אינטל: מוצרים עם רווחיות גולמית של פחות מ-50% - יפסלו
במילים אחרות, אינטל רוצה להרוויח כפול על המוצרים שלה או שתוותר לעת עתה על ייצורם. זו יכולה להיות המדיניות שתציל את אינטל מהשבר שהיא נקלעה אליו
אינטל Intel Corp 10.19% משיקה מדיניות רווחיות חדשה: רק פרויקטים עם רווח גולמי של 50% יאושרו. כחלק מניסיון לייצב את מצבה הכלכלי לאחר שנים של שחיקת מרווחי הרווח. במסגרת כנס הטכנולוגיה של בנק אוף אמריקה, הודיע ג’ונסטון הולטהאוס, מנכ״ל אינטל מוצרים, כי החברה לא תאשר עוד פיתוחים חדשים למוצרים – אלא אם הם צפויים להניב לפחות 50% רווח גולמי.
הולטהאוס הבהיר כי בעבר אינטל אישרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה, אך כעת תשנה כיוון ותפנה את משאבי ההנדסה שלה מהתחייבויות אלו. אף שלא כל יחידות החברה צפויות לעמוד ביעד הזה באופן מיידי, מדובר בסטנדרט חדש שילווה את כל תכנון המוצרים העתידי – לרבות פיתוחי הדגל הקרובים כמו Panther Lake ו-Nova Lake.
המהלך נובע, בין היתר, ממדיניותו של מנכ”ל אינטל החדש, ליפ-בו טאן, אשר מיקד את מאמציו בשיפור הרווחיות. טאן עורך בימים אלו סקירה של שיתופי פעולה קיימים, ואף שוקל לבטל או לעדכן עסקאות שאינן רווחיות. עם זאת, באינטל מודעים לכך שהשינוי אינו פשוט. הולטהאוס הודה כי המהלך מלווה במתחים פנימיים, שכן החברה נדרשת לאזן בין שמירה על תחרותיות בשוק, מענה לצרכי הלקוחות ושמירה על יעילות תפעולית. ״האיזון בין חדשנות לבין משמעת כלכלית הוא אתגר בפני עצמו״, אמר.
האסטרטגיה החדשה מגיעה על רקע שחיקה מתמשכת בשולי הרווח של אינטל. ברבעון הראשון של 2025 עמד הרווח הגולמי של החברה על 31.67% בלבד – ירידה חדה לעומת יותר מ-60% בעשור שלפני מגפת הקורונה. אינטל ירדה לראשונה מתחת רף ה-50% רווחיות גולמית כבר ברבעון השני של 2022 ומאז לא הצליחה להתאושש.
- אינטל זינקה ב-10%: דיווחים על הזמנת ייצור מאפל
- פרשת "הדלפת הסודות": חיפוש בביתו של בכיר לשעבר ב-TSMC והחרמת מחשבים במסגרת חקירה פלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק ניכר מהשחיקה מיוחס לפעילות בתחומים מחוץ לליבת מעבדי ה-CPU, בהם היסטוריית הרווחיות הייתה נמוכה יותר. לדוגמה, עסקי הזיכרון של אינטל, כמו כונני SSD בטכנולוגיית NAND ומוצרי 3D XPoint, התאפיינו בשולי רווח נמוכים. גם שבבי המודם מסדרת XMM שסופקו בעבר לאפל, רשמו רווחיות של 20%–30% בלבד – הרבה מתחת לסטנדרטים של אינטל. תחום הפאונדרי (ייצור שבבים עבור צד שלישי) גם הוא ממשיך לרשום רווחיות חלשה.
המשמעות של המהלך לרווח והפסד של אינטל
המשמעויות של רווחיות גולמית בגובה 50% לרוחב שורות המוצרים של אינטל הן בעלות השפעה רבה על דוחות החברה. ברבעון הראשון של 2025 אינטל הכניסה 12.6 מיליארד דולר, כשהרווח הגולמי מתוכו הסתכם בכ-4.7 מיליארד דולר. הרווחיות הגולמית עמדה על שיעור של 37% ברבעון. חשוב לזכור שגם מדובר ברבעון חלש מפרספקטיבה רחבה ורבת שנים. ההפסד לפני מס ברבעון הסתכם ב-586 מיליון דולר.
עכשיו נניח שעל הכנסות של 12 עד 16 מיליארד דולר אינטל יכולה להרוויח גולמית 50%. כמובן שזה בהתעלם מהעובדה לשאינטל יקח זמן עד שרווחיות גולמיתכזאת תתפרס לרוחב קו המוצרים שלה, ומנגד, ההנה הזו גם מתעלמת ממרווחים גבוהים יותר שאינטל עלולה להפיק ממוצרים מסויימים שעלולים למשוך את הרווחיות הגולמית למעלה.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
הרווח הגולמי במקרה כמו שהוצג למעלה יסתכם בכ-6 עד 8 מיליארד דולר. חברה בגודלה ובמעמדה של אינטל לא תצטרך לתגבר הוצאות מטה בעקבות גידול בהכנסות או ברווחיות. מתוך הסעיפים התפעוליים, הוצאות המכירה והשיווק הוא ככל הנראה היחיד שיקבל תגבורת משמעותית כדי לקדם מחדש את מכירותיה של אינטל ולזכות בנתח השוק האבוד שלה.
