אינטל: מוצרים עם רווחיות גולמית של פחות מ-50% - יפסלו
במילים אחרות, אינטל רוצה להרוויח כפול על המוצרים שלה או שתוותר לעת עתה על ייצורם. זו יכולה להיות המדיניות שתציל את אינטל מהשבר שהיא נקלעה אליו
אינטל Intel Corp -1.01% משיקה מדיניות רווחיות חדשה: רק פרויקטים עם רווח גולמי של 50% יאושרו. כחלק מניסיון לייצב את מצבה הכלכלי לאחר שנים של שחיקת מרווחי הרווח. במסגרת כנס הטכנולוגיה של בנק אוף אמריקה, הודיע ג’ונסטון הולטהאוס, מנכ״ל אינטל מוצרים, כי החברה לא תאשר עוד פיתוחים חדשים למוצרים – אלא אם הם צפויים להניב לפחות 50% רווח גולמי.
הולטהאוס הבהיר כי בעבר אינטל אישרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה, אך כעת תשנה כיוון ותפנה את משאבי ההנדסה שלה מהתחייבויות אלו. אף שלא כל יחידות החברה צפויות לעמוד ביעד הזה באופן מיידי, מדובר בסטנדרט חדש שילווה את כל תכנון המוצרים העתידי – לרבות פיתוחי הדגל הקרובים כמו Panther Lake ו-Nova Lake.
המהלך נובע, בין היתר, ממדיניותו של מנכ”ל אינטל החדש, ליפ-בו טאן, אשר מיקד את מאמציו בשיפור הרווחיות. טאן עורך בימים אלו סקירה של שיתופי פעולה קיימים, ואף שוקל לבטל או לעדכן עסקאות שאינן רווחיות. עם זאת, באינטל מודעים לכך שהשינוי אינו פשוט. הולטהאוס הודה כי המהלך מלווה במתחים פנימיים, שכן החברה נדרשת לאזן בין שמירה על תחרותיות בשוק, מענה לצרכי הלקוחות ושמירה על יעילות תפעולית. ״האיזון בין חדשנות לבין משמעת כלכלית הוא אתגר בפני עצמו״, אמר.
האסטרטגיה החדשה מגיעה על רקע שחיקה מתמשכת בשולי הרווח של אינטל. ברבעון הראשון של 2025 עמד הרווח הגולמי של החברה על 31.67% בלבד – ירידה חדה לעומת יותר מ-60% בעשור שלפני מגפת הקורונה. אינטל ירדה לראשונה מתחת רף ה-50% רווחיות גולמית כבר ברבעון השני של 2022 ומאז לא הצליחה להתאושש.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; טאואר קפצה ב-5%, סולאראדג׳ איבדה 6.5%
- הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק ניכר מהשחיקה מיוחס לפעילות בתחומים מחוץ לליבת מעבדי ה-CPU, בהם היסטוריית הרווחיות הייתה נמוכה יותר. לדוגמה, עסקי הזיכרון של אינטל, כמו כונני SSD בטכנולוגיית NAND ומוצרי 3D XPoint, התאפיינו בשולי רווח נמוכים. גם שבבי המודם מסדרת XMM שסופקו בעבר לאפל, רשמו רווחיות של 20%–30% בלבד – הרבה מתחת לסטנדרטים של אינטל. תחום הפאונדרי (ייצור שבבים עבור צד שלישי) גם הוא ממשיך לרשום רווחיות חלשה.
המשמעות של המהלך לרווח והפסד של אינטל
המשמעויות של רווחיות גולמית בגובה 50% לרוחב שורות המוצרים של אינטל הן בעלות השפעה רבה על דוחות החברה. ברבעון הראשון של 2025 אינטל הכניסה 12.6 מיליארד דולר, כשהרווח הגולמי מתוכו הסתכם בכ-4.7 מיליארד דולר. הרווחיות הגולמית עמדה על שיעור של 37% ברבעון. חשוב לזכור שגם מדובר ברבעון חלש מפרספקטיבה רחבה ורבת שנים. ההפסד לפני מס ברבעון הסתכם ב-586 מיליון דולר.
עכשיו נניח שעל הכנסות של 12 עד 16 מיליארד דולר אינטל יכולה להרוויח גולמית 50%. כמובן שזה בהתעלם מהעובדה לשאינטל יקח זמן עד שרווחיות גולמיתכזאת תתפרס לרוחב קו המוצרים שלה, ומנגד, ההנה הזו גם מתעלמת ממרווחים גבוהים יותר שאינטל עלולה להפיק ממוצרים מסויימים שעלולים למשוך את הרווחיות הגולמית למעלה.
- האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה
- באפט לא רוכש את CSX, אבל חותם על שיתוף פעולה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
הרווח הגולמי במקרה כמו שהוצג למעלה יסתכם בכ-6 עד 8 מיליארד דולר. חברה בגודלה ובמעמדה של אינטל לא תצטרך לתגבר הוצאות מטה בעקבות גידול בהכנסות או ברווחיות. מתוך הסעיפים התפעוליים, הוצאות המכירה והשיווק הוא ככל הנראה היחיד שיקבל תגבורת משמעותית כדי לקדם מחדש את מכירותיה של אינטל ולזכות בנתח השוק האבוד שלה.
