עליבאבא משרד
צילום: טוויטר

עליבאבא חוזרת לככב: זינקה ב-70% מתחילת השנה

מודל ה-AI Qwen רושם צמיחה של מאות אחוזים; ג'ק מא חוזר לחיק הממשל הסיני; האנליסטים חלוקים: ג'פריס צופה עלייה נוספת, מורגן סטנלי מזהירה מירידה של 30%

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה עליבאבא

ענקית המסחר האלקטרוני הסינית עליבאבא Alibaba -0.78%  רושמת תחייה מרשימה בשנת 2025, עם זינוק של כמעט 70% במניותיה הנסחרות בארה"ב. הסיבה המרכזית: הפיכתה למניית המפתח בתחום הבינה המלאכותית הסינית.


בדו"חות האחרונים שפרסמה החברה נחשף כי ההכנסות ממוצרי הבינה המלאכותית שלה צמחו במאות אחוזים - רבעון שישי ברציפות של צמיחה תלת-ספרתית. מודל ה-AI שלה, Qwen, הוכיח את עצמו כמתחרה ראוי ל-DeepSeek, וזכה בעסקת ענק לאייפונים הנמכרים בסין.


ג'ק מא, מייסד החברה שבעבר הודר מהזירה הפוליטית, שב לאור הזרקורים ב-17 בפברואר כאשר הופיע בשורה הראשונה בפגישה שקיים הנשיא הסיני שי ג'ינפינג עם יזמים, ביניהם גם ליאנג וונפנג מ-DeepSeek.


אנליסטים רבים צופים כי מגמת העלייה של עליבאבא תימשך. חברת ג'פריס קבעה מחיר יעד של 156 דולר למניה נכון ל-20 בפברואר, המשקף אפסייד של יותר מ-8% ממחיר הסגירה ביום שישי שעמד על 143.75 דולר. האסטרטגים של UBS הודיעו ביום חמישי כי החליפו את PDD בעליבאבא בתיק המודל שלהם "בהתחשב בחשיפתה לבינה מלאכותית וגורמים כמותיים". זאת למרות שלפני מספר חודשים בלבד, חברת האם של Temu הציגה שווי שוק גבוה יותר, מה שעורר חששות לגבי יכולתה של עליבאבא להתחרות בעסקי הליבה שלה במסחר האלקטרוני.


עם זאת, קבוצת Taobao ו-Tmall הציגה עלייה של 5% במכירות ברבעון האחרון. למרות ההתלהבות של משקיעים רבים מהזדמנויות ה-AI בסין, הצפיפות במניות הקשורות לתחום עלתה ב-0.02 בלבד השנה על פי מערכת הניקוד של UBS. זהו נתון נמוך משמעותית מהעלייה של 0.2 בציון הצפיפות של מניות AI אמריקאיות בשנתיים האחרונות, על פי UBS. לעליבאבא היה ציון הצפיפות הגבוה ביותר בין חברות האינטרנט הסיניות הגדולות. מדד האנג סנג בהונג קונג הגיע לשיא של שלוש שנים ביום שישי, כאשר China Unicom, לנובו ומניות אליבאבא הנסחרות מקומית הובילו את העליות.


אנליסט ג'יי פי מורגן, אלכס יאו, כתב כי אין להמליץ למשקיעים לעבור מעליבאבא למניות AI מפגרות כמו טנסנט ובאידו בשלב זה. לדבריו, "אנחנו חושבים שמחירי המניות של טנסנט ובאידו יכולים להיות מונעים מהתפתחות ה-AI בדרכים שונות עם סיכונים שונים."


מניות באידו הנסחרות בארה"ב עלו בכ-8% מתחילת השנה, למרות שהחברה דיווחה ב-18 בפברואר כי הכנסות ענן ה-AI שלה עלו ב-26% לעומת השנה שעברה ל-7.1 מיליארד יואן ברבעון הרביעי. 

קיראו עוד ב"גלובל"


במורגן סטנלי נוקטים בגישה זהירה יותר עם המלצת "משקל שוק" ומחיר יעד של 100 דולר, המשקף ירידה פוטנציאלית של 30% ממחיר הסגירה ביום שישי. החברה הצביעה על כך שהוצאות ההון של עליבאבא היוו 11% מההכנסות ברבעון האחרון, לעומת 3% ברבעון הקודם. לבסוף, האנליסטים מצביעים גם על סיכונים כמו צריכה חלשה יותר וקצב איטי יותר של דיגיטציה בתעשייה, אך רוב בתי ההשקעות הגדולים עדיין ממליצים על קנייה של מניית עליבאבא.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שכל יום ציוץ כזה או אחר של טראמפ יכול להפיל את המנייה בלי קשר לביצועים של החברה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.