האם השווקים המתעוררים הם השקעה מעניינת?
כל מי שהשקיע אי פעם בשווקים המתעוררים יודע כי פרמטר חשוב בהשקעה כזו הוא שעררי החליפין. יש גם גורמים נוספים, אך המטבע האמריקני ביחס למטבע במדינה הוא קריטי. הסיבה לכך פשוטה - בגלל שההון היחסי של אותן מדינות נמוך (ביחס למדינות מפותחות) הן נאלצות לקחת הלוואות במטבע זר בשביל להתפתח. המטבע הזר העיקרי שבו נעשות ההלוואות הוא הדולר.
בעשור האחרון לנוכח ההיצע הרב של הדולרים שהגיע בזכות תוכנית הפד' השונות, התלות של אותן מדינות בדולר גדלה עוד יותר. מחקר של הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) מ-2018 הראה עד כמה תופעת המינוף במטבע זר צברה תאוצה בעשור האחרון (למחקר המלא).
ההלוואות הדולריות לשווקים המתעוררים בעשור האחרון לפי ה-BIS - זינוק חד
נתונים אלו מאותתים למשקיעים כי בשביל לדעת את המגמה הצפויה בשווקים המתעוררים, צריך לדעת את כיוון הדולר בעולם. כאשר הדולר נחלש בעולם, קל לאותן מדינות לגייס הון (שחסר להן) ולכן הצמיחה בהן עולה. ולהיפך, כאשר בארה"ב מצמצמים מוניטרית, השווקים המתעוררים הם הראשונים להיפגע (כפי שהתרחש בשנים האחרונות).
עדיין לא השתכנעתם? תסתכלו את תעודת הסל EWZ, העוקבת אחר שוק המניות הברזילאי. לאחר בריחת הון מהמדינה שהובילה את המטבע המקומי להיסחר ברמה 6 ריאל לדולר (שפל כל הזמנים), היחלשות הדולר בעולם בשבועות האחרונים הובילה לתיקון חד של קרוב ל-20% בריאל מול המטבע האמריקני, כאשר אתמול נסגר הצמד ברמה של 4.96 ריאל לדולר. הון רב התחיל לחזור לשווקים אלו, והתוצאה היתה זינוק של 53% מאמצע מאי (בדיוק כפי שהערכנו כאן לפני שבועיים). נכון, הסיטואציה בברזיל ובשאר השווקים המתעוררים עדיין נראית רע (קורונה ומיתון עמוק), אבל ברגע שההון חוזר לאותן מדינות השווקים כבר מתחילים לתמחר את הצמיחה העתידית.
לפיכך, כדאי לנתח את הצפי לדולר בשביל לדעת את כיוון השווקים המתעוררים, ונראה כי התקופה הקרובה עשויה להיות טובה במיוחד לשווקים אלו. כפי שאנחנו מדגישים בתקופה האחרונה, הסיפור המרכזי בשווקים הוא הצפי להצפה של השווקים בדולרים ע"י הממשל האמריקני (לכתבה המלאה). מאזן הפד' שפורסם בחמישי האחרון מצביע כי למרות שהשווקים כבר התחילו לתמחר ירידה במצוקת הדולרים בעולם, הממשל האמריקני עדיין לא התחיל בפועל להציף את השוק. קופת האוצר של ארה"ב עומדת עדיין סביב רמה של 1.44-1.5 טריליון דולר וצפויה לעמוד ברמה של 800 מיליארד דולר בסוף החודש הקרוב. קשה לראות כיצד הדולר לא סובל מלחץ מכירות כבד בעקבות פעולות אלו. וכאמור, השווקים כבר התחילו לתמחר חלק מהמהלכים.
הדולר מול הריאל הברזילאי: השווקים המתעוררים כבר מקבלים רוח גבית
שוק הסחורות- רוח גבית נוספת
מלבד הצפי לחולשה בדולר, ההתאוששות של שוק הסחורות בתקופה האחרונה צפוי להעניק רוח גבית לשווקים אלו. אם ניקח את ברזיל כדוגמה, עיקר הייצוא של המדינה מתרכז בשוק הנפט והמינרליים. ההתאוששות של מחיר הנפט לרמה של קרוב ל-40 דולר לחבית היא כמובן סימן חיובי.
