משחק האינטרסים של וול סטריט
לא פעם, זרקתם לאוויר את המשפט "כשיהיו פה רכבים מעופפים" כאשר רציתם לתאר תרחיש עתידי ולא מציאותי. EHang (סימול:EH), חברת המזל"טים מסין, בנתה חלום למשקיעים שהעתיד כבר כאן ופתאום לתת זכות קדימה ללהקת ציפורים כבר לא נשמע דמיוני. ואז הגיעו ה-"Bad Guys" של וול סטריט, אותם גופי מחקר שרואים עצמם כשומרי הסף של השווקים ומזהירים מפני מניפולציות של חברות או בקיצור "שורטיסטים". Wolfpack Research העירו את המשקיעים מן החלום, וגרמו ל-EH לקרוס במעל ל-60%, ממחיר של כ-125 דולר עד לשפל של 46 דולר.
עד לשנת 2021 היה נראה שלמרות "השנאה" של בעלי החברות כלפי גופי המחקר, עדיין מוקירים להם כבוד. עם זאת, מלחמת החורמה שהחלו קבוצת WallStBets כנגד השורטיסטים פתחה מחדש את השיח הציבורי השלילי ואף החלו קריאות לבטל את פונקציית המכירה בחסר. איילון מאסק נתפס בעיני משקיעי ה-retails כרובין הוד של השווקים לאחר שצייץ אינספור פוסטים כנגד גופי המחקר, ובציוץ המפורסם "אתה לא יכול למכור בית שאין לך, איך אתה יכול למכור מניה שאין לך?".
שורטיסטים הם חלק מבורך משוק ההון. בדיוק כמו שיש משקיעים שקונים מניות, יש משקיעים שמוכרים מניות – הם חושבים הפוך. זה רק משכלל את שוק ההון, יוצר כלי השקעה נוספים, ומקרב את המחיר בשוק לשווי ההוגן/ השווי הכלכלי. בדיוק כמו שיש אינטרסנטים שרוצים שהמניות יעלו, כך יש גם אינטרסנטים שרוצים שהמניות יירדו. אגב, עדיין כוחם של ה"לונגיסטים" (המחזיקים במניות) עולה משמעותית על כוחם של השורטיסטים.
הפעם הגיע זמנה של EH. על פי המאמר בן ה-33 עמודים שפרסמו Wolfpack, החברה הסינית זייפה את הכנסותיה בטענה כי Shanghai Kunxiang, המשווק הבכיר של החברה, "חתם על חוזים מדומים כדי להרוויח מההשקעה ב-EH". לטענתם, Kunxiang לא רוצה למכור את מוצרי החברה, ואף סיפקו הוכחות וציטוטים לכך במאמר. הם לא הסתפקו בזה, Wolfpack שלחו צוותים אל מפעלי החברות בסין, וסיפקו שלל תמונות של מפעלים ריקים "ללא ציוד או מלאי חומרי גלם באתר". הם אף תיעדו שהם נסעו אל הכתובות של משרדי EH בקומה ה-13 , ולהפתעתם יש רק 11 קומות בבניין. החשדות התחזקו כאשר הגיע הצוות אל ביקור במרכז הבקרה והעיצוב של EH, שהתגלה לבסוף כפארק שעשועים נטוש.
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דיווח ה-SEC מעלים חששות גדולים עוד יותר. EHang דיווחה השנה על מכירה גדולה להפליא של 450 מיליון יואן עבור שלוש מערכות כלי טיס אוטונומיים (AAV) אל המפיץ המפורסם, Kunxiang. החוזה השני מדליק נורה אדומה, לפיו מכרה EH 20 מערכות AAV בסכום של 30 מיליון יואן בלבד, פער מחירים שמעלה שאלות ומדליק נורות אדומות. משרד רואי החשבון EY מסין, שמבקר את דוחותיה של החברה, הם אותו משרד שביקר את דוחותיה המשופצים של רשת בתי הקפה Luckin, שהתגלו מאוחר יותר כדוחות כוזבים.
זו לא הפעם הראשונה. הסרט The China Hustle (לא המלצה, אלא חובת צפייה) מתאר את כניסת החברות הסיניות אל הבורסה האמריקאית בשנת 2016-2017. הסרט מציג שורה של חברות קש, עם מפעלים נטושים, ללא עובדים וללא פעילות שמציגות רווחים והכנסות של מיליוני ומיליארדי דולרים. החלק החשוב הוא לא אותם חברות קש, הסרט מגולל את סיפוריהם של מנהלי השקעות בגופים הפיננסיים הגדולים בעולם, כיצד הם "דוחפים" למשקיעים את אותם מניות קש ללא שום ביסוס מוצדק ואת הדילמות האתיות שדוחפות אותם לעבור לצד של השורטיסטים.
פתאום החוק החדש של הנשיא לשעבר טראמפ נראה הגיוני. החוק קובע שכל חברה שתרצה להירשם ולגייס כסף בשווקים הפיננסיים בארה"ב, תצטרך לעמוד בסטנדרטי דיווח חשבונאיים מחמירים של רשות ני"ע האמריקאית (SEC). חברה רשומה שלא תעמוד בתנאי החוק, תימחק מוול סטריט בתוך 3 שנים. מרבית החברות הנסחרות בוול סטריט עומדות בסטנדרטים החשבונאיים הקשוחים, שנועדו למנוע בעצם תרמיות. אלא שהחוק בסין אוסר על מסמכים חשבונאיים לצאת מתחומי המדינה, מה שמקשה על ה-SEC לבצע הערכות סיכונים למשקיעים. אמנם ב-2013 הגיעו המדינות להסכמות בנושא, בפועל הסינים מנעו גישה מה-SEC לנתונים החשבונאיים של החברות. זה לא רק בסין.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
זה לא רק בסין. ארבעת חברות ראיית החשבון (Big Four) נתונות ללא מעט ביקורת, על כך שהן לא מתריעות בזמן בפני תרמיות חשבונאיות, לעיתים בשל חוסר תשומת לב ולעיתים בשל אינטרסים אחרים. הסיפור הגדול האחרון היה פרשת וויירקארד (WireCard), שבה בכיריה של חברת האשראי הגרמנית חשודים במעילה של 3.2 מיליארד אירו. הפרשה, שמגיעה עמוק גם לתוך הפוליטיקה הגרמנית, נחשבת כנראה למעילה הגדולה ביותר בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה. רק כדי להבין את ההיקף, וויירקארד החליפה ב-2018 את קומרצבנק (CBK.DE), הבנק הרביעי בגודלו בגרמניה במדד ה-DAX היוקרתי של 30 החברות הגדולות במדינה. אחרי פיצוץ הפרשה, שווי שוק החברה שעמד על 13 מיליארד אירו, נמחק ברגע לשווי 0. האם יש לאותם ארבעת הגדולים את היכולות לבקר בצורה איכותית את החברות, לא נראה כך, וזה גם לא משנה האחריות היא לא עליהן.
השוק אופטימי, ומי שמבשר רעות הוא לא חלק מהמשחק. הטענה כלפי השורטיסטים היא שהם גופים אינטרסנטיים ומניפולטיביים שרק רוצים לגרוף רווחים. ויש אמת בטענה זו, המחקרים גורמים לתנודתיות קיצונית ולעיתים מתגלים כסיפורי אגדות. כך למשל, Wolfpack ידע על המרחש בשנה האחרונה ונתן למניה לזנק במעל ל-1000 אחוז בשלושת החודשים האחרונים. Wolfpack חיכו לראש השנה הסיני, שם על פי הערכותיהם המניה תגיע לשיא ורק אז שחררו את הפצצה. רובין הוד? ממש לא, אנשים הפסידו כספים רבים ביום אחד. החוסר אמון באותם גופים מוצג לראווה במניית EH, לאחר שנגעה במחיר של כ-130 דולר, וירדה למחיר של כ-46 דולר, יום לאחר מכן זינקה המניה בכ-68% אל מחיר של כ-78 דולר או 4.25 מיליארד דולר שווי. אמש תיקנה המניה ב-21% נוספים.
משחק של אינטרסים והמשקיעים הקטנים באמצע. שני הצדדים לא צודקים, מצד אחד נמצא גוף שמציג אינטרסים מובהקים, ומן הצד השני נמצאים בתי ההשקעות שדוחפים הערכות שווי וששים לפרסם יעד מחיר גבוה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבסוף, שני הצדדים יוצאים עם היד על עליונה ואילו דווקא ה-retails הם אלו שממשים הפסדים. שני הצדדים הם אלו ששומרים על יעילות השוק, אך מה שבטוח זה שהם לא חושבים לא ה-retails, להפך ידם לרוב יוצאת על עליונה והמשקיעים הקטנים הם אלו שממשים הפסדים. אין פה מסקנה חד משמעית, רק לסמוך על עצמכם, כי כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו שגם המידע "הבטוח ביותר" יכול להיות מוטעה מאינטרסים.
- 6.שני 21/02/2021 05:56הגב לתגובה זווהסוחרים הקטנים מפסידים. זה לא הוגן .צריך להגביל השורט או לבטל בכלל השורטיסטים מכים במניות בפקודות גדולות המחזורים קטנים מורידים ערך בכוח. אז למה מלינים על סוחרי הרדיט?
- 5.אורן 21/02/2021 04:34הגב לתגובה זוכולם כלבים!
- 4.אור 19/02/2021 19:17הגב לתגובה זולפי החוק הסיני, אם חברה הונתה בסין היא צפויה להענש, אך אם הונתה מחוץ לסין, החברה לא תענש. ראו הוזהרתם
- 3.צריך להגביל שורטיסטים ל0 1אחוז מחזור מקס (ל"ת)פז 19/02/2021 18:52הגב לתגובה זו
- 2.לא מובן מהכתבה, האם הנתונים שנחשפו נכונים או מזוייפים . (ל"ת)מרפי 19/02/2021 18:23הגב לתגובה זו
- 1.יפה. (ל"ת)הקורא 19/02/2021 18:19הגב לתגובה זו

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.