בהנחה ששהוצאות התפעוליות יסתכמו בכ-5.2 מיליארד דולר - ברבעון הראשון הם הסתכמו בכ-4.8 מיליארד דולר - הרי שהרווח לפני מס בחישוב גס יסתכם ב-800 מיליון דולר עד 2.8 מיליארד דולר. כמובן, הכל חישובים גסים שנועדו להמחיש את המשמעות של המדיניות החדשה שאינטל בחרה לאמץ. החישוב כאן נעשה על בסיס ההכנסות הקיימות מתוך הנחה שאינטל תתייעל ולא שמחירי המוצרים שלה יעלו, אבל גם אם כן, המקרה עדיין תקף.
המשבר של אינטל
אינטל, שבעבר שלטה כמעט לחלוטין בשוק המעבדים למחשבים אישיים ולשרתים, החלה לאבד נתח שוק משמעותי למתחרות כמו AMD ואנבידיה, בעיקר בשל עיכובים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות (כמו המעבר ל-7 ננומטר), בעיות באספקה, וביצועים פחות תחרותיים.
החולשה הטכנולוגית הובילה גם לשחיקת מרווחי הרווח של החברה. בעוד שבעבר אינטל נהנתה ממרווח גולמי של למעלה מ-60%, בשנים האחרונות ירדו הנתונים לרמות של כ-30% בלבד – תוצאה של לחץ מחירים, השקעות כבדות בפיתוח ובפאונדרי, וכן כניסה לתחומים עם רווחיות נמוכה יחסית (כמו שבבי מודם, זיכרון, וייצור חיצוני). במקביל, החברה איבדה חוזים אסטרטגיים – למשל, אפל נטשה את שבבי המודם של אינטל לטובת פתרונות עצמאיים.
מניית אינטל הגיבה בהתאם: לאחר שב-2020–2021 נסחרה סביב רמות של 60
דולר למניה, היא החלה בצלילה הדרגתית, ובמהלך 2022–2023 איבדה יותר מ-50% מערכה, ונסחרה לפרקים סביב 25–30 דולר. משקיעים איבדו אמון ביכולת החברה להדביק את הפער הטכנולוגי ולהגן על הרווחיות שלה. גם מאמצי השיקום – כמו מינויו של פט גלסינגר למנכ”ל ומאוחר יותר ליפ-בו
טאן – התקבלו בספקנות ראשונית.
מתחילת שנת 2025 עלתה מניית אינטל בכ-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים ירדה המניה בכ-33%, וכיום היא נסחרת באיזור ה-20 דולר למניה
- 4.אנונימי 10/06/2025 18:31הגב לתגובה זומנכל חטיבת מוצרים של אינטל היא אשה מישל גונסטון הולטהאוס MJ
- נראה שהכתב או GPT סיכם כתבה שהוא קרא בלי שיהיה לו מושג (ל"ת)אנונימי 10/06/2025 20:14הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 10/06/2025 18:15הגב לתגובה זואין תקומה לאינטל תוך שנה היא זל
- 2.אנונימי 10/06/2025 10:42הגב לתגובה זוהנהלת אינטל ב 20 שנה האחרונות מדחי לדחי כל מה שנגעו לא צמח . צריך לחקור למה הפסידו את מלונקס .
- 1.מסלול המראה 10/06/2025 10:12הגב לתגובה זוסוף סוף קיבלו שכל
- אנונימי 10/06/2025 10:41הגב לתגובה זואני מקווה שאתה ממליץ על המנייה מיתוך ידיעה ולא בגלל שאתה מושקע בהההההה
- רק בגלל שהמניה זולה....וגם זה אולי יקר. (ל"ת)מויישהס 10/06/2025 10:30הגב לתגובה זו

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.

באפט לא רוכש את CSX, אבל חותם על שיתוף פעולה
וורן באפט הבהיר כי אין בכוונתו לרכוש את חברת הרכבות CSX. לאחר פגישה עם מנכ"ל CSX, הדגיש באפט כי הדיונים התמקדו בשיתוף פעולה תפעולי בלבד, ולא ברכישה או מיזוג. השוק הגיב בירידות: מניית CSX נפלה ב-5.1% ל-32.81 דולר, ומניית ברקשייר ירדה ב-0.6%. המשקיעים, שציפו אולי למהלך משמעותי יותר, הביעו אכזבה קלה.
ברקשייר, באמצעות חברת הרכבות שבבעלותה BNSF, ו-CSX יקימו מסלול משותף לשינוע סחורות ממערב ארה"ב לחוף המזרחי. המטרה היא לשפר את יעילות השינוע, לקצר זמני אספקה ולהגדיל את התחרותיות מול חברות שילוח ותחבורה
יבשתית. פרטים פיננסיים על ההסכם לא נחשפו.
מנכ"ל CSX מסר כי החברה ממשיכה לחפש דרכים לשפר את השירות וליצור ערך לבעלי המניות, כולל באמצעות שיתופי פעולה נוספים בעתיד.
המהלך משקף את הגישה הזהירה של באפט, שמעדיף להיכנס בזהירות להשקעות חדשות
בתקופה זו, במיוחד כשמדובר במחירים מלאים ויותר מכך. לאחר שברקשייר רכשה את BNSF ב-2010 תמורת כ-44 מיליארד דולר, באפט מנסה לפתח את העסקים הקיימים ולא לרכוש פעילויות נוספות בתחום הרכבות.
תחום הרכבות בארה"ב נמצא בתקופת מעבר עם דגש גובר על שיתופי פעולה לוגיסטיים להוזלת עלויות וייעול שרשראות האספקה. השותפות בין BNSF ל-CSX עשויה לחזק את מעמדן מול מתחרות כמו Union Pacific או חברות שילוח בינלאומיות.