מורגן סנטלי: אלו הסיבות מדוע המשבר לא גרוע כמו שאתם חושבים

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אסיה

פתיחת המסחר היום בוול סטריט הייתה מן הגרועות שנרשמו אי פעם. הרקע למפולת בשוקי המערב, הוא החשש הגדול מפני האטה חריפה בכלכלה הסינית, כזו שתיצור (וכבר יוצרת) משברים חמורים במדינות הסחר המידיות של סין - כגון טיוואן, דרום קוריאה, אינדונזיה ועוד.

המדד בשנחאי התרסק הבוקר 8.5% למרות נסיונות אגרסיבים מצד הממשל הסיני לייצב את השוק והדבר הוסיף לחץ לשווקים. לקריאת הכתבה המלאה על וול סטריט: לחץ כאן  

למשקיעים הותיקים בשוק ההון, המשבר מזכיר את תחילת התמוטטות השוק האסייתי בשנים 1997-1998. מוקדם יותר השבוע, מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטאנלי פרסמה סקירה שמכילה מספר נק' מדוע המצב בשוק היום, שונה מאותו משבר אסיייתי של סוף שנות ה-90. 

הנה הסיבות על פי מורגן סטנלי

מבנה החוב: רובו של החוב באסיה, מורכב מחוב פנימי של משקי הבית לצד חוב ריבוני של הממשלה שמורכב מהמטבע היואן הסיני. בשנות ה-90 רוב החוב במערכת הפיננסית היה של החברות האסייתיות ונלווה בדולר האמריקני- מערך שהביא לחולשה במערכת. 

אינפלציה: השווקים באסיה אינם סובלים מעליית מחירים (ואף ההפך) ובמקרה הצורך הרגולאטור במדינות האסייתיות יוכל לתמוך בשוק. בשנות ה-90 המצב היה הפוך ומנע מהבנקים המרכזיים לפעול באותן מדינות כיאות. 

חוב: המדינות האסייתיות נהנות ממצב של מאזן חיובי ומחזיקות ביתרות מט"ח (פרט להודו ואינדונזיה). המצב באסיה של שנות ה-90 היה הפוך.

יחס המטבעות: בתקופה האחרונה, המטבעות המקומיים התאימו עצמן למטבעות המערביים. מצב זה מבטיח שקט יחסי בתחום בתקופה הקרובה. 

הריבית בארה"ב: הבנק המרכזי האמריקני הבטיח מזה כבר כי הריבית בארה"ב בשנה הקרובה תועלה באופן מדוד ולאורך זמן. זאת בכדי לאפשר לשוק להתרגל להתחזקות המטבע אל מול שאר המטבעות. בסוף שנות ה-90 השינויים בריבית האמריקנית היו חדים הרבה יותר ובתוך כך גרמו להאצת המשבר באסיה. 

מדיניות מוניטארית: בסוף שנות ה-90 מדיניות האשראי באירופה הייתה מצמצת. בתוך כך היורו עלה באופן חד מול שאר המטבעות. המצב כיום הינו שונה כאשר אירופה נמצאת בעיצומה של תוכנית מוניטארית מרחיבה ומזרימה כ-60 מיליארד דולר לשוק מדי חודש. מצב שככל הנראה מבטיח החלשות של היורו, גם נגד המטבעות האסייתים לאורך זמן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

סקוט בסנט
צילום: רשתות חברתיות

שר האוצר האמריקאי: "2026 תהיה שנה חיובית למשק – אין צפי למיתון"

סקוט בסנט טוען כי השפעתן של הרפורמות של ממשל טראמפ תורגש בקרוב, אך מודה: ענפים רגישים לריבית וחולשה בשוק הדיור עלולים לעכב את ההתאוששות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה סקוט בסנט

שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, משדר אופטימיות ביחס למצב הכלכלה האמריקאית ומציין כי הסבירות למיתון בשנה הבאה נמוכה. עם זאת, הוא מזהיר מחולשה מתמשכת בענפים מסוימים - בראשם שוק הדיור ותחומים הרגישים לריבית.

במקביל, הוא מנסה לשדר ביטחון ביכולתה של תוכנית הדגל הכלכלית של ממשל טראמפ - "החוק הגדול והיפה" - לשפר משמעותית את רמת החיים של האמריקאים בשנים הקרובות, לרבות דרך הפחתות מס חדשות, בונוסים סוציאליים ושינויים בהטבות לעובדים.

"לא צפויה חזרה לאינפלציה גבוהה"

לדברי בסנט, המדיניות הכלכלית שמובילה כיום ארצות הברית שואפת להרחבת הפעילות המשקית תוך שליטה בלחצים אינפלציוניים. "אנחנו מצפים לצמיחה יציבה לאורך 2026, ללא חזרה לסביבת אינפלציה גבוהה", אמר, והוסיף כי חלק מהרפורמות שנחקקו טרם באו לידי ביטוי מלא.

החוק הכלכלי המרכזי שמוביל הממשל כולל שורה של הקלות מס, לרבות הנצחת הפחתות המס מ־2017, זיכוי מס חדש לגמלאים, הקלות במס על הכנסות מטיפים, שעות נוספות והחזרי ריבית על הלוואות רכב.  עם זאת, ישנה הערכה כי ליישום מלא של ההקלות יידרש עוד זמן, בין היתר בשל עיכובים טכניים וחסמים פוליטיים בממשל הפדרלי.

על אף האופטימיות, שר האוצר אינו מתעלם מהסימנים המעידים על לחץ במספר ענפים משמעותיים, במיוחד אלו הרגישים לשיעורי הריבית הגבוהים. שוק הדיור ממשיך להראות האטה, תוך ירידה בביקושים והאטה בהיקף הבנייה. גם שוק הרכב, הנשען על אשראי צרכני, סובל מירידה במכירות. לצד זאת, בסנט סבור כי מחירי האנרגיה הנמוכים יחסית יסייעו לרסן את מדדי המחירים, במיוחד בענפי השירותים, שנמצאים בלב העלייה האחרונה ביוקר המחיה.