העתיד בטיפול גנטי? אסטלס רוכשת את אודנטס ב-3 מיליארד דולר
חברת אסטלס פארמה רוכשת את חברת אודנטס, המתמחה בטיפול גנטי במחלות ניוון שרירים תמורת 3 מיליארד דולר במזומן. מניית אודנטס מזנקת בתגובה במעל 100%.
העסקה בולטת מכמה סיבות. ראשית,, אודנטס, אשר מבוססת בסן פרנסיסקו (סימול: BOLD) היא אחת מחברות ההזנק הראשונות בתחום הטיפול הגנטי, ושנית, למרות שהתחום התמודד עם עליות ומורדות חדות, מחיר של 60 דולר - פרמיה של מעל 110% על מחיר סגירת המניה אמש, שמציעה אסטלס מעיד על כך כי חברות הביו-פארמה רואות עתיד ורוד לתחום. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2020.
לאודנטס למעלה מ -200 עובדים, והיא נחשבת לאחת הבולטות בתחום הטיפול גנטי. החברה הוקמה ב -2012 והייתה בין הראשונות שבנו מתקן ייצור משל עצמן. החברה הונפקה בשנת 2016 תחת שוווי שוק של 86 מיליון דולר.
עם זאת, לאורך הדרך היו לא מעט בעיות בהעברת המדע שמאחורי הטיפול בגנים לריפוי מסחרי, ובאופן רחב יותר, סביב התמחור הנכון עבור הטיפולים מצילי החיים. לדוגמה, זולגנסמה, טיפול גנטי לטיפול בניוון שרירים בעמוד השדרה, שאושר מוקדם יותר השנה על ידי ה-FDA, נמכר על ידי חברת אבקסיס (סימול: AVXS) תמורת סכום דמיוני של 2.1 מיליון דולר.
בנוסף, שיעור המתים במהלך הניסויים הקלינים בשנות התשעים עצר את כל הניסויים בטיפול גנטי והמשקיעים ברחו מהענף. בעשור האחרון חברות כמו אודנטס יצאו עם טכנולוגיות הדור הבא, ועדיין, לא מעט חברות מעדו בניסויים קליניים בזמן שניסו להראות יעילות לטווח הארוך.
- תרופת ההרזיה של נובו אושרה כמתאימה גם לכבד שומני - המניה מזנקת
- נאסוס פארמה: חברת הביומד הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר ב-IPO בניו יורק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עתיד החברות בתחום הטיפול גנטי נראה מאוד מפתה. החוקרים בחברות מתמקדים במחלות גנטיות נדירות שיכולות להאריך את חייו של תינוק חולה במחלה סופנית, שנקבעו לו לחודשים או ימים ספורים לחיות, עד כדי חיים מלאים.

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים
ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל.
אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.
אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל עוזבת את אירלנד
הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות, ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.

נובה צונחת ב-9%, סנטינל-וואן עם 6%; הנאסד״ק יורד ב-1.2%
חודש ספטמבר נפתח בירידות שערים בשווקי ההון בארה״ב, כאשר שלושת המדדים העיקריים יורדים עד 1.3% בהובלת הנאסד״ק. המשקיעים עוקבים מקרוב אחר עליית התשואות על אג״ח ממשלתיות ארוכות, על רקע הצורך של הממשל להגביר את גיוסי החוב כדי לממן את הגירעון התקציבי. אנליסטים מזהירים כי גידול בהנפקות עלול להכביד על השווקים בתקופה הקרובה.
לצד זאת, פסיקת בית משפט פדרלי לערעורים קבעה כי רוב המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ אינם חוקיים, אך השאירה אותם בתוקף עד לסיום ההליך המשפטי. משמעות ההחלטה היא אי־ודאות כפולה: גם לגבי המדיניות העתידית של ממשל ביידן, וגם לגבי היקף ההכנסות ממכסים שצפויות להצטמצם – מה שעשוי להגביר עוד יותר את היקף גיוסי החוב.
אנליסטים בוול סטריט מתייחסים לספטמבר כחודש תנודתי במיוחד. “פחות הכנסות ממכסים פירושן יותר הנפקות חוב כדי לממן את ההוצאות”, הסביר סקוט רן מ־Wells Fargo. למרות זאת, חלק מהבנקים הגדולים ממליצים לנצל ירידות בשוק כהזדמנות להגדיל חשיפה למניות.
ב־UBS צופים כי מדד S&P 500 עשוי להגיע לרמה של 6,800 נקודות עד יוני 2026, הודות לשילוב של קיצוצי ריבית מצד הפדרל ריזרב, שיפור ברווחי החברות והמגמות ארוכות הטווח של תחום הבינה המלאכותית. בבית ההשקעות ממליצים להתמקד בטכנולוגיה אמריקאית, בריאות, פיננסים ותשתיות.
- הנאסדק ירד 1.2%; קאמטק ונובה ירדו 5.8% ו-4.6% בעקבות מארוול ודל, שירדו 18.6% ו-9%
- מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במורגן סטנלי מציינים כי למרות העונתיות החלשה בחודשים הקרובים, הורדות הריבית הצפויות מצד הפד יחד עם ביצועי חברות חזקים צפויים לתמוך בהמשך הראלי. “אנו נמשיך לקנות בירידות, במידה ויגיעו”, כתב האסטרטג מייקל וילסון. המשקיעים, אם כן, מתמודדים עם שילוב מורכב של חוב ממשלתי כבד מול תחזיות שוריות לשוק המניות.
לוח האירועים הכלכלי:
השבוע הקרוב רווי בפרסומים כלכליים מהותיים, שיספקו לפד ולמשקיעים מידע קריטי לקראת החלטת הריבית ב-17 בספטמבר.
היום יתפרסם מדד מנהלי הרכש בתעשייה (ISM Manufacturing), עם תחזית ל־48.9 נק', ובמקביל מדד מחירי התעשייה.
ביום חמישי, יתפרסם מדד ISM לשירותים (צפי: 50.5 נק'), לצד נתוני מחירי השירותים ודו"ח התעסוקה הפרטי של ADP (תחזית: 71 אלף משרות חדשות בלבד).