מה יכול לקלקל את החגיגה הצפויה? הפד' בעיקר
הבנק המרכזי בארה"ב נמצא כרגע בגישה אולטרה מרחיבה מבחינה מוניטרית - מעולם לא תמך הפד' בשווקים כפי שהוא עושה בחודשים האחרונים. עם זאת, עדיין יכולות להתעורר מספר בעיות לשווקים המתעוררים הראשונה, אם הזינוק בשבוע האחרון בתשואות האג"חים ימשך, מדובר בגורם שיפגע בסופו של דבר בשווקים המתעוררים כאשר המשקיעים יעדיפו להשקיע באג"ח האמריקני. נציין כי בחודשים האחרונים דובר לא פעם אחת (גם ע"י בכירי הפד') כי הבנק עשוי להשיק תוכנית לשליטה על עקום האג"ח,, כלומר לקבע את תשואות האג"חים. אם אכן בפד' יעשה זאת - מדובר בסיטואציה מושלמת לשווקים המתעוררים. רמזים לפעולות הבאות של הבנק נקבל כבר בשבוע הקרוב בהחלטת הריבית. בנוסף, צריך לזכור כי בסופו של דבר כמות הדולרים האדירות שנשפכות לשווקים יעלו בסופו של דבר את האינפלציה בארה"ב והפד' יצטרך לבסוף לצמצם את המדיניות המוניטרית שלו - מהלך שיפגע בשווקים המתעוררים כפי שפגע בשנים האחרונות. ולסיכום, נראה כי השווקים המתעוררים בהחלט עשויים להיות מעניינים בתקופה כזו, בפרט לאחר הפגיעה הקשה שחווה בחודשים האחרונים. אבל במקביל צריך לשים לב לפעולות המתרחשות בארה"ב - הכל בסופו של דבר תלוי בהחלטות של הפד'.
- 6.יבוא גז 07/06/2020 12:07הגב לתגובה זוייבוא גזבדיחה עצובה למדינת ישראל , לאחר שהשקיעו מיליארדים בצולולת ובביטחון. והחברות השקיעו מיליארדים בפיתוח המאגרים . ולאחר שהתגלתה כמות עצומה של גז לעשרות שנים ,מיבאים גז בזמן משבר כלכלי עולמי חמור בגלל מחיר זמני נמוך. מוותרים על מעל 60 אחוז מס משישנסקי . מוותרים על פוטנציאל להשקעות ותגליות נוספות . מוותרים על גז כחול לבן ועל תעסוקה של עובדים בתחום . פוגעים בחברות הגז ופגעים בהכנסות המדינה .אולי זה בגלל צרות עין של האזרחים.?!!
- 5.הזדמנות השקעה בשווקים המתעוררים (ל"ת)יובי 06/06/2020 23:14הגב לתגובה זו
- 4.מה קרה? גילו שם מאגרי אקונומיקה? (ל"ת)דני דין 06/06/2020 22:12הגב לתגובה זו
- 3.המלצות ל etf או מניות? (ל"ת)נביא בעירך 06/06/2020 14:29הגב לתגובה זו
- 2.שליו 06/06/2020 13:54הגב לתגובה זומדפיסים כסף כמו משוגעים זה מגדיל את ההיצע כיו עגבניות ומחיר הדולר בסיכומות של דבר יירד. טיבעי לחלוטין. בכל מקרה מיתון יגיע...אם חשבנו שיגיע כבר שנים הוא כבר פה רק שלא מדברים עליו
- 1.דוד 06/06/2020 13:32הגב לתגובה זותמחור שווי הנכסים הוא אבסורדי. הפד שינה את חוקי המשחק ואין משמעות למונח ערך.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
