ביל אקמן
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק, סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

ביל אקמן מגיש הצעה מחודשת לרכישת מניות הווארד יוז

פרשינג סקוור מציעה לרכוש 10 מיליון מניות ב-90 דולר למניה, ואקמן מתכנן להפוך את החברה לחברת אחזקות מגוונת
אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ביל אקמן

ביל אקמן, המשקיע המיליארדר ומייסד קרן הגידור פרשינג סקוור, הגיש הצעה מחודשת לרכישת 10 מיליון מניות חדשות של חברת הווארד יוז הולדינגס Howard Hughes Holdings -0.81%   במחיר של 90 דולר למניה. אם העסקה תושלם, פרשינג סקוור תחזיק ב-48% ממניות החברה, ואקמן עצמו יכהן כיו"ר ומנכ"ל.


ההצעה החדשה של אקמן מהווה שיפור לעומת הצעתו הקודמת מינואר, שבה הציע לרכוש 11.8 מיליון מניות במחיר של 85 דולר למניה, והיא אינה דורשת אישורים רגולטוריים, הצבעת בעלי מניות או מימון חיצוני. לפיכך, אם תאושר, העסקה תוכל להיסגר תוך מספר שבועות בלבד. אקמן הודיע כי בכוונתו להשתמש במשאביה של פרשינג סקוור כדי להפוך את הווארד יוז לחברת אחזקות מגוונת, בדומה לברקשייר האת'ווי של וורן באפט. לדבריו, "HHH החדשה תרכוש שליטה בחברות פרטיות וציבוריות שעומדות בקריטריונים של פרשינג סקוור לאיכות עסקית". אקמן, שהושפע מדרכו של באפט, ציין כי ברקשייר האת'ווי החלה כחברת טקסטיל כושלת והפכה לאימפריה עסקית בשווי של טריליון דולר. הוא רואה באחזקה בקהילות מתוכננות ומתרחבות עסק מבטיח לטווח הארוך, עם נכסים כמו The Woodlands ביוסטון ו-Summerlin בלאס וגאס.


עם פרסום ההצהרה של אקמן אתמול במהלך יום המסחר, מניית הווארד יוז עלתה בכ-6%. עם זאת, לאחר שעות המסחר, כאשר פורסמו פרטי העסקה, המניה ירדה בכ-4%. התנודתיות בשווי החברה מצביעה על כך שהמשקיעים ממתינים לראות האם העסקה תתממש, ומה יהיו השלכותיה על האסטרטגיה העסקית של החברה. לפי דו"ח שהוגש לוועדת ניירות ערך האמריקאית (SEC) ב-31 בדצמבר, פרשינג סקוור סיימה את 2024 עם החזקות בחברות כגון ברוקפילד (BN), רשת המסעדות רסטורנט ברנדס (QSR), צ'יפוטלה (CMG) והווארד יוז. בנוסף, אקמן הודיע בינואר על רכישת יותר מ-30 מיליון מניות של אובר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.