
האיחוד האירופי בסנקציות חדשות על רוסיה; איך יגיב פוטין?
האיחוד האירופי יקנה נפט רוסי רק בהנחה של 15 דולר על מחיר השוק; כמו כן הוא נלחם בצי מכליות הנפט של רוסיה שמבריח נפט למקומות שונים בעולם - יוטלו סנקציות על הספינות ובעליהם
האיחוד האירופי אישר חבילת סנקציות חדשה על רוסיה, החבילה ה־18 מאז תחילת הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. ההחלטה התקבלה לאחר שסלובקיה הסירה את הווטו שהחזיקה במשך שבועות, בעקבות קבלת ערבויות מהנציבות האירופית לגבי ההשלכות על אספקת האנרגיה שלה. היא חששה שרוסיה תטיל מגבלות על יצוא נפט וגז עליה (ועל מדינות אחרות) וקיבלה התחייבות וערבויות שיאפשרו את אספקת האנרגיה למדינה.
במרכז חבילת הסנקציות, מנגנון חדש לתקרת מחיר על נפט רוסי. עד כה הייתה תקרה קבועה של 60 דולר לחבית, אך כעת תיקבע התקרה באופן דינמי, 15 דולר מתחת למחיר השוק, עם עדכון לפחות פעמיים בשנה. המנגנון צפוי להתחיל בטווח של 45–50 דולר לחבית, מהלך שנועד להתאים את הסנקציות לשינויים בשוק ולמנוע עיוותים שנוצרו בשיטה הקודמת.
החבילה כוללת גם החרפה של הסנקציות על המערכת הבנקאית ברוסיה. כ־20 בנקים נוספים ינותקו ממערכת הסליקה הבינלאומית SWIFT, ויוטל עליהם איסור עסקאות מלא. בתחום האנרגיה, הוחלט על סנקציות חדשות על צינורות הגז של נורדסטרים כדי להבטיח שלא יופעלו מחדש, וכן על איסורים על מוצרי נפט רוסיים שעובדו במדינות שלישיות ונמכרים כעת בשווקים הבינלאומיים.
בנוסף הורחבה רשימת מכליות הנפט ברוסיה הנחשבות לחלק מצי הצללים של מוסקבה, למעלה מ־400 ספינות יעמדו תחת סנקציות, לצד חברות וגורמים נוספים שנטלו חלק בעקיפת המגבלות הקיימות. עוד בחבילה: הוספת מוצרים לרשימת היצוא האסור לרוסיה, בעיקר ציוד ותשומות הנחשבים חיוניים למאמץ המלחמתי, וסנקציות על גורמים בסין ובמדינות נוספות שנחשדו בסיוע לרוסיה לעקוף את הסנקציות הקיימות.
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטרה המוצהרת של האיחוד היא להמשיך להקשות על מוסקבה לממן את המלחמה ולצמצם את יכולתה להשתמש במערכת הפיננסית והמסחרית הבינלאומית. החבילה החדשה מצטרפת לשורת צעדים קודמים על אנרגיה, פיננסים, סחורות ושירותים, ומאותת כי חרף ההתנגדות הפנימית והדיונים הארוכים – האירופים ממשיכים להפעיל לחץ כלכלי מתמשך על הקרמלין.
פוטין לא ישתוק. ראשית, יש לו דרכים רבות להבריח נפט וגז למדינות כמו סין במחירים סבירים. שנית, הסנקציות האלו פוגעות כלכלית, אך הוא הוכיח בשלוש השנים האחרונות שרוסיה יכולה לסבול מלחמה ארוכה עם השלכות כלכליות. יש לו מאגרת גדול של גז ונפט ואוצרות טבע שגם אם ימכרו תחת סנקציות בהנחה, יניעו את הכלכלה. לא בטוח שפוטין ירצה להגיב ישירות בהפחתת היקף הגז למדינות שונות באירופה. אבל זו בהחלט אפשרות.
נראה שמה שפוטין תופס כאיום גדול יותר הוא הסקציות והאיומים של טראמפ. אם מצד ארה"ב יהיו שינויים במכסים ויוטלו סנקציות נוספות, אז הצרות הכלכליות ברוסיה יתעצמו במהירות. טראמפ לוחץ על סיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. פוטין יעשה זאת רק אם יוכרז כמנצח, לפחות כלפי בני עמו. בדרך הוא רוצה להשיג "מתנות" מארה"ב ואירופה. בינתיים, הצדדים לא מגיעים להסכם.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
- 4.עושה חשבון 18/07/2025 14:10הגב לתגובה זוהאירופים ממשיכים לסחור עם רוסיה ומתדלקים את המכוניות בנפט רוסי ושופכים נפט על המלחמה באוקראינה .
