תקרת החוב
צילום: istock

מי קנה את החוב האמריקני בשנה האחרונה?

החוב של ארה"ב ממשיך לזנק ועומד כעת כבר על 26.7 טריליון דולר, לעומת 23.2 טריליון דולר בתחילת 2020. הנתונים שפרסם השבוע משרד האוצר מי הקונה הגדול ביותר בשוק בשנה האחרונה

עמית נעם טל | (20)

במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016, טען דונלד טראמפ כי "החוב הגדול של ארה"ב משעבד את העתיד של הדור הצעיר בארה"ב, והבטיח לחסל את החוב בתוך 8 שנים (ואף טען שזה יהיה קל)" (לראיון המלא מ-2016). 4 שנים מאוחר יותר, נראה שטראמפ ירצה לשכוח את אותו ראיון: החוב של הממשל האמריקני עומד כעת על 26.7 טריליון דולר, כ-6.7 טריליון דולר יותר מהנתון  בתחילת כהונתו של טראמפ. 

מתחילת 2020 זינק החוב של ארה"ב ביותר מ-3.5 טריליון דולר והיד עוד נטויה לנוכח הכוונות להציג תוכנית פיסקלית. בנוסף נזכיר כי הגירעון הממשלתי בארה"ב עומד בחודשים האחרונים על 15.2% ולא נראה כי הוא צפוי לרדת בקרוב. לנוכח הזינוק בחוב, נשאלת השאלה מי ממן את החוב? 

מוקדם יותר השבוע פרסם משרד האוצר האמריקני את נתוני ההחזקות של הזרים בחוב האמריקני לחודש יולי. מהנתון עולה כי הזרים הגדילו במהלך השנה האחרונה את הפוזיציה באגרות החוב של ארה"ב בכ-287 מיליארד דולר בלבד. בסה"כ, הגופי הזרים מחזיקים כ-7.087 טריליון דולר מהחוב הממשלתי.

יפן היא המדינה עם הפוזיציה הגדולה ביותר, עם החזקות בשווי של 1.29 טריליון דולר. סין נמצאת במקום ה-2 עם פוזיציה של 1.07 טריליון דולר - ירידה של 37 מיליארד דלר ב-12 החודשים האחרונים. בסה"כ, 2 המדינות מחזיקות כ-8.9% בלבד מהחוב האמריקני הכולל, קרוב לרמות השפל בשנים האחרונות.

הבנקים בארה"ב הגדילו את הפוזיציה שלהם בשוק החוב בארה"ב ב-228 מיליארד דולר בשנה האחרונה. בסה"כ, הבנקים המסחריים בארה"ב מחזיקים כ-1.14 טריליון דולר מהחוב. במקביל, קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב וגופים ציבורים בארה"ב מחזיקים עוד כ-5.89 טריליון דולר - ירידה של 15 מיליארד דולר ביחס לשנת 2019. 

גופים פיננסיים נוספים בארה"ב ומשקיעים פרטים בארה"ב מחזיקים היום בכ-8.1 טריליון דולר מהחוב של ארה"ב - כ-30.6% מכלל החוב. 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    דן 20/09/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    ובלי נזק כלכלי.
  • 15.
    ידעני 20/09/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
    בסוף הכלכלה תקבע ! כאשר מגדילים חובות בצורה משמעותית, ובסופו של יום אתה (הפד גוף ממשלתי) ״קונה״ את החוב של עצמך, ע״י הדפסת כסף, המשמעות הפשוטה היא הדפסת כסף חדש. הדפסות כסף יכולות לעבוד עד שלב מסוים שבו העולם יבין שערך הכסף צריך להיות קטן יותר כי מהבחינה הריאלית (רכישת מוצרים ושירותים) הוא שווה פחות. ומה אז ? כאשר תחלחל ההבנה הזו אז המחירים צריכים לעלות (אינפלציה), והמטבע צריך לרדת. הבעיה היא מה קורה במדינות אחרות בעולם. אם גם הן תדפסנה כמו ארה״ב אז לא בטוח שתתממש ירידת ערך, אבל אינפלציה בוא תבוא ! והמצב הוא שיש הדפסות לא מעטות ביפן, אירופה ולכן הצפי הוא לאינפלציה בשנים הקרובות. אגב, אינפלציה גם תשחוק את החובות של האמריקאים ולכן לא בטוח שהם יתנגדו לתהליך הזה - ויש כבר סימנים לכך בדברי הפד על זה שלא ״יפריע״ לו גם אינפלציה מעל 2%, קרא לזה ״2% בממוצע של תקופה ארוכה״. זה חירטוט והאינפלציה תתרומם. בפעם הבאה ניכנס למכשירי השקעה טובים בתקופות של אינפלציה ??
  • 14.
    ספרטקוס 20/09/2020 07:18
    הגב לתגובה זו
    האחוז האחד, העשיר ביותר, נהנה מאד מהחוב ומרביתו מגיע אליו, האזרח האמריקאי הרגיל כמעט ולא רואה דולר אחד ולמעשה הוא זה שממן את החוב. זה הקפיטליזם הם אחכ יטיפו שצריך גם את המעט שהמסכנים מקבלים לבטל בשביל שתיהיה להם מוטיבציה לעבוד...
  • 13.
    יורם 19/09/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
    ככה שאנחנו לא באמת יודעים מי קנה את החוב של ארה"ב בשנה האחרונה..
  • גידי 20/09/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
    בשקט
  • 12.
    לביבון 19/09/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    גם נגיד בנק ישראל צריך להדפיס ולעזור לעסקים במצוקה.ולעידוד הצמיחה.
  • 11.
    בסך הכל מספרים וירטואלים הכל שטויות לך תגבה חוב ממעצמה (ל"ת)
    יעקב 18/09/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
  • גידי 20/09/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    טריליון.
  • 10.
    מימי 18/09/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
    מי שינסה לגבות אותו יפיל את הכלכלה של העולם
  • 9.
    כסאות מוסיקליים,בסוף מישהו יישאר בלי כיסא (ל"ת)
    יובל 18/09/2020 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יובל 18/09/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    ,הבנקים וכו..... הכל חארטה.כולם קונים את החוב של כולם,ולאף אחד אין באמת כסף
  • 7.
    אבי 18/09/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
    מרסקים את הכלכלה שמעלים את הבורסה במקום לחזק את הדולר שהחוב יוקתן
  • 6.
    דוד 18/09/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    לחזק את הדולר שייך לכלכלה
  • 5.
    מעלים את הבורסה מפלים את הדולר גם כך הבורסה בסי (ל"ת)
    אבי 18/09/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חוב המרקאי עצום ורוצים לפיל את הדולר אך זה קורה (ל"ת)
    sus 18/09/2020 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צנזורה 18/09/2020 17:01
    הגב לתגובה זו
    למה מ'כפת לך הצלחת שלהם , הא????
  • 2.
    קורונה 18/09/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
    אפשר להדפיס כמה שרוצים, בסוף זה נייר ששווה רק מהו היא יוכל לקנות בעתיד....אם אף אחד לא ירצה למכור סחורה תמורתו הוא יהיה שווה 0
  • 1.
    בוסטון 18/09/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
    הריפובליקנים הקשוחים שהתנגדו בימי נשיאות אובמה להגדלת הגרעון בארה"ב ? למה הם שותקים ?
  • בגלל הקורונה (ל"ת)
    משה 20/09/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
  • אבי 19/09/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    אתה עושה בדיוק, בתורך ,את מה שהתנגדת לו נחרצות בעבר
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.