מצרים מורידה ריבית לראשונה מזה 5 שנים

הבנק המרכזי של מצרים הוריד את הריבית במדינה לראשונה מאז שיא מגפת הקורונה ב-2020, צעד שעשוי להמריץ השקעות ולהקל על עלויות שירות החוב הגבוהות ביותר במזרח התיכון. ועדת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי המצרי הודיעה ביום חמישי על הפחתת ריבית הפיקדונות ב-225 נקודות בסיס ל-25%, ואת ריבית ההלוואות באותו שיעור ל-26%.

חמישה מתוך שמונה כלכלנים שנסקרו על ידי בלומברג צפו את תחילת ההקלה המוניטרית, אם כי הציפיות נעו בין 75 ל-225 נקודות בסיס, המשקפות את חוסר הוודאות העולמי הנובע ממדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על שותפות סחר. המדינה המאוכלסת ביותר במזרח התיכון שמרה על שיעורי ריבית בשיא היסטורי מאז מרץ 2024, כאשר פיחתה באופן חד את הלירה המצרית כדי לסייע בהבטחת חבילת סיוע כלכלי עולמית מקרן המטבע הבינלאומית וגורמים אחרים בסך כולל של כ-57 מיליארד דולר. האטה באינפלציה, שכעת עומדת על 13.6% - פחות ממחצית השיא שנרשם בספטמבר 2023 - אפשרה למצרים לבצע את ההפחתה הראשונה שלה מאז שיא משבר הקורונה.

"האינפלציה צפויה להמשיך לרדת לאורך 2025 ו-2026, אם כי בקצב איטי יותר בהשוואה לירידה ברבעון הראשון של 2025," אמר הבנק המרכזי בהודעתו. "נתיב הדיסאינפלציה האיטי יותר מיוחס להשפעת אמצעי הייצוב הפיסקלי שיושמו לאחרונה ומתוכננים ל-2025, בנוסף לנוקשות כלפי מטה של האינפלציה שאינה קשורה למזון."

בנקים מרכזיים ברחבי אפריקה נוקטים בגישות שונות כדי להתמודד עם הסיכונים ממדיניות הפרוטקציוניסטית של טראמפ, ומנסים לאזן בין איום העלייה במחירי הצרכן לבין הצורך לעודד צמיחה. הרגולטור המצרי הוסיף כי "סיכונים כלפי מעלה לתחזית האינפלציה נותרו, הנובעים מהעברה גבוהה מהצפוי של אמצעים פיסקליים, וכן אי-ודאות לגבי ההשפעה של מלחמת הסחר הנוכחית בין סין לארה"ב, והסלמה של סכסוכים גיאופוליטיים אזוריים."

• כלכלת מצרים: אתגרים והזדמנויות ומדוע הכסף האמריקאי כל כך חשוב?
• האם מצרים בדרך לקלוט 500 אלף עזתים? המסר האמריקאי למצרים: סיוע כלכלי תמורת קליטת עזתים

הורדת שיעורי הריבית כעת תאפשר למצרים להמשיך בתוכניותיה להתאוששות כלכלית המבקשת להעצים את המגזר הפרטי ולהגביר תעשיות ייצוא. ההפחתה מתונה מספיק כך שככל הנראה לא תפגע באטרקטיביות של מצרים למשקיעי חוב זרים. שיעור הריבית המתואם לאינפלציה שלה נותר אחד מהגבוהים בעולם.

כלכלת מצרים

מצרים, עם אוכלוסייה של כ-105 מיליון תושבים, מתמודדת עם מציאות כלכלית מורכבת. עם תמ"ג של כ-396 מיליארד דולר, הכלכלה המצרית מציגה צמיחה של בין 3% ל-5% בשנים האחרונות, אך סובלת מאינפלציה גבוהה של למעלה מ-30% המקשה על חיי האזרחים. הריבית הגבוהה, שנועדה לבלום את האינפלציה, פוגעת ביכולת של עסקים ואנשים פרטיים לקחת הלוואות ולהשקיע, בעוד שהשכר הממוצע עומד על כ-350 דולר לחודש בלבד.

• סין מחזרת אחרי אירופה במטרה לשבור את היחסים מול ארה"ב - אל תזלזלו בתוכנית שלה
• וול סטריט צפויה לעלות; אסיה בעליות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

החוב החיצוני של מצרים, שחצה את רף ה-160 מיליארד דולר, מהווה אתגר משמעותי, לצד גירעון תקציבי גבוה של כ-8%. הממשלה מתמודדת עם הצורך לסבסד מוצרים בסיסיים כגון דלק ולחם למניעת תסיסה חברתית. בתחום הסחר החוץ, מצרים מייצאת בעיקר נפט, גז טבעי, כותנה ומוצרי טקסטיל, אך תלויה מאוד בייבוא מזון, במיוחד חיטה, וכן מוצרי אנרגיה וציוד תעשייתי, מה שהופך אותה לפגיעה לתנודות במחירי סחורות עולמיות.

שיעור האבטלה הרשמי במצרים עומד על כ-8%, אך המציאות קשה יותר, במיוחד בקרב צעירים בעלי השכלה אקדמית. כוח העבודה מונה כ-28.9 מיליון איש, עם ייצוג נמוך יחסית של נשים בשל מגבלות חברתיות ומסורתיות. בנוסף, המדינה סובלת מבעיות תשתית קשות באזורים הכפריים ומרמת חינוך נמוכה, כאשר כמחצית מהאוכלוסייה סובלת מאנאלפביתיות, מה שפוגע ביכולת לפתח מגזרים טכנולוגיים ותעשייתיים מתקדמים. העתיד הכלכלי של מצרים תלוי ביכולתה למשוך השקעות זרות ולבצע רפורמות, כאשר ארה"ב נתפסת כשחקן מפתח בתמיכה הכלכלית.