- 3.אנונימי 18/07/2025 10:50הגב לתגובה זוהאיחוד של מפגרים...שיהיה להם בהצלחה חחח
- 2.אנונימיT 18/07/2025 10:43הגב לתגובה זוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- 1.החיים 18/07/2025 10:35הגב לתגובה זווכמו ביבישמנהל מלחמה ללא תכלית בעזה על חשבון כולנופואין ימשיך את המלחמה באוקראינהעל חשבון העם האוקראיני תוך הקרבת רוסיה...ואיומים...ככל שאתה נובח חזק יותר...

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים
ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל.
אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.
אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל עוזבת את אירלנד
הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות, ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.

שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
לאחר נתון חלש בחודש הקודם, הצפי הוא לגידול מתון במשרות חדשות שיאפשר לפד להתחיל להפחית ריבית, אך רק בהיקף מוגבל; בסקירה השבועית של הראל מציינים גם את פסיקת בית המשפט נגד המכסים של טראמפ, התכווצות חריגה בקנדה וזינוק בצריכה המקומית בישראל
שוק העבודה בארה"ב יעמוד השבוע במוקד תשומת הלב של המשקיעים, כאשר ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה לאוגוסט, נתון שעשוי להשפיע ישירות על החלטת הריבית הקרובה של הפד. לאחר שהחודש הקודם סיפק תמונה חלשה יחסית, הצפי הוא לגידול מתון במספר המשרות החדשות. תוצאה כזו
עשויה לאותת על האטה הדרגתית בשוק העבודה, מצב שיאפשר לפד להתחיל בהפחתת ריבית בעוד כשבועיים, אם כי בקצב מתון של רבע נקודת אחוז בלבד ולא מעבר לכך.
בסקירה השבועית של הראל נכתב כי לצד נתוני התעסוקה, נתוני הצריכה הפרטית ביולי היו חזקים מהצפוי, עם עלייה
ריאלית של 0.3%, העלייה החדה ביותר מזה ארבעה חודשים. חלק מהגידול נבע מהקדמת רכישות מצד משקי הבית לפני כניסת מכסים חדשים לתוקף בתחילת אוגוסט, תופעה שכבר נצפתה בחודשים קודמים. במוקד עמד מדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE), שמועדף על ידי הפד כמדד אינפלציה מרכזי. המדד
עלה ב־2.6% ב־12 החודשים האחרונים, בעוד מדד הליבה עלה ב־2.9%. לדברי הראל, נתונים אלו מאפשרים להפחית ריבית בקרוב, אך כל עוד האינפלציה קרובה ל־3% וברקע עומדים גירעונות תקציביים עמוקים, טווח ההפחתות האפשרי לשנה הקרובה נראה מוגבל.
מעבר לארה"ב, בהראל
מתייחסים גם להתפתחויות המשפטיות והכלכליות הנוספות. בית המשפט הפדרלי לערעורים פסל בסוף השבוע את המכסים המרכזיים שהטיל הנשיא טראמפ, בקובעו כי חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק החירום להטלת מכסים גורפים. עם זאת, נקבע שהמכסים יישארו בתוקף עד אמצע אוקטובר, כדי לאפשר
ערעור לבית המשפט העליון. להערכת הראל, גם אם חלק מהמכסים יבוטלו, לא מדובר בסוף פסוק, ייתכן שיותקנו צווים חלופיים או שנשיא ארה"ב ינסה לעגן את המכסים בחקיקה. מכל מקום, חוסר הוודאות בנושא נמשך, והיכולת של הממשל להשתמש במכסים ככלי מדיניות מצטמצמת.
בקנדה,
ברבעון השני נרשמה התכווצות בתוצר בשיעור שנתי של 1.6%, הנתון החלש ביותר בשלוש השנים האחרונות. הירידה נבעה בעיקר מצניחה של כמעט 30% ביצוא, שהושפעה הן ממלחמת הסחר עם ארה"ב והן מסיום גל יבוא חריג ברבעון הראשון. מנגד, הצריכה הפרטית והציבורית צמחו בקצב שנתי של כ-5%,
אך לא הצליחו לפצות על הירידה החדה ביצוא. במקביל, שיעור האבטלה ביולי עלה ל-6.9% והאינפלציה נותרה קרובה לגבולות היעד (1.7%). במצב זה, סבורים בהראל כי גברו הסיכויים שהבנק המרכזי יחזור להפחתות ריבית כבר בהחלטה הקרובה, צעד שיתרחש ממש שעות לפני ההחלטה המקבילה של
הפד.
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- הכל נשאר במשפחה - האם חברות משפחתיות טובות למשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרה המקומית
בישראל, לאחר האכזבה מנתוני הצמיחה ברבעון השני, הרבעון הנוכחי נפתח במומנטום חיובי בעקבות הסרת ההגבלות והשיפור בסנטימנט לאחר סיום המבצע מול איראן. בשבוע האחרון פורסמו עוד נתונים שתמכו בכך, עם זינוק חריג של כמעט 20% ברכישות הריאליות בכרטיסי אשראי ביולי (מנוכה עונתיות). עם זאת, הנתונים הראשוניים לאוגוסט מצביעים על המשך גידול מתון בהרבה בהשוואה ליולי