אחרי עלייה של 77% מתחילת השנה – האם לאנבידיה יש עוד לאן לצמוח?

בינתיים, 2020 מחייכת לחברה שחצתה את שווי השוק של 261 מיליארד דולר עם עלייה של למעלה מ-41% בהכנסות והפכה להיות חברת השבבים הגדולה בעולם. החברה רכשה את מלאנוקס ועכשיו מעוניינת לקנות את ARM. אבל יש גם בעיות. 
ארז ליבנה | (5)

על פניו, לא נראה ששום דבר הולך לעצור את ג'נסן הואנג, המייסד והבעלים של חברת אנבידיה (סימול: NVDA). בעוד מרבית השווקים והחברות דואבים ומדממים, מתחילת השנה אנבידיה משלימה זינוק שכבר מתקרב ל-80%. 77.4% ליתר דיוק. שווי השוק הנוכחי שלה עומד על 261 מיליארד דולר. הרבה מעל אינטל. 

 

בתחילת השנה, מחיר המניה עמד על 239.9 דולר. בשיא המשבר בחודש מארס השחור, מניית החברה ירדה ב-18% ל-196.4 דולר למניה. לקח למניה פחות מ-8 ימים כדי לחזור למצבה לפני הנפילה בשווקים. אגב, מאז ה-16 במארס, הנמוך ביותר של המניה מתחילת השנה, המניה קפצה בלמעלה מ-116%, כשבסוף השבוע חצתה את ה-424 דולר. לא רע בכלל, יש כאלה שיאמרו אפילו מרשים.

 

אנבידיה – ממעבדים גרפיים לענקית גיימינג ומרכזי DATA

אנבידיה היא חלוצה בתחום הגיימינג והמעבדים הגרפיים כבר 26 שנים. ב-1999 עשתה מהפכה בתחום הגיימינג, כשהציגה לעולם את מעבד ה-GPU מדגם GeForce 256. מדובר בעצם ביחידת עיבוד גרפית שהייתה מתקדמת לתקופתה ונתנה למעבדים עד 50% יותר כוח בעיבוד גרפיקה במשחקים. אגב, בימינו קשה לחשוב על זה, אבל הטכנולוגיה של המעבד הגרפי הראשון הייתה בין הפופולריות בשוק עד שנת 2006 – נצח במושגים טכנולוגיים, אלה המתחלפים בקרים כלילות.

 

מאז כמובן עברו הרבה מים בנהר. החברה עברה לענקית בינ"ל שחולשת על לא מעט סקטורים, בהם גם מרכזי מערכות מידע, בינה מלאכותית ותעשיית הלפטופים. וכל אלה כמובן, התחזקו עוד הרבה לפני הקורונה, אבל המגפה האיצה את הטרנדים משמעותית.

 

ברבעון השני של השנה, הכנסות החברה עלו ב-27% בסקטור הגיימינג, אחד מהסקטורים שהרוויחו משמעותית מאמצעי הסגר שהוטלו על מדינות העולם ברבעון האחרון, אבל גם מחלקת מרכזי ה-DATA, שעלו ב-80% ביחס לתקופה המקבילה של 2019 – כשלראשונה, רווחי המחלקה חצו את ה-1 מיליארד דולר והיוו 37% מהכנסות החברות.

 

אנבידיה במסע רכש שרק מתחיל

באפריל האחרון, הרבה אחרי התאוששות המניה – במושגים של קורונה שבועיים וחצי זה נצח – אנבידיה הודיעה על הרכש המשמעותי הראשון שלה – מלאנוקס הישראלית, שנרכשה בתמורה ל-7 מיליארד דולר – לחזק עוד יותר את תחום מרכזי ה-DATA והבינה המלאכותית.  

 

לאחר רכישת מלאנוקס, בשיחה עם כתבים, הואנג אמר בתשובה לשאלת ביזפורטל כי "ימשיך להשקיע בחברות של מרכזי דאטה, בינה מלאכותית ורובוטיקה, שהם כיווני ההתפתחות שאליהם אנחנו מכוונים".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אז מסתבר שלא רק. בימים האחרונים ישנם דיווחים הולכים וגוברים על הסכם רכישה אפשרי מול קרן ויז'ן של מטציושי סאן, לרכוש את חברת ARM הבריטית, הנחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום השבבים והמובילים למחצה. לפי הדיווחים, אנבידיה צפויה לשלם לקרן ויז'ן של מטציושי סאן בסביבות ה-32 מיליארד דולר בעסקה של מניות ומזומנים עבור יצרנית המעבדים שנרכשה באותו הסכום בשנת 2016.

