דגל נורבגיה
צילום: Getty Images
היום לפני...

הפיגועים שהפילו את בורסת אוסלו, ומה קרה היום לפני 38 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-22 ביולי

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה נפט פחם


22 ביולי 2024 - הבנק המרכזי של סין מוריד ריבית

ב־22 ביולי 2024 הפחית הבנק המרכזי של סין את הריבית ל־3.35%. המהלך נועד לתמרץ את הכלכלה המקומית על רקע האטה בצמיחה ועלייה באבטלה, והשפיע על שוקי המניות והאג"ח בסין ובאסיה כולה. היואן התחזק קלות מול סל מטבעות, ענפי הנדל״ן והרכב קיבלו זריקת עידוד, ונרשמה עלייה במחירי חומרי גלם כמו פלדה ונחושת בשל ציפייה לגידול בהזמנות. מאחר שסין מהווה מנוע צמיחה עולמי מרכזי, השווקים העולמיים עקבו בדריכות אחר ההחלטה.

22 ביולי 2011 - בורסת אוסלו צונחת בעקבות שני פיגועים בעיר 

ב-22 ביולי 2011 אירעו שני פיגועים קשים – פיצוץ במתחם ממשלתי באוסלו ופיגוע ירי בכנס צעירים באי אוטויה. ההשלכות הכלכליות היו מהירות: הבורסה באוסלו נפלה בכ־3%, הקרונה הנורבגית ירדה מול הדולר והאירו, וחברות תיירות וביטוח ספגו הפסדים וביטולים בהיקפים גדולים. הממשלה אישרה חבילת סיוע לעסקים שנפגעו, וחברות הביטוח העלו את הפרמיות לאירועים ציבוריים ותשתיות. הפיגועים גררו חשש של משקיעים בינלאומיים מהתמשכות חוסר היציבות הביטחונית.


22 ביולי 1987 - הנפט מזנק על רקע מתיחות במפרץ הפרסי

ב-22 ביולי 1987, במהלך מלחמת איראן־עיראק, הודיעו מדינות המפרץ על הגברת האבטחה במסלולי הנפט במצרי הורמוז ובנתיבי הובלה מרכזיים. הודעות על תקיפות כלי שיט באזור גררו קפיצה של כ־3% במחיר הנפט באותו יום. מדדי מניות במדינות יצואניות נפט עלו בעקבות הצפי להכנסות גבוהות יותר, אך במקביל חברות ביטוח ימי העלו תעריפים בשל הסיכון המוגבר. המתיחות הביאה לביקושים מוגברים לאמצעי הגנה ולאמצעי ניווט מתקדמים, וגם העלתה את עלויות ההובלה הימית העולמית, מה שהשפיע על מחירי סחורות אחרות.


Alexander Bobrov, Pexels
מכלית נפט - צילום: Alexander Bobrov, Pexels



22 ביולי 1945 - חודשו נתיבי סחר אחרי מלחמת העולם השנייה

ב־22 ביולי 1945 הוכרז על חידוש תנועת הספנות בים הצפוני ובים התיכון לאחר סיום הקרבות באירופה. ספינות בריטיות ואמריקאיות שבו להוביל פחם, חיטה ונפט, והשווקים קיבלו את הבשורה באופטימיות זהירה. מחירי הפחם ירדו בכ־8% תוך ימים, הביקושים לסחורות בסיס התרחבו, ושערי מטבעות אירופיים התייצבו. חברות ספנות, ביטוח ותובלה דיווחו על עלייה חדה בהזמנות, והכלכלה העולמית נכנסה בהדרגה למסלול של התאוששות.

22 ביולי 1946 - הפיגוע במלון המלך דוד

בפיגוע במלון המלך דוד בירושלים נהרגו עשרות ונפצעו רבים, וההשלכות הכלכליות ניכרו מיד. את הפיגוע ביצע האצ״ל שפעל אז נגד שלטון המנדט הבריטי. חומרי נפץ הוחדרו למרתף האגף שבו שכנו משרדי הממשל הבריטי. הפעילות המנהלית בעיר נפגעה, הלירה הארץ־ישראלית נחלשה קלות, וסוחרים נתקלו בעיכובים בהעברת סחורות. חברות ביטוח התמודדו עם גל תביעות, והשקעות חדשות במלונאות ובנדל״ן נדחו בשל אי־היציבות הביטחונית. הפיגוע סימן את המתח הגובר באזור והשפיע על תנועות ההון ועל היכולת למשוך משקיעים זרים באותם ימים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 22/07/2025 18:04
    הגב לתגובה זו
    פיגועים לא מפילים את הבורסות כי היום זה דרך חיים ברור שאתם מטעים את הקוראים ואתם יודעים זאת ואין טעם להתפלסף כי המבנים ומתקפלים בזמן הם חושבים אחרת
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).