שבב
צילום: טוויטר

טראמפ חוזר לבית הלבן - ומניות השבבים חוגגות

מניות המוליכים למחצה פותחות את יום המסחר הראשון תחת הנשיא החדש-ישן בעליות , על רקע ביטול רגולציות בתחום הבינה המלאכותית; אנליסטים בסיטי: "2025 צפויה להיות שנה חיובית נוספת ליצרניות השבבים"

אדיר בן עמי |


היום הראשון של טראמפ בבית הלבן מסמן שינוי מגמה משמעותי, כאשר אחד מצעדיו הראשונים היה ביטול שורת צווים נשיאותיים מתקופת ביידן. התגובה בשוק המניות לא איחרה לבוא, במיוחד במגזר הטכנולוגיה. מניית אנבידיה NVIDIA Corp. -0.97%  , המובילה העולמית בתחום שבבי הבינה המלאכותית, רשמה עלייה של עד 1% במסחר המוקדם. במקביל, החוזים עתידיים על שלושת המדדים העיקריים עלו עד 0.5%, לאחר שהמסחר היה סגור ביום שני לרגל יום מרטין לותר קינג.


על פי הדיווחים, טראמפ ביטל כ-80 צווים נשיאותיים מתקופת ביידן, בהם צו מאוקטובר 2023 שנועד להסדיר את תחום הבינה המלאכותית. הצו המקורי דרש מחברות המפתחות בינה מלאכותית לחלוק את תוצאות בדיקות הבטיחות עם הממשל טרם פרסומן לציבור.


בעוד שההשלכות המעשיות של ביטול הצו על יצרניות השבבים טרם התבררו במלואן, המהלך מצביע על נכונותו של טראמפ להקל על הרגולציה בתחום הבינה המלאכותית, שהתהדקה בתקופת ביידן וזכתה לביקורת