מורגן סנטלי: אלו הסיבות מדוע המשבר לא גרוע כמו שאתם חושבים
פתיחת המסחר היום בוול סטריט הייתה מן הגרועות שנרשמו אי פעם. הרקע למפולת בשוקי המערב, הוא החשש הגדול מפני האטה חריפה בכלכלה הסינית, כזו שתיצור (וכבר יוצרת) משברים חמורים במדינות הסחר המידיות של סין - כגון טיוואן, דרום קוריאה, אינדונזיה ועוד.
המדד בשנחאי התרסק הבוקר 8.5% למרות נסיונות אגרסיבים מצד הממשל הסיני לייצב את השוק והדבר הוסיף לחץ לשווקים. לקריאת הכתבה המלאה על וול סטריט: לחץ כאן
למשקיעים הותיקים בשוק ההון, המשבר מזכיר את תחילת התמוטטות השוק האסייתי בשנים 1997-1998. מוקדם יותר השבוע, מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטאנלי פרסמה סקירה שמכילה מספר נק' מדוע המצב בשוק היום, שונה מאותו משבר אסיייתי של סוף שנות ה-90.
הנה הסיבות על פי מורגן סטנלי
מבנה החוב: רובו של החוב באסיה, מורכב מחוב פנימי של משקי הבית לצד חוב ריבוני של הממשלה שמורכב מהמטבע היואן הסיני. בשנות ה-90 רוב החוב במערכת הפיננסית היה של החברות האסייתיות ונלווה בדולר האמריקני- מערך שהביא לחולשה במערכת.
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אינפלציה: השווקים באסיה אינם סובלים מעליית מחירים (ואף ההפך) ובמקרה הצורך הרגולאטור במדינות האסייתיות יוכל לתמוך בשוק. בשנות ה-90 המצב היה הפוך ומנע מהבנקים המרכזיים לפעול באותן מדינות כיאות.
חוב: המדינות האסייתיות נהנות ממצב של מאזן חיובי ומחזיקות ביתרות מט"ח (פרט להודו ואינדונזיה). המצב באסיה של שנות ה-90 היה הפוך.
יחס המטבעות: בתקופה האחרונה, המטבעות המקומיים התאימו עצמן למטבעות המערביים. מצב זה מבטיח שקט יחסי בתחום בתקופה הקרובה.
הריבית בארה"ב: הבנק המרכזי האמריקני הבטיח מזה כבר כי הריבית בארה"ב בשנה הקרובה תועלה באופן מדוד ולאורך זמן. זאת בכדי לאפשר לשוק להתרגל להתחזקות המטבע אל מול שאר המטבעות. בסוף שנות ה-90 השינויים בריבית האמריקנית היו חדים הרבה יותר ובתוך כך גרמו להאצת המשבר באסיה.
מדיניות מוניטארית: בסוף שנות ה-90 מדיניות האשראי באירופה הייתה מצמצת. בתוך כך היורו עלה באופן חד מול שאר המטבעות. המצב כיום הינו שונה כאשר אירופה נמצאת בעיצומה של תוכנית מוניטארית מרחיבה ומזרימה כ-60 מיליארד דולר לשוק מדי חודש. מצב שככל הנראה מבטיח החלשות של היורו, גם נגד המטבעות האסייתים לאורך זמן.
- הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
- מכירות הבלאק פריידיי בארה"ב: עלייה של 4% לעומת שנה שעברה; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.

הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
מדד הייצור עולה קלות אך נשאר מתחת לרף ההתאוששות; השירותים והבנייה חוזרים להתכווץ; הביקוש המקומי נחלש, המשבר בנדל"ן מעמיק וקובעי המדיניות מתלבטים בין רפורמות כואבות לבין תמריצים חדשים
פעילות הייצור בסין המשיכה להתכווץ בנובמבר והאריכה את רצף הירידות הארוך ביותר שנרשם עד כה, על רקע האטה מתמשכת בצמיחה, ירידה בהשקעות ותנאים חיצוניים מאתגרים. מדד מנהלי הרכש הרשמי (PMI) למגזר התעשייה טיפס ל-49.2 נקודות, שיפור קל אך עדיין מתחת לרף ה־50 המפריד בין התרחבות להתכווצות, וכך נשאר המגזר בטריטוריה שלילית זה החודש השמיני ברציפות. תחזית הכלכלנים עמדה על 49.4 נקודות. מדובר בתקופה הרצופה הארוכה ביותר של ירידה מאז החל המדד להתפרסם
למרות העלייה הקלה במדד, תת־האינדיקטורים מספרים סיפור מאתגר: תפוקת
הייצור עצמה נעצרה ברמת 50 נקודות, בדיוק על קו האפס, בעוד שהזמנות חדשות והזמנות לייצוא השתפרו ביחס לאוקטובר אך נשארו עמוק מתחת ל-50. דפוס זה מצביע על קושי מתמשך של היצרנים לשמור על התאוששות יציבה בעידן שלאחר הקורונה, במיוחד כאשר הלחץ ממלחמת הסחר מול ארצות הברית
נמשך.
המגזר הלא־תעשייתי, הכולל שירותים ובנייה, עבר לראשונה מזה כמעט שלוש שנים להתכווצות, וירד ל-49.5 נקודות לאחר 50.1 באוקטובר. ענפי הנדל"ן ושירותי הבית, הנמצאים במרכז המשבר המתמשך בשוק הדיור, הציגו צלילה בפעילות: השירותים חצו מטה את קו ה-50 לראשונה
מאז ספטמבר 2024, לשפל שלא נראה מאז דצמבר 2023. גורמי הסטטיסטיקה בסין מציינים כי "פעילות השוק בתחומי הנדל"ן ושירותי הבית נותרה מדוכאת באופן משמעותי".
התערבות הממשל
על אף ההאטה, הממשל בבייג'ינג אינו ממהר להכריז על חבילת תמריצים חדשה. הסיבה: היעד הרשמי לצמיחת התוצר, כ-5% בשנת 2025, עדיין נראה בר השגה. ממשלת סין כבר הזרימה מאז ספטמבר תמריצים בהיקף של טריליון יואן (כ-141 מיליארד דולר), בין היתר
באמצעות הגדלת קווי אשראי לבנקים מדינתיים, מיחזור חובות לרשויות מקומיות והפעלה מחדש של מכסות אג"ח שהיו קודם בלתי מנוצלות.
- לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
- ענקית הספורט הסינית אנטה בוחנת הצעת רכש על פומה - והמניה? מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך מאחורי ההיסוס עומדת דילמה אמיתית: האם להמשיך עם רפורמות מבניות עמוקות שיטפלו בעומק בעיות הביקוש, המינוף והיעילות, או לחזור
לקווי פעולה מסורתיים של תמרוץ מהיר? במשך עשורים, הכלכלה הסינית נשענה על שני מנועי צמיחה מוכרים: דחיפת הייצוא או השקעה מסיבית בתשתיות. כיום, שניהם נתקלים בחסמים: השווקים העולמיים חלשים, והמחוזות בסין עמוסי חובות עד כדי קיפאון כמעט מוחלט ביכולת לבצע השקעות חדשות.
