ברקשייר נפרדת מהבנקים: האם וורן באפט מפספס רווחים של מיליארדים?

וורן באפט, המיליארדר האגדי ואחד המשקיעים הגדולים בהיסטוריה, נמצא רגע לפני פרישה - באפט יפרוש בסוף
השנה; גרג אייבל יוביל את ברקשייר, יקבל 1.2 טריליון דולר לידיים: מיהו גרג אייבל, היורש של באפט?. אלא שבתקופה האחרונה הוא והצוות שלו מובילים שינוי
כיוון דרמטי בחברת ההשקעות שלו, ברקשייר האת'אוויי, עם התרחקות משמעותית ממגזר הבנקים – תחום שהיה במשך שנים רבות אחד מעמודי התווך של תיק ההשקעות. 

הדוח הרבעוני האחרון שהגישה ברקשייר (טופס 13F) חושף מהלכים מפתיעים: החברה
מכרה את כל החזקותיה בסיטיבנק – כ-15 מיליון מניות בשווי של כמיליארד דולר – וצמצמה ב-7% את אחזקותיה בבנק אוף אמריקה, עם מכירה של 49 מיליון מניות. לאחר המכירה, ברקשייר מחזיקה עדיין ב-631 מיליון מניות של בנק אוף אמריקה, בשווי כולל של כ-28 מיליארד דולר, אך המהלך
הזה ממחיש מגמה רחבה יותר של נסיגה ממגזר הבנקאות, שמעוררת תהיות בקרב משקיעים ואנליסטים כאחד.

מה נעלם מתיק ההשקעות של ברקשייר?

בשיאה, החזיקה ברקשייר תיק מגוון ועשיר של מניות בנקים
אמריקאיים מובילים, שכלל שמות גדולים כמו ג'יי.פי מורגן, גולדמן זאקס, וולס פארגו, בנק אוף ניו יורק ויו.אס בנקורפ. הבנקים הללו היוו חלק משמעותי מהאסטרטגיה של באפט, שראה בהם השקעה בטוחה ואמינה לאורך זמן, בזכות היציבות הפיננסית שלהם והיכולת שלהם לייצר תשואות קבועות.
עם זאת, כיום רק בנק אוף אמריקה נותר בתיק – וגם שם מתבצע תהליך קיטון הדרגתי. כל שאר ההחזקות נמכרו בשנים האחרונות, לעיתים במחירים נמוכים משמעותית משוויים הנוכחי, מה שהוביל להפסד רווחים פוטנציאליים עצום. לפי הערכות אנליסטים, ברקשייר ויתרה על רווחים של כ-40 מיליארד דולר כתוצאה מהמכירות הללו, סכום שממחיש את המחיר הכבד של ההחלטה להתנתק מהמגזר הפיננסי.

כמה דוגמאות בולטות ממחישות את ההפסד: ברקשייר מכרה את
כל 300 מיליון המניות שלה בוולס פארגו במחיר ממוצע של פחות מ-30 דולר למניה, וכיום המניה נסחרת במחיר של 76 דולר – עלייה של יותר מ-150%. באופן דומה, מניות ג'יי.פי מורגן נמכרו על ידי ברקשייר סביב 100 דולר למניה, וכיום הן נסחרות ב-266 דולר, עלייה של כ-166% מאז המכירה.
ההחזקה בגולדמן זאקס, שנמכרה ב-2020 במחיר ממוצע של כ-200 דולר למניה, שווה כיום כ-500 דולר למניה, מה שמייצג עלייה של 150%. המהלכים הללו מעלים תהיות: האם באפט, שידוע בחוכמת ההשקעות שלו, שגה בהחלטתו, או שמא הוא מזהה סיכונים שמשקיעים אחרים עדיין לא רואים?

• הדיווחים נחשפים: מה עשו באפט, אקמן, ביל גייטס וקרנות הגידור ברבעון הראשון?
• הפרדוקס של גרג אייבל: מיליארדר שכמעט לא מחזיק במניות החברה שיוביל

style="line-height1: 1.38;">למה באפט מתרחק מהבנקים?

