ביל אקמן מגיש הצעה מחודשת לרכישת מניות הווארד יוז
ביל אקמן ביל אקמן, המשקיע המיליארדר ומייסד קרן הגידור פרשינג סקוור, הגיש הצעה מחודשת לרכישת 10 מיליון מניות חדשות של חברת הווארד יוז הולדינגס Howard Hughes Holdings -0.91% במחיר של 90 דולר למניה. אם העסקה תושלם, פרשינג סקוור
תחזיק ב-48% ממניות החברה, ואקמן עצמו יכהן כיו"ר ומנכ"ל.
ההצעה החדשה של אקמן מהווה שיפור לעומת הצעתו הקודמת מינואר, שבה הציע לרכוש 11.8 מיליון מניות במחיר של 85 דולר למניה, והיא אינה דורשת אישורים רגולטוריים, הצבעת בעלי מניות או מימון
חיצוני. לפיכך, אם תאושר, העסקה תוכל להיסגר תוך מספר שבועות בלבד. אקמן הודיע כי בכוונתו להשתמש במשאביה של פרשינג סקוור כדי להפוך את הווארד יוז לחברת אחזקות מגוונת, בדומה לברקשייר האת'ווי של וורן באפט. לדבריו, "HHH החדשה תרכוש שליטה בחברות פרטיות וציבוריות שעומדות
בקריטריונים של פרשינג סקוור לאיכות עסקית". אקמן, שהושפע מדרכו של באפט, ציין כי ברקשייר האת'ווי החלה כחברת טקסטיל כושלת והפכה לאימפריה עסקית בשווי של טריליון דולר. הוא רואה באחזקה בקהילות מתוכננות ומתרחבות עסק מבטיח לטווח הארוך, עם נכסים כמו The Woodlands ביוסטון
ו-Summerlin בלאס וגאס.
עם פרסום ההצהרה של אקמן אתמול במהלך יום המסחר, מניית הווארד יוז עלתה בכ-6%. עם זאת, לאחר שעות המסחר, כאשר פורסמו פרטי העסקה, המניה ירדה בכ-4%. התנודתיות בשווי החברה מצביעה על כך שהמשקיעים ממתינים לראות האם
העסקה תתממש, ומה יהיו השלכותיה על האסטרטגיה העסקית של החברה. לפי דו"ח שהוגש לוועדת ניירות ערך האמריקאית (SEC) ב-31 בדצמבר, פרשינג סקוור סיימה את 2024 עם החזקות בחברות כגון ברוקפילד (BN), רשת המסעדות רסטורנט ברנדס (QSR), צ'יפוטלה (CMG) והווארד יוז. בנוסף, אקמן
הודיע בינואר על רכישת יותר מ-30 מיליון מניות של אובר.
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
אנבידיה מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
