מורגן סנטלי: אלו הסיבות מדוע המשבר לא גרוע כמו שאתם חושבים

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אסיה

פתיחת המסחר היום בוול סטריט הייתה מן הגרועות שנרשמו אי פעם. הרקע למפולת בשוקי המערב, הוא החשש הגדול מפני האטה חריפה בכלכלה הסינית, כזו שתיצור (וכבר יוצרת) משברים חמורים במדינות הסחר המידיות של סין - כגון טיוואן, דרום קוריאה, אינדונזיה ועוד.

המדד בשנחאי התרסק הבוקר 8.5% למרות נסיונות אגרסיבים מצד הממשל הסיני לייצב את השוק והדבר הוסיף לחץ לשווקים. לקריאת הכתבה המלאה על וול סטריט: לחץ כאן  

למשקיעים הותיקים בשוק ההון, המשבר מזכיר את תחילת התמוטטות השוק האסייתי בשנים 1997-1998. מוקדם יותר השבוע, מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטאנלי פרסמה סקירה שמכילה מספר נק' מדוע המצב בשוק היום, שונה מאותו משבר אסיייתי של סוף שנות ה-90. 

הנה הסיבות על פי מורגן סטנלי

מבנה החוב: רובו של החוב באסיה, מורכב מחוב פנימי של משקי הבית לצד חוב ריבוני של הממשלה שמורכב מהמטבע היואן הסיני. בשנות ה-90 רוב החוב במערכת הפיננסית היה של החברות האסייתיות ונלווה בדולר האמריקני- מערך שהביא לחולשה במערכת. 

אינפלציה: השווקים באסיה אינם סובלים מעליית מחירים (ואף ההפך) ובמקרה הצורך הרגולאטור במדינות האסייתיות יוכל לתמוך בשוק. בשנות ה-90 המצב היה הפוך ומנע מהבנקים המרכזיים לפעול באותן מדינות כיאות. 

חוב: המדינות האסייתיות נהנות ממצב של מאזן חיובי ומחזיקות ביתרות מט"ח (פרט להודו ואינדונזיה). המצב באסיה של שנות ה-90 היה הפוך.

יחס המטבעות: בתקופה האחרונה, המטבעות המקומיים התאימו עצמן למטבעות המערביים. מצב זה מבטיח שקט יחסי בתחום בתקופה הקרובה. 

הריבית בארה"ב: הבנק המרכזי האמריקני הבטיח מזה כבר כי הריבית בארה"ב בשנה הקרובה תועלה באופן מדוד ולאורך זמן. זאת בכדי לאפשר לשוק להתרגל להתחזקות המטבע אל מול שאר המטבעות. בסוף שנות ה-90 השינויים בריבית האמריקנית היו חדים הרבה יותר ובתוך כך גרמו להאצת המשבר באסיה. 

מדיניות מוניטארית: בסוף שנות ה-90 מדיניות האשראי באירופה הייתה מצמצת. בתוך כך היורו עלה באופן חד מול שאר המטבעות. המצב כיום הינו שונה כאשר אירופה נמצאת בעיצומה של תוכנית מוניטארית מרחיבה ומזרימה כ-60 מיליארד דולר לשוק מדי חודש. מצב שככל הנראה מבטיח החלשות של היורו, גם נגד המטבעות האסייתים לאורך זמן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".