מורגן סנטלי: אלו הסיבות מדוע המשבר לא גרוע כמו שאתם חושבים

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אסיה

פתיחת המסחר היום בוול סטריט הייתה מן הגרועות שנרשמו אי פעם. הרקע למפולת בשוקי המערב, הוא החשש הגדול מפני האטה חריפה בכלכלה הסינית, כזו שתיצור (וכבר יוצרת) משברים חמורים במדינות הסחר המידיות של סין - כגון טיוואן, דרום קוריאה, אינדונזיה ועוד.

המדד בשנחאי התרסק הבוקר 8.5% למרות נסיונות אגרסיבים מצד הממשל הסיני לייצב את השוק והדבר הוסיף לחץ לשווקים. לקריאת הכתבה המלאה על וול סטריט: לחץ כאן  

למשקיעים הותיקים בשוק ההון, המשבר מזכיר את תחילת התמוטטות השוק האסייתי בשנים 1997-1998. מוקדם יותר השבוע, מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטאנלי פרסמה סקירה שמכילה מספר נק' מדוע המצב בשוק היום, שונה מאותו משבר אסיייתי של סוף שנות ה-90. 

הנה הסיבות על פי מורגן סטנלי

מבנה החוב: רובו של החוב באסיה, מורכב מחוב פנימי של משקי הבית לצד חוב ריבוני של הממשלה שמורכב מהמטבע היואן הסיני. בשנות ה-90 רוב החוב במערכת הפיננסית היה של החברות האסייתיות ונלווה בדולר האמריקני- מערך שהביא לחולשה במערכת. 

אינפלציה: השווקים באסיה אינם סובלים מעליית מחירים (ואף ההפך) ובמקרה הצורך הרגולאטור במדינות האסייתיות יוכל לתמוך בשוק. בשנות ה-90 המצב היה הפוך ומנע מהבנקים המרכזיים לפעול באותן מדינות כיאות. 

חוב: המדינות האסייתיות נהנות ממצב של מאזן חיובי ומחזיקות ביתרות מט"ח (פרט להודו ואינדונזיה). המצב באסיה של שנות ה-90 היה הפוך.

יחס המטבעות: בתקופה האחרונה, המטבעות המקומיים התאימו עצמן למטבעות המערביים. מצב זה מבטיח שקט יחסי בתחום בתקופה הקרובה. 

הריבית בארה"ב: הבנק המרכזי האמריקני הבטיח מזה כבר כי הריבית בארה"ב בשנה הקרובה תועלה באופן מדוד ולאורך זמן. זאת בכדי לאפשר לשוק להתרגל להתחזקות המטבע אל מול שאר המטבעות. בסוף שנות ה-90 השינויים בריבית האמריקנית היו חדים הרבה יותר ובתוך כך גרמו להאצת המשבר באסיה. 

מדיניות מוניטארית: בסוף שנות ה-90 מדיניות האשראי באירופה הייתה מצמצת. בתוך כך היורו עלה באופן חד מול שאר המטבעות. המצב כיום הינו שונה כאשר אירופה נמצאת בעיצומה של תוכנית מוניטארית מרחיבה ומזרימה כ-60 מיליארד דולר לשוק מדי חודש. מצב שככל הנראה מבטיח החלשות של היורו, גם נגד המטבעות האסייתים לאורך זמן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

טראמפ מדיה מזנקת ב-38%, ריביאן קופצת ב-10%; העליות מתמתנות

צוות גלובל |

נתוני האינפלציה בארה״ב לחודש נובמבר הפתיעו לחיוב את השווקים והציתו ראלי במניות ובאג״ח. העלייה השנתית במדד המחירים לצרכן הייתה האיטית ביותר מאז תחילת 2021, מה שחיזק את ההערכה כי הלחצים האינפלציוניים נרגעים בקצב מהיר מהצפוי. כתוצאה מכך, מדד S&P 500 עצר רצף של ארבעה ימי ירידות ועולה ב-1%, בעוד הנאסד״ק והדאו עולים ב-1.7% ו-0.4% בהתאמה, כאשר המשקיעים פירשו את הנתונים כאות חיובי למדיניות מוניטרית מקלה יותר בהמשך.

בשוק האג״ח נרשמה ירידה בתשואות, כאשר תשואת האג״ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה ל-4.12%. הירידה משקפת הקלה מסוימת בקרב משקיעים שחששו מהתבססות אינפלציה גבוהה שתמנע מהפדרל ריזרב לבצע הורדות ריבית. מדד הליבה של המחירים לצרכן עלה ב-2.6% בלבד לעומת השנה שעברה, והמדד הכללי עלה ב-2.7%, נתונים שנתפסים כקרובים יותר ליעד הבנק המרכזי.

בשוק המניות בולטת מניית מיקרון, שמזנקת בכ-14% לאחר שסיפקה תחזיות מעודדות בנוגע לביקושים הקשורים לבינה מלאכותית. גם מניות הטכנולוגיה הגדולות תרמו לעליות, כאשר מדד מניות ענקיות הטכנולוגיה קפץ בכ-2.4%. התחזקות זו חיזקה את הסנטימנט החיובי והדגישה כי לא רק המאקרו, אלא גם גורמים סקטוריאליים תומכים בשוק.

במקביל, השווקים מגלמים הסתברות הולכת וגדלה להורדת ריבית מצד הפד כבר במחצית הראשונה של 2026, כאשר הסיכוי להפחתה כבר בינואר עלה לכ-22%. לעומת ארה״ב, שוקי האג״ח בגרמניה ובבריטניה הפגינו חולשה יחסית, לאחר שהבנק המרכזי האירופי והבנק של אנגליה שידרו מסר נצי יותר לגבי מסלול הריבית. הפער בין הגישות מדגיש את הייחודיות של הדינמיקה הכלכלית בארה״ב בשלב הנוכחי.


ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח - רכישת חברת הביטוח Vantage ב־2.1 מיליארד דולר היא צעד מרכזי במהלך להפיכת הווארד יוז מחברת נדל״ן מסורתית לחברת החזקות מגוונת, הנשענת על הון ביטוחי כמנוע השקעות ארוך טווח