מורגן סנטלי: אלו הסיבות מדוע המשבר לא גרוע כמו שאתם חושבים

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אסיה

פתיחת המסחר היום בוול סטריט הייתה מן הגרועות שנרשמו אי פעם. הרקע למפולת בשוקי המערב, הוא החשש הגדול מפני האטה חריפה בכלכלה הסינית, כזו שתיצור (וכבר יוצרת) משברים חמורים במדינות הסחר המידיות של סין - כגון טיוואן, דרום קוריאה, אינדונזיה ועוד.

המדד בשנחאי התרסק הבוקר 8.5% למרות נסיונות אגרסיבים מצד הממשל הסיני לייצב את השוק והדבר הוסיף לחץ לשווקים. לקריאת הכתבה המלאה על וול סטריט: לחץ כאן  

למשקיעים הותיקים בשוק ההון, המשבר מזכיר את תחילת התמוטטות השוק האסייתי בשנים 1997-1998. מוקדם יותר השבוע, מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטאנלי פרסמה סקירה שמכילה מספר נק' מדוע המצב בשוק היום, שונה מאותו משבר אסיייתי של סוף שנות ה-90. 

הנה הסיבות על פי מורגן סטנלי

מבנה החוב: רובו של החוב באסיה, מורכב מחוב פנימי של משקי הבית לצד חוב ריבוני של הממשלה שמורכב מהמטבע היואן הסיני. בשנות ה-90 רוב החוב במערכת הפיננסית היה של החברות האסייתיות ונלווה בדולר האמריקני- מערך שהביא לחולשה במערכת. 

אינפלציה: השווקים באסיה אינם סובלים מעליית מחירים (ואף ההפך) ובמקרה הצורך הרגולאטור במדינות האסייתיות יוכל לתמוך בשוק. בשנות ה-90 המצב היה הפוך ומנע מהבנקים המרכזיים לפעול באותן מדינות כיאות. 

חוב: המדינות האסייתיות נהנות ממצב של מאזן חיובי ומחזיקות ביתרות מט"ח (פרט להודו ואינדונזיה). המצב באסיה של שנות ה-90 היה הפוך.

יחס המטבעות: בתקופה האחרונה, המטבעות המקומיים התאימו עצמן למטבעות המערביים. מצב זה מבטיח שקט יחסי בתחום בתקופה הקרובה. 

הריבית בארה"ב: הבנק המרכזי האמריקני הבטיח מזה כבר כי הריבית בארה"ב בשנה הקרובה תועלה באופן מדוד ולאורך זמן. זאת בכדי לאפשר לשוק להתרגל להתחזקות המטבע אל מול שאר המטבעות. בסוף שנות ה-90 השינויים בריבית האמריקנית היו חדים הרבה יותר ובתוך כך גרמו להאצת המשבר באסיה. 

מדיניות מוניטארית: בסוף שנות ה-90 מדיניות האשראי באירופה הייתה מצמצת. בתוך כך היורו עלה באופן חד מול שאר המטבעות. המצב כיום הינו שונה כאשר אירופה נמצאת בעיצומה של תוכנית מוניטארית מרחיבה ומזרימה כ-60 מיליארד דולר לשוק מדי חודש. מצב שככל הנראה מבטיח החלשות של היורו, גם נגד המטבעות האסייתים לאורך זמן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.