דב סלע
צילום: סיון פרג'

ראדא מדווחת על קבלת הזמנות בהיקף של 10 מיליון דולר מאמצע יולי

החברה מאשררת את תחזית ההכנסות לשנת 2020 של מעל 70 מיליון דולר, המהוות גידול שנתי של 58% ביחס לאשתקד
ערן סוקול |

חברת ראדא הישראלית, הנסחרת בנאסד"ק (סימול: RADA) העוסקת בפיתוח וייצור מכ"מים טקטיים לכוח המתמרן, מדווחת על קבלת הזמנות חדשות בהיקף מצטבר של 10 מיליון דולר מאמצע חודש יולי 2020.

נכון להיום, סך ההזמנות החדשות המצטבר מתחילת 2020 הגיע ל-59 מיליון דולר, גידול של כ-68% בהשוואה ל-35 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2019.

בחברה מציינים כי מתוך ההזמנות החדשות בהיקף של 10 מיליון דולר, 70% הן הזמנות עבור מנוע הצמיחה של ראדא, המכ"מים הטאקטיים מבוססי התוכנה, לצרכי הגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים והתראה מפני פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM), כאשר מרבית הזמנות המכ"מים הינן הזמנות המשך מלקוחות קיימים.

ראדא צפויה לספק את ההזמנות האמורות בששת החודשים הקרובים. יתר ההזמנות הינן למקליטי וידאו דיגיטליים ותחנות תחקור קרקעיות למטוסי קרב, לצד הזמנות תחזוקה למוצרי אוויוניקה שסופקו בעבר ללקוחות שונים.

ראדא מאשררת את התחזית לשנת 2020 אותה החברה עדכנה לאחרונה כלפי מעלה במסגרת פרסום תוצאות הרבעון השני, להכנסות שנתיות של מעל ל-70 מיליון דולר, המהווה גידול שנתי של 58% ביחס לאשתקד.

דב סלע, מנכ"ל ראדא: "אנו מאוד מרוצים מהצמיחה המתמשכת בהזמנות החדשות. אנו צופים כי עד סוף השנה הגידול בקצב ההזמנות החדשות יבסס צבר משמעותי לשנת 2021. בזמן בו עסקי המכ"מ שלנו צומחים חזק, ההזמנות החוזרות לאוויוניקה מבסיס לקוחותינו הנאמנים מבטיחות יציבות בעסק זה. אנו מאשררים את התחזית שלנו להמשך צמיחה רבעונית וצמיחה ברווח התפעולי בהמשך שנת 2020 ולתוך שנת 2021."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.