רשת חברתית X
רשת חברתית X

פלטפורמת X של מאסק שווה שוב 44 מיליארד דולר - טסלה עולה ב-3%

החברה שנרכשה ב-44 מיליארד דולר וצנחה לשווי של פחות מ-10 מיליארד, חוזרת לשווי הרכישה המקורי; משקיעי טסלה נושמים לרווחה כשהסיכון למכירת מניות נוספות על ידי מאסק פוחת

אדיר בן עמי |

פלטפורמת המדיה החברתית X (לשעבר טוויטר) של אילון מאסק עומדת לגייס כספים לפי שווי של 44 מיליארד דולר, כך דווח היום בבלומברג. מדובר בהתאוששות מרשימה עבור החברה, שערכה צנח לפחות מ-10 מיליארד דולר לאחר רכישתה על ידי מאסק באוקטובר 2022.


הדיווח על התאוששות שווי X מהווה בשורה חיובית במיוחד עבור משקיעי טסלה, שמניותיה עלו היום ב-2.6% למחיר של 363.40 דולר.


בעת רכישת טוויטר, מאסק נאלץ למכור מניות טסלה Tesla 2.7%  בשווי של מיליארדי דולרים כדי לממן את העסקה. מכירות אלו העיבו על מחיר המניה, שכן המשקיעים נוטים להימנע מרכישת מניות כאשר מנכ"ל החברה מוכר חלקים גדולים מאחזקותיו.


ההתאוששות בשווי X מפחיתה משמעותית את הסיכון שמאסק ייאלץ למכור מניות טסלה נוספות כדי לתמוך בפלטפורמה. עם זאת, העובדה שהחברה מגייסת הון חיצוני מרמזת כי היא עדיין אינה מייצרת תזרים מזומנים חופשי חיובי.


גלן אנדרסון, מנכ"ל Rainmaker Securities, חברה המתמחה בעסקאות בחברות פרטיות, ציין כי ייתכן שמאסק ישתתף בסבב הגיוס החדש. אם כך יקרה, מאסק יוכל לגייס את הכסף הנדרש באמצעות הלוואות כנגד אחזקותיו בחברות הקיימות שלו, כולל טסלה. לדברי אנדרסון, X לא הייתה שם נסחר באופן משמעותי בפלטפורמה של Rainmaker, אך לאחרונה חלה עלייה בהתעניינות. הוא הוסיף כי הערכת השווי של 44 מיליארד דולר הייתה מפתיעה.


החזקה של 10% ב-xAI

נקודה מעניינת נוספת היא ש-X מחזיקה ב-10% מחברת xAI, ששווייה מוערך בכ-75 מיליארד דולר על פי Rainmaker. משמעות הדבר היא שאחזקה זו לבדה שווה לפחות 7.5 מיליארד דולר. האחזקה ב-xAI תורמת משמעותית להערכת השווי של X, אך בסופו של דבר, רווחיות החברה תהיה המפתח להצלחתה. כחברה פרטית, X אינה מחויבת עוד בפרסום דוחות כספיים סדירים, מה שמקשה על הערכת מצבה הפיננסי.


במבט לאחור, ההחלטה של מאסק לרכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר הייתה שנויה במחלוקת. לאחר הרכישה, החברה חוותה משבר משמעותי שכלל פיטורי עובדים נרחבים ועזיבת מפרסמים. אחד האתגרים המשמעותיים של X היה אובדן הכנסות מפרסום, כאשר מפרסמים רבים עזבו את הפלטפורמה בעקבות שינויים במדיניות התוכן והתבטאויות שנויות במחלוקת של מאסק.


הערכת השווי החדשה מצביעה על כך שהשינויים שהוביל מאסק, כולל קיצוצי עלויות משמעותיים והשקת מודל המנויים, עשויים להתחיל לשאת פרי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.