מורגן סנטלי: אלו הסיבות מדוע המשבר לא גרוע כמו שאתם חושבים

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אסיה

פתיחת המסחר היום בוול סטריט הייתה מן הגרועות שנרשמו אי פעם. הרקע למפולת בשוקי המערב, הוא החשש הגדול מפני האטה חריפה בכלכלה הסינית, כזו שתיצור (וכבר יוצרת) משברים חמורים במדינות הסחר המידיות של סין - כגון טיוואן, דרום קוריאה, אינדונזיה ועוד.

המדד בשנחאי התרסק הבוקר 8.5% למרות נסיונות אגרסיבים מצד הממשל הסיני לייצב את השוק והדבר הוסיף לחץ לשווקים. לקריאת הכתבה המלאה על וול סטריט: לחץ כאן  

למשקיעים הותיקים בשוק ההון, המשבר מזכיר את תחילת התמוטטות השוק האסייתי בשנים 1997-1998. מוקדם יותר השבוע, מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטאנלי פרסמה סקירה שמכילה מספר נק' מדוע המצב בשוק היום, שונה מאותו משבר אסיייתי של סוף שנות ה-90. 

הנה הסיבות על פי מורגן סטנלי

מבנה החוב: רובו של החוב באסיה, מורכב מחוב פנימי של משקי הבית לצד חוב ריבוני של הממשלה שמורכב מהמטבע היואן הסיני. בשנות ה-90 רוב החוב במערכת הפיננסית היה של החברות האסייתיות ונלווה בדולר האמריקני- מערך שהביא לחולשה במערכת. 

אינפלציה: השווקים באסיה אינם סובלים מעליית מחירים (ואף ההפך) ובמקרה הצורך הרגולאטור במדינות האסייתיות יוכל לתמוך בשוק. בשנות ה-90 המצב היה הפוך ומנע מהבנקים המרכזיים לפעול באותן מדינות כיאות. 

חוב: המדינות האסייתיות נהנות ממצב של מאזן חיובי ומחזיקות ביתרות מט"ח (פרט להודו ואינדונזיה). המצב באסיה של שנות ה-90 היה הפוך.

יחס המטבעות: בתקופה האחרונה, המטבעות המקומיים התאימו עצמן למטבעות המערביים. מצב זה מבטיח שקט יחסי בתחום בתקופה הקרובה. 

הריבית בארה"ב: הבנק המרכזי האמריקני הבטיח מזה כבר כי הריבית בארה"ב בשנה הקרובה תועלה באופן מדוד ולאורך זמן. זאת בכדי לאפשר לשוק להתרגל להתחזקות המטבע אל מול שאר המטבעות. בסוף שנות ה-90 השינויים בריבית האמריקנית היו חדים הרבה יותר ובתוך כך גרמו להאצת המשבר באסיה. 

מדיניות מוניטארית: בסוף שנות ה-90 מדיניות האשראי באירופה הייתה מצמצת. בתוך כך היורו עלה באופן חד מול שאר המטבעות. המצב כיום הינו שונה כאשר אירופה נמצאת בעיצומה של תוכנית מוניטארית מרחיבה ומזרימה כ-60 מיליארד דולר לשוק מדי חודש. מצב שככל הנראה מבטיח החלשות של היורו, גם נגד המטבעות האסייתים לאורך זמן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כלבי הדאו
צילום: copilot - microsoft

כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%

בעוד השוק נשען על מניות צמיחה ו-AI, אסטרטגיית הדיבידנד המכנית עקפה את מדד הדאו ג’ונס, נהנתה מירידת תשואות האג"ח והחזירה למרכז הבמה את ערך היציבות וההכנסה השוטפת

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה כלבי הדאו

בעולם השקעות שבו בשנים האחרונות הדגש עבר למניות צמיחה, לבינה מלאכותית ולתמחורים המבוססים על ציפיות עתידיות, חוזרת לשיח דווקא אסטרטגיית השקעה ותיקה ופשוטה במיוחד: “כלבי הדאו”. מדובר בגישה כמעט מכנית, שפותחה לפני יותר משלושה עשורים, ושבה ועולה לדיון בעיקר בתקופות שבהן תנאי השוק משתנים ומשקיעים מחפשים שילוב של יציבות והכנסה שוטפת.


איך האסטרטגיה עובדת

בתחילת כל שנה בוחרים את עשר מניות מדד דאו ג’ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, משקיעים בהן במשקל שווה, ומחזיקים בהן למשך שנה שלמה. בסוף השנה מתבצע רענון ,יציאה מהמניות שנפלטו מהרשימה וכניסה למניות החדשות שעומדות בקריטריון. הרציונל הכלכלי שמאחורי השיטה נשען על עיקרון החזרה לממוצע. תשואת דיבידנד גבוהה היא לרוב תוצאה של ירידת מחיר, ולא בהכרח של הידרדרות מהותית בפעילות החברה. מאחר שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ורווחיות, ההנחה היא שהשוק נוטה “להעניש” אותן יתר על המידה - תיקון שמייצר הזדמנות.

יתרון נוסף של האסטרטגיה נובע מהרכב מדד הדאו ג’ונס עצמו. המדד כולל 30 חברות אמריקאיות ותיקות, רבות מהן בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנדים ויציבות פיננסית. בכך, כלבי הדאו פועלים בתוך יקום מצומצם יחסית של מניות איכות, מה שמפחית חלק מהסיכונים הטמונים באסטרטגיות דיבידנד רחבות.

לאורך השנים, הביצועים של כלבי הדאו היו מחזוריים. היו תקופות שבהן היא הציגה תשואה גבוהה מזו של מדד דאו ג’ונס עצמו, ולעומתן שנים שבהן פיגרה מאחור. ניתוחי עבר מצביעים על כך שהשיטה נוטה לתפקד טוב יותר בסביבות של ריבית יציבה או יורדת, ובשלבים שבהם מניות ערך ודיבידנד חוזרות למשוך תשומת לב לאחר תקופות של דומיננטיות למניות צמיחה.


איך הצליחה האסטרטגיה ב-2025?

שנת 2025 סיפקה דוגמה בולטת לכך. עשר מניות כלבי הדאו רשמו השנה תשואה ממוצעת של כ־17.8% (במשקל שווה), והקדימו את מדד דאו ג’ונס כולו, שעלה בכ־14.5%. מדובר בביצוע השנתי החזק ביותר של האסטרטגיה מאז 2019. העליות הובלו על ידי שילוב מעניין של סקטורים. אמג’ן וג’ונסון אנד ג’ונסון מהמגזר הרפואי, לצד IBM וסיסקו מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, רשמו עליות חדות של 28% עד כ־44%. הצלחה זו ממחישה כיצד גם חברות “מבוגרות” יחסית יכולות ליהנות מרוח גבית כאשר הסנטימנט משתנה.