פלטפורמת X של מאסק שווה שוב 44 מיליארד דולר - טסלה עולה ב-3%
החברה שנרכשה ב-44 מיליארד דולר וצנחה לשווי של פחות מ-10 מיליארד, חוזרת לשווי הרכישה המקורי; משקיעי טסלה נושמים לרווחה כשהסיכון למכירת מניות נוספות על ידי מאסק פוחת
פלטפורמת המדיה החברתית X (לשעבר טוויטר) של אילון מאסק עומדת לגייס כספים לפי שווי של 44 מיליארד דולר, כך דווח היום בבלומברג. מדובר בהתאוששות מרשימה עבור החברה, שערכה צנח לפחות מ-10 מיליארד דולר לאחר רכישתה על ידי מאסק באוקטובר 2022.
הדיווח על התאוששות שווי X מהווה בשורה חיובית במיוחד עבור משקיעי טסלה, שמניותיה עלו היום ב-2.6% למחיר של 363.40 דולר.
בעת רכישת טוויטר, מאסק נאלץ למכור מניות טסלה Tesla -0.45% בשווי של
מיליארדי דולרים כדי לממן את העסקה. מכירות אלו העיבו על מחיר המניה, שכן המשקיעים נוטים להימנע מרכישת מניות כאשר מנכ"ל החברה מוכר חלקים גדולים מאחזקותיו.
ההתאוששות בשווי X מפחיתה משמעותית את הסיכון שמאסק ייאלץ למכור מניות טסלה נוספות כדי לתמוך בפלטפורמה. עם זאת, העובדה שהחברה מגייסת הון חיצוני מרמזת כי היא עדיין אינה מייצרת תזרים מזומנים חופשי חיובי.
גלן אנדרסון, מנכ"ל Rainmaker Securities, חברה המתמחה בעסקאות בחברות פרטיות, ציין כי ייתכן שמאסק ישתתף בסבב הגיוס החדש. אם כך יקרה, מאסק יוכל לגייס את הכסף הנדרש באמצעות הלוואות כנגד אחזקותיו בחברות הקיימות שלו, כולל טסלה. לדברי אנדרסון, X לא הייתה שם נסחר באופן משמעותי בפלטפורמה של Rainmaker, אך לאחרונה חלה עלייה בהתעניינות. הוא הוסיף כי הערכת השווי של 44 מיליארד דולר הייתה מפתיעה.
החזקה של 10% ב-xAI
נקודה מעניינת נוספת היא ש-X מחזיקה ב-10% מחברת xAI, ששווייה מוערך בכ-75 מיליארד דולר על פי Rainmaker. משמעות הדבר היא שאחזקה זו לבדה שווה לפחות 7.5 מיליארד דולר. האחזקה ב-xAI תורמת משמעותית להערכת השווי של X, אך בסופו של דבר, רווחיות החברה תהיה המפתח להצלחתה. כחברה פרטית, X אינה מחויבת עוד בפרסום דוחות כספיים סדירים, מה שמקשה על הערכת מצבה הפיננסי.
במבט לאחור, ההחלטה של מאסק לרכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר הייתה שנויה במחלוקת. לאחר הרכישה, החברה חוותה משבר משמעותי שכלל פיטורי עובדים נרחבים ועזיבת מפרסמים. אחד האתגרים המשמעותיים של X היה אובדן הכנסות מפרסום, כאשר מפרסמים רבים עזבו את הפלטפורמה בעקבות שינויים במדיניות התוכן והתבטאויות שנויות במחלוקת של מאסק.
הערכת השווי החדשה מצביעה על כך שהשינויים שהוביל מאסק, כולל קיצוצי עלויות משמעותיים והשקת מודל המנויים, עשויים להתחיל לשאת פרי.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
