ב־1 בינואר הקרוב יתרחש אחד האירועים המשמעותיים בתולדות הכלכלה האמריקנית: גרג אייבל ייכנס לנעליו של וורן באפט כמנכ"ל ברקשיר האת'ווי Berkshire Hathaway Inc 0.4%  . לא מדובר בהעברת שרביט רגילה, אייבל ינסה לרשת אימפריה שנבנתה על אמון אישי עמוק וחריג. הבעיה איננה בכישוריו של אייבל, שכבר הוכיח את עצמו כראש תחום האנרגיה של החברה. העניין הוא שכל המבנה של ברקשיר — מדוחות כספיים ועד לתרבות הארגונית — נשען על אישיותו הייחודית של באפט. כיום, אותו יתרון עצום הופך לעול שמונח על כתפיו של יורשו.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא האופן שבו החברה מתייחסת להחזקות כושלות. ההחזקה ב-Kraft Heinz רשומה בספרים בשווי 13.5 מיליארד דולר, בעוד ששווי השוק שלה עומד על 9.4 מיליארד בלבד. במקרה של Occidental Petroleum ברקשיר רושמת 17.2 מיליארד דולר, לעומת הערכת שוק של 11.5 מיליארד. הפער המצטבר: כמעט 10 מיליארד דולר.

בחברות אחרות, פערים כאלה היו מעוררים ביקורת מצד רגולטורים ומשקיעים. אבל ברקשיר נהנית מסלחנות כמעט מוחלטת בזכות המוניטין של באפט. כללי החשבונאות מאפשרים לה לדבוק בהערכות אופטימיות, והציבור מקבל את ההסבר ש"מדובר בירידה זמנית" כמעט ללא עוררין.

השאלות רבות

האם אייבל יזכה לאותה מידה של אמון? האם משקיעים יסכימו לשמוע ממנו טיעונים דומים על "תנודתיות זמנית"? והאם הם יסמכו על שיקול דעתו כפי שסמכו על קודמו? שאלות אלה טרם נבחנו, אך התשובות להן עשויות לעצב את עתיד החברה.

• למרות דוח רבעוני מורכב, דומינו'ס מזנקת בכ-3% בטרום
• ברקשייר נפלה מעל 12% מאז ההודעה על עזיבתו של וורן באפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העניין חורג משווי נכסים. המבנה הארגוני כולו עוצב לפי דמותו של באפט: החברה אינה משתתפת בשיחות אנליסטים, אינה מספקת תחזיות, ובדוחותיה — חברות בנות בהיקפים של מיליארדים מקבלות שורות בודדות בלבד. באפט יכול להרשות לעצמו מידה כה גבוהה של דיסקרטיות. האם גם אייבל יוכל?

גם בהרכב הדירקטוריון יש מוקש. בנו ובתו של באפט מכהנים בו — מצב שבעולם התאגידי נתפס כחולשה בממשל תקין. אך ברקשיר נהנתה מהחרגה, בזכות רקורד ההצלחות של באפט. כעת נשאלת השאלה האם אותם כללים ימשיכו לחול גם כשהמשקיע האגדי יפנה את מקומו.

המבחן האמיתי מתקרב

חברת Kraft Heinz מתכננת מהלך של פירוק לאחר שנים של תוצאות מאכזבות, ואוקסידנטל פטרוליום מתמודדת עם תנודתיות חדה במחירי האנרגיה. הנהגת ברקשיר תצטרך להכריע כיצד לפעול — והעיניים מופנות אל אייבל.

• גל הספקולציה חוזר, האם הוא יסתיים כמו ב-2021?
• "הסיבה שטראמפ דורש להוריד את הריבית היא לא שוק המניות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• הטורקים הפילו את לוקהיד מרטין - פרויקט המסוקים הגדול בטורקיה...

גם יתרות המזומנים של החברה — 348 מיליארד דולר במזומן ואג"ח — מוסיפות לחץ. המשקיעים גילו עד כה סבלנות נדירה כלפי הון שאינו מנוצל, אך באפט נהנה מאשראי בלתי מוגבל בשל עברו המרשים. האם אייבל ייהנה מהפסק זמן הזה גם ללא ההיסטוריה?

עובדה מעניינת היא שבחצי השני של 2024 הפסיק באפט לרכוש מניות ברקשיר. ככל הנראה מדובר באיתות לכך שלדעתו המניה יקרה מדי — מהלך שנתפס כמחווה אחראית כלפי יורשו. עם זאת, זה גם רמז לכך שהדרך שמחכה לאייבל אינה פשוטה כלל.

תופעה חריגה

ברקשיר היא תופעה חריגה בנוף העסקי: קונגלומרט ענק הפועל בתחומים מגוונים — מביטוח ורכבות ועד אנרגיה, ייצור וקמעונאות. הדוחות שלה מסובכים באופן יוצא דופן, והם נשענים על הערכות שקשה לאמת מבחוץ. במצב כזה, אמינות המנכ"ל היא המטבע החשוב ביותר.

תרבות ברקשיר עוצבה בצלמו של באפט — מהמכתבים השנתיים מלאי התובנות ועד לכנס המשקיעים באומהה, שהפך לאתר עלייה לרגל למשקיעים. כעת, אייבל יידרש לגבש סיפור חדש לחברה, מבלי לפגוע באתוס שמחזיק אותה. המשקיעים המוסדיים, שמחזיקים נתח אדיר ממניות החברה, עוקבים בדריכות. הם יודעים שהצלחתו של אייבל לא תימדד רק בביצועים העסקיים, אלא ביכולתו לבנות אמון — דבר שאי אפשר להוריש. זה נכס שצריך לבנות מאפס, לאורך זמן.

הפער בין גודל הציפיות לבין המציאות האפשרית הוא עצום. אייבל מגיע עם רקורד מרשים, אך הוא יורש מבנה תאגידי שתלוי באופן חריג באמון אישי. השוק ייתן לו אשראי – אבל לא באותה נדיבות שזכה לה באפט. והזמן, בניגוד לעבר, כבר לא אינסופי.