שבב
צילום: טוויטר

טראמפ חוזר לבית הלבן - ומניות השבבים חוגגות

מניות המוליכים למחצה פותחות את יום המסחר הראשון תחת הנשיא החדש-ישן בעליות , על רקע ביטול רגולציות בתחום הבינה המלאכותית; אנליסטים בסיטי: "2025 צפויה להיות שנה חיובית נוספת ליצרניות השבבים"

אדיר בן עמי |


היום הראשון של טראמפ בבית הלבן מסמן שינוי מגמה משמעותי, כאשר אחד מצעדיו הראשונים היה ביטול שורת צווים נשיאותיים מתקופת ביידן. התגובה בשוק המניות לא איחרה לבוא, במיוחד במגזר הטכנולוגיה. מניית אנבידיה NVIDIA Corp. -1.81%  , המובילה העולמית בתחום שבבי הבינה המלאכותית, רשמה עלייה של עד 1% במסחר המוקדם. במקביל, החוזים עתידיים על שלושת המדדים העיקריים עלו עד 0.5%, לאחר שהמסחר היה סגור ביום שני לרגל יום מרטין לותר קינג.


על פי הדיווחים, טראמפ ביטל כ-80 צווים נשיאותיים מתקופת ביידן, בהם צו מאוקטובר 2023 שנועד להסדיר את תחום הבינה המלאכותית. הצו המקורי דרש מחברות המפתחות בינה מלאכותית לחלוק את תוצאות בדיקות הבטיחות עם הממשל טרם פרסומן לציבור.


בעוד שההשלכות המעשיות של ביטול הצו על יצרניות השבבים טרם התבררו במלואן, המהלך מצביע על נכונותו של טראמפ להקל על הרגולציה בתחום הבינה המלאכותית, שהתהדקה בתקופת ביידן וזכתה לביקורת מצד התעשייה על עיכוב תהליכי חדשנות. צעד זה מגיע בעקבות ניסיונו של ביידן, בימיו האחרונים בתפקיד, להחמיר את המגבלות על ייצוא שבבים - מדיניות שנתקלה בהתנגדות מצד אנבידיה, שטענה כי היא אינה משרתת את יעדי הביטחון הלאומי.


האווירה החיובית בשוק השבבים ניכרת גם במניות נוספות בסקטור: AMD רשמה עלייה של 0.6%, בעוד ברודקום ומארוול טכנולוגיות התחזקו ב-1.4% כל אחת.


אנליסטים בבנק ההשקעות סיטי מציגים תחזית אופטימית ל-2025 עבור תעשיית השבבים. הם מעריכים כי הצמיחה תתבסס בעיקר על המשך ההשקעות בבינה מלאכותית, כאשר תקציבי ההון של מרכזי הנתונים של ספקיות הענן הגדולות צפויים לגדול ב-40% השנה.


עם זאת, הבנק מבחין בין סוגי החברות בתעשייה: בעוד כל החברות בתחום הבינה המלאכותית צפויות לצמוח ב-2025, ספקיות
שבבי ASIC כדוגמת ברודקום ומארוול עשויות להציג קצב צמיחה מהיר יותר בהשוואה ליצרניות כרטיסים גרפיים כמו אנבידיה ו-AMD.


השינוי בגישה הרגולטורית תחת טראמפ עשוי לסמן תקופה חדשה של הקלות משמעותיות בתחום הטכנולוגיה, דבר שעשוי לתמוך בהמשך התרחבותן של חברות השבבים. התפתחויות אלו מתרחשות בעת שתעשיית השבבים חווה תקופת שגשוג חסרת תקדים, המונעת מהביקוש הגובר לפתרונות בינה מלאכותית במגוון רחב של תחומים, מהמגזר העסקי ועד ליישומים ביטחוניים.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.