בהנחה ששהוצאות התפעוליות יסתכמו בכ-5.2 מיליארד דולר - ברבעון הראשון הם הסתכמו בכ-4.8 מיליארד דולר - הרי שהרווח לפני מס בחישוב גס יסתכם ב-800 מיליון דולר עד 2.8 מיליארד דולר. כמובן, הכל חישובים גסים שנועדו להמחיש את המשמעות של המדיניות החדשה שאינטל בחרה לאמץ. החישוב כאן נעשה על בסיס ההכנסות הקיימות מתוך הנחה שאינטל תתייעל ולא שמחירי המוצרים שלה יעלו, אבל גם אם כן, המקרה עדיין תקף.
המשבר של אינטל
אינטל, שבעבר שלטה כמעט לחלוטין בשוק המעבדים למחשבים אישיים ולשרתים, החלה לאבד נתח שוק משמעותי למתחרות כמו AMD ואנבידיה, בעיקר בשל עיכובים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות (כמו המעבר ל-7 ננומטר), בעיות באספקה, וביצועים פחות תחרותיים.
החולשה הטכנולוגית הובילה גם לשחיקת מרווחי הרווח של החברה. בעוד שבעבר אינטל נהנתה ממרווח גולמי של למעלה מ-60%, בשנים האחרונות ירדו הנתונים לרמות של כ-30% בלבד – תוצאה של לחץ מחירים, השקעות כבדות בפיתוח ובפאונדרי, וכן כניסה לתחומים עם רווחיות נמוכה יחסית (כמו שבבי מודם, זיכרון, וייצור חיצוני). במקביל, החברה איבדה חוזים אסטרטגיים – למשל, אפל נטשה את שבבי המודם של אינטל לטובת פתרונות עצמאיים.
מניית אינטל הגיבה בהתאם: לאחר שב-2020–2021 נסחרה סביב רמות של 60
דולר למניה, היא החלה בצלילה הדרגתית, ובמהלך 2022–2023 איבדה יותר מ-50% מערכה, ונסחרה לפרקים סביב 25–30 דולר. משקיעים איבדו אמון ביכולת החברה להדביק את הפער הטכנולוגי ולהגן על הרווחיות שלה. גם מאמצי השיקום – כמו מינויו של פט גלסינגר למנכ”ל ומאוחר יותר ליפ-בו
טאן – התקבלו בספקנות ראשונית.
מתחילת שנת 2025 עלתה מניית אינטל בכ-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים ירדה המניה בכ-33%, וכיום היא נסחרת באיזור ה-20 דולר למניה
- 4.אנונימי 10/06/2025 18:31הגב לתגובה זומנכל חטיבת מוצרים של אינטל היא אשה מישל גונסטון הולטהאוס MJ
- נראה שהכתב או GPT סיכם כתבה שהוא קרא בלי שיהיה לו מושג (ל"ת)אנונימי 10/06/2025 20:14הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 10/06/2025 18:15הגב לתגובה זואין תקומה לאינטל תוך שנה היא זל
- 2.אנונימי 10/06/2025 10:42הגב לתגובה זוהנהלת אינטל ב 20 שנה האחרונות מדחי לדחי כל מה שנגעו לא צמח . צריך לחקור למה הפסידו את מלונקס .
- 1.מסלול המראה 10/06/2025 10:12הגב לתגובה זוסוף סוף קיבלו שכל
- אנונימי 10/06/2025 10:41הגב לתגובה זואני מקווה שאתה ממליץ על המנייה מיתוך ידיעה ולא בגלל שאתה מושקע בהההההה
- רק בגלל שהמניה זולה....וגם זה אולי יקר. (ל"ת)מויישהס 10/06/2025 10:30הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה ב-20 בינואר 2025, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר 2025 על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור" – שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי 2025 ומגדיל את ההוצאה על אכיפה גבולית ל-10 מיליארד דולר.
הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. ב-2025 בוצעו 21 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים – 14 בקריביים ו-7 במזרח הפסיפי – שבהן נהרגו 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום (SOUTHCOM). רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מהירות וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. נתוני CBP מצביעים על תפיסת כ-640 פאונד פנטניל בחודש ספטמבר 2025 בלבד, אך רק 7% מהקוקאין עובר דרך הקריבי המזרחי, בעוד 90% דרך נתיבים מערביים.
החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות
חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,100 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (198 מיליון דולר) הורחב משמעותית ב-2025, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול – כולם במסגרת OBBBA, שמגדיל את ההוצאה על אכיפה פנימית ב-20% ומכניס קרדיטי מס לעסקים שמפתחים כלים נגד סמים. המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.