 

למרות שהחברה למעבדים למובייל עלתה בהכנסות השנתיות שלה מ-1.2 מיליארד דולר ל-1.9 מיליארד דולר, הבעלים של החברה, חייב להיפטר ממנה ומהר כדי לייצר לעצמו נזילות. קרן ויז'ן, שמעוניינת לגייס כספים לקרן ויז'ן 2, נמצאת במקום לא לא פשוט, לאחר שהמגפה פגעה בלא מעט עסקי ליבה של הקרן, בעיקר מכיוונה של WeWork של אדם נוימן אבל לא רק. אנבידיה היא כרגע המועמדת היחידה לקלוט את הפעילות ובעצם להתחרות ביתר שאת מול מתמודדות כבדות משקל כמו אינטל (סימול: INTC).

 

הערכות הן שאנבידיה תצמצם חלק ניכר מההשקעות שיזמו בקרן ויז'ן הבזבזנית ובכך ישפרו את יעילות החברה, שהאמת, מתאימה לחברה כמו כפפה ליד, בשל העובדה כי עמוק בתוך שוק מעבדי הגיימינג. ARM נחשבת לאחת מהשחקניות המשמעותיות בשוק המוליכים למחצה, כשהיא מספקת שירותים לקוואלקום (סימול: QCOM), אפל (סימול: AAPL) – שכל התצורה של המק העתידי תשב על מערכות של ARM – ברודקום (סימול: AVGO) ואפילו סיפקה שירותים גם לאנבידיה מפעם לפעם.

 

הדאונסיידים שיכולים לפגוע במשקיעים

בכל מקרה, מפרסומים ביפן עולה שלא משנה איזו עסקה תצא לפועל, קרן ויז'ן תרצה לשמור לעצמה חלק מאחזקותיה ב-ARM – ככל הנראה כדי להישאר חשופים לטכנולוגיה שהיא מייצרת. עם זאת, אנליסטים בשוק מזהירים כי אילו העסקה תבוצע כולה במניות, זה עלול לדלל את חלקם של המשקיעים בחברה ולהותיר אותם עם שווי מניה נמוך מבתחילת השנה. כלומר האפסייד יימחק במקרה הזה.

 

כמו כן, בשוק הציבו לחברה יעדים מאוד שאפתניים. לרבעון הנוכחי, שאמור להיות מהטובים בהיסטוריה, הקונצנזוס עומד על 3.65 מיליארד דולר. ברבעון הבא זה אמור לעלות בכ-8.5% ל-3.96 מיליארד, כשבשנה כולה צופים הכנסות בהיקף של 14.7 מיליארד. אגב, בשנה הבאה כבר צופים שההכנסות יתקרבו ל-17.3 מיליארד דולר. כלומר עלייה של 17.7%.

 

בשבועות הקרובים, החברה שבסיסה בקליפורניה צפויה להגיש את דוחותיה הכספיים לרבעון השני – שבתוכו מגולם כבר ההוצאה של מלאנוקס. אם הדוחות הרבעוניים לא יעמדו ביעדים, המניה יכולה ליפול בסגנון וול סטריטי מסורתי. אם תכה את התחזיות, יש סיכוי שנראה אותה נופלת בשל מימושים.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבי 03/08/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    לדעתי החברה תגיע ל 1000 דולר תוך שנתיים. זה לא המלצה רק דעה אישית. יכולה כמובן להתרסק גם אבל בגדול חושב ככה חברה מדהימה
  • אסף 03/08/2020 11:48
    הגב לתגובה זו
    הקריסה שהכתב צופה במניה בעקבות הרכישה של Arm במניות?
  • 3.
    הסימבול הנכון: NVDA (ל"ת)
    אחד העם 03/08/2020 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    eli 03/08/2020 02:21
    הגב לתגובה זו
    הסימול=nvda
  • 1.
    eli 03/08/2020 02:18
    הגב לתגובה זו
    הסימול=nvda
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום – אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.