השאלה מדוע באפט בחר להתרחק ממגזר הבנקים נותרה פתוחה, אך אנליסטים מציעים מספר הסברים אפשריים. מניות הבנקים אומנם נתפסות כאטרקטיביות בשוק: הן נסחרות במכפילים נמוכים
יחסית, מתחת ל-15, מציעות תשואות דיבידנד של מעל 2%, ונהנות ממוניטין מבוסס וממודל עסקי יציב. עם זאת, נראה שבאפט מזהה סיכונים גוברים במגזר הפיננסי שגורמים לו לשקול מחדש את אסטרטגיית ההשקעות שלו. אחת הסיבות המרכזיות עשויה להיות התנודתיות הרגולטורית: בשנים האחרונות,
ממשל ביידן בארה"ב הגביר את הפיקוח על הבנקים, כולל דרישות הון מחמירות יותר ותקנות שנועדו להגן על הצרכנים, מה שמגביל את גמישות הבנקים לייצר רווחים. בנוסף, החשיפה הגבוהה של הבנקים לשוק האשראי מעוררת חששות, במיוחד לאור עליית הריבית הגלובלית שמגדילה את הסיכון להלוואות
שלא יוחזרו.

סיבה נוספת עשויה להיות החשש מקריסה מערכתית דומה לזו שראינו במרץ 2023, כאשר בנק סיליקון ואלי (SVB) קרס תוך ימים ספורים, מה שהוביל למשבר אמון במגזר הבנקאות האמריקאי. הקריסה של SVB, שנבעה מחשיפה גבוהה לאגרות
חוב ממשלתיות ששוויין ירד בעקבות עליית הריבית, גרמה לבהלה בשווקים ולמשיכות המוניות של כספים מבנקים קטנים ובינוניים. בעקבות המשבר, הבנק הפדרלי נאלץ להתערב ולספק תמיכה חירום למערכת הבנקאית, אך האירוע הזה הדגיש את הפגיעות של המגזר לשינויים כלכליים מהירים. באפט,
שידוע בגישתו השמרנית ובשאיפתו להימנע מסיכונים מערכתיים, עשוי לראות בסיכונים הללו סיבה מספיק טובה להתרחק מהבנקים, למרות הפוטנציאל הגבוה שלהם לתשואות.

בדיעבד, אפשר לומר שיש מקום לחרטה מסוימת. ההחלטה למכור את מניות
הבנקים במחירים נמוכים יחסית לשווים הנוכחי עלתה לברקשייר ביוקר: רווחים פוטנציאליים של כ-40 מיליארד דולר נעלמו כתוצאה מהמכירות. המספר הזה כולל לא רק את ההפסד ממכירת מניות וולס פארגו וג'יי.פי מורגן, אלא גם ממכירת מניות בנקים נוספים כמו גולדמן זאקס, בנק אוף ניו
יורק ויו.אס בנקורפ, שרשמו עליות משמעותיות בשנים האחרונות. לדוגמה, בנק אוף ניו יורק, שבו החזיקה ברקשייר כ-72 מיליון מניות עד 2021, נמכר במחיר ממוצע של כ-40 דולר למניה, וכיום המניה נסחרת ב-82 דולר – עלייה של יותר מ-100%. אנליסטים בשוק ההון מציינים שבאפט, שידוע
בסבלנותו ובגישתו ארוכת הטווח, עשוי להרגיש תסכול מסוים מהחלטות המכירה הללו, במיוחד לאור העובדה שהמגזר הבנקאי התאושש בצורה מרשימה מאז משבר 2023.

• שבבים, מטוסים וטריליוני דולרים: טראמפ הוא איש המכירות הטוב ביותר של אנבידיה ובואינג
• "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עם זאת, חשוב לזכור שבאפט תמיד התמקד בערך לטווח ארוך ולא בתנודות קצרות
טווח. החלטתו למכור את מניות הבנקים עשויה לשקף חשיבה אסטרטגית שמתמקדת בהגנה על ברקשייר מפני סיכונים עתידיים, גם אם זה בא על חשבון רווחים מיידיים. באפט עצמו התייחס בעבר לסיכונים במגזר הבנקאי, וציין בראיון ל-CNBC ב-2021 כי "בנקים הם עסקים נהדרים, אבל הם יכולים
להפוך לסיוט אם המנהלים לוקחים סיכונים גדולים מדי". ההתרחקות שלו ממגזר הבנקים עשויה להיות חלק מגישה זהירה יותר, שמתאימה לעולם כלכלי שהופך לבלתי צפוי יותר ויותר.

מה נשאר בתיק ההשקעות של ברקשייר?

למרות היציאה ממגזר הבנקים, ברקשייר ממשיכה להחזיק בכמה השקעות פיננסיות, אם כי בהיקף מצומצם בהרבה. ההחזקה העיקרית היא עדיין בבנק אוף אמריקה, עם 631 מיליון מניות בשווי של כ-28 מיליארד דולר, אך גם שם ניכרת מגמת קיטון. בנוסף, החברה מחזיקה בהשקעות קטנות יותר
בקפיטל וואן וב-Ally Financial, שכל אחת מהן מוערכת ביותר ממיליארד דולר. קפיטל וואן, למשל, נחשבת להשקעה אסטרטגית של באפט בשל המיקוד שלה בשירותים פיננסיים לצרכנים, בעוד Ally Financial מתמקדת בהלוואות רכב ומוצרים דיגיטליים, מה שמתאים לגישתו של באפט להשקיע בחברות
עם מודלים עסקיים יציבים.

מחוץ למגזר הפיננסי, ברקשייר ממשיכה להשקיע בחברות שהיא רואה כ"ליבת הערך האמיתית" של תיק ההשקעות שלה. ההחזקה הגדולה ביותר היא באפל, עם 63 מיליארד דולר, שממשיכה להיות אחת ההשקעות המוצלחות ביותר
של באפט בעשור האחרון. אפל, שבה החלה ברקשייר להשקיע ב-2016, רשמה עלייה של יותר מ-500% מאז ההשקעה הראשונית, והפכה לסמל לגישתו של באפט להשקיע בחברות טכנולוגיה עם מותג חזק וקהל לקוחות נאמן. השקעה משמעותית נוספת היא באמריקן אקספרס, בשווי של 45 מיליארד דולר, חברה
שבה מחזיקה ברקשייר מאז שנות ה-90, וממשיכה להניב תשואות קבועות הודות למודל העסקי היציב שלה בתחום כרטיסי האשראי. לבסוף, קוקה-קולה, שבה מחזיקה ברקשייר מאז 1988, נותרה אחת ההשקעות האייקוניות של באפט, ונחשבת על ידו ל"מניה לנצח" בזכות המותג הגלובלי החזק והיכולת
של החברה לייצר הכנסות קבועות לאורך עשורים.

במקביל להתרחקות מהבנקים, ברקשייר הגדילה בשנים האחרונות את החשיפה שלה לתחומים אחרים, במיוחד אנרגיה ותשתיות. ב-2024, החברה רכשה נתח משמעותי בחברת Occidental , השקעה שמוערכת
כיום בכ-15 מיליארד דולר, כחלק ממגמה רחבה יותר של באפט להשקיע בחברות אנרגיה שמספקות תשתית קריטית לעולם המודרני. בנוסף, ברקשייר ממשיכה להחזיק בבעלות מלאה על חברת הרכבות BNSF, אחת מחברות התחבורה הגדולות בארה"ב, שמייצרת הכנסות קבועות ומהווה חלק מרכזי בתיק הנכסים
של החברה. המהלכים הללו משקפים את הגישה של באפט להשקיע בחברות שמספקות שירותים חיוניים, עם מודלים עסקיים עמידים בפני תנודות כלכליות.