקפות דרך קטגוריות פטורות, ומעלות את הלחץ על יצרני הרכב באיחוד האירופי ובבריטניה
יצרניות הרכב הסיניות תופסות בנובמבר נתח שיא של 12.8% משוק הרכב החשמלי באירופה. מדובר בהמשך התרחבות שנבנית לאורך השנה, גם כשסביבת הסחר נעשית פחות נוחה ונכנסים לתמונה מכסים נוספים על יבוא רכבים חשמליים שמיוצרים בסין.
במקביל, בקטגוריות ההיברידיות המגמה חוזרת כלפי מעלה, והמותגים הסיניים עוברים את רף ה-13% בכלל השוק שמחבר את מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט״א ובריטניה. הנתון הזה מצביע על המקום שבו היצרניות מסין ממקדות מאמץ ומלאי, במיוחד כשהחיכוך סביב חשמליות טהורות עולה.
אחת הנקודות שמחדדות את התמונה היא היכולת של יצרניות מסין לספוג חלק גדול מהעלויות הנוספות שנכנסו על החשמליות המיובאות בסוף השנה הקודמת. במקום להעביר את כל ההתייקרות למחיר לצרכן, חלק מהחברות שומרות על מחיר תחרותי ומאזנות דרך תמהיל דגמים, רמות אבזור, או מעבר מהיר לקטגוריות שפחות מושפעות מהתוספות.
מי זז מהר ומי נכנס דרך שותפויות
החדירה לאירופה לא נשענת על שם אחד. מאחורי הגידול נמצאים מותגים גדולים יותר כמו BYD ו-SAIC Motor עם המותג MG Motor, לצד שמות שנכנסים מאוחר יותר לשוק כמו Chery Automobile ו-Leapmotor. השילוב הזה מרחיב את נקודות המכירה ואת מגוון המוצרים, ומעלה את הסיכוי שמותגים חדשים יתפסו גם במדינות שבהן כניסה אורגנית לוקחת זמן.
- סכנת התלקחות סוללה בוולוו EX30. היצרנית ממליצה להגביל טעינה
- מס קניה לרכב חשמלי 48%, תקרת ההטבה יורדת ל 22,000 שח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליפמוטור בולטת דרך קצב גידול של אלפי אחוזים במכירות החשמליות שלה באירופה עד אוקטובר. כאן נכנס גם רכיב תעשייתי של שותפות עם Stellantis, קבוצה שמחזיקה מותגים אירופיים ותיקים כמו Peugeot, Fiat ו-Opel. שותפות מהסוג הזה מקצרת מסלולים של תקינה, לוגיסטיקה והפצה, ומאפשרת לפעילות להיראות פחות כמו יבוא מרחוק ויותר כמו נוכחות שמתחברת למערכת המקומית.
