ניסוי מעבדה מבחנה
צילום: Istock

העתיד בטיפול גנטי? אסטלס רוכשת את אודנטס ב-3 מיליארד דולר

ענקית הפארמה אסטלס רוכשת את אודנטס בפרמיה של מעל 110%; החברה נחשבת לאחת הבולטות בענף הטיפולים הגנטיים במחלות נדירות; המניה מזנקת בוול סטריט
נועם בראל |
נושאים בכתבה פארמה

חברת  אסטלס פארמה רוכשת את חברת אודנטס, המתמחה בטיפול גנטי במחלות ניוון שרירים תמורת 3 מיליארד דולר במזומן. מניית אודנטס מזנקת בתגובה במעל 100%.

העסקה בולטת מכמה סיבות. ראשית,, אודנטס, אשר מבוססת בסן פרנסיסקו (סימול: BOLD) היא אחת מחברות ההזנק הראשונות בתחום הטיפול הגנטי, ושנית, למרות שהתחום התמודד עם עליות ומורדות חדות, מחיר של 60 דולר - פרמיה של מעל 110% על מחיר סגירת המניה אמש, שמציעה אסטלס מעיד על כך כי חברות הביו-פארמה רואות עתיד ורוד לתחום. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2020.

לאודנטס למעלה מ -200 עובדים, והיא נחשבת לאחת הבולטות בתחום הטיפול גנטי. החברה הוקמה ב -2012 והייתה בין הראשונות שבנו מתקן ייצור משל עצמן. החברה הונפקה בשנת 2016 תחת שוווי שוק של 86 מיליון דולר.

עם זאת, לאורך הדרך היו לא מעט בעיות בהעברת המדע שמאחורי הטיפול בגנים לריפוי מסחרי, ובאופן רחב יותר, סביב התמחור הנכון עבור הטיפולים מצילי החיים. לדוגמה, זולגנסמה, טיפול גנטי לטיפול בניוון שרירים בעמוד השדרה, שאושר מוקדם יותר השנה על ידי ה-FDA, נמכר על ידי חברת אבקסיס (סימול: AVXS) תמורת סכום דמיוני של 2.1 מיליון דולר.

בנוסף, שיעור המתים במהלך הניסויים הקלינים בשנות התשעים עצר את כל הניסויים בטיפול גנטי והמשקיעים ברחו מהענף. בעשור האחרון חברות כמו אודנטס יצאו עם טכנולוגיות הדור הבא, ועדיין, לא מעט חברות מעדו בניסויים קליניים בזמן שניסו להראות יעילות לטווח הארוך.

עתיד החברות בתחום הטיפול גנטי נראה מאוד מפתה. החוקרים בחברות מתמקדים במחלות גנטיות נדירות שיכולות להאריך את חייו של תינוק חולה במחלה סופנית, שנקבעו לו לחודשים או ימים ספורים לחיות, עד כדי חיים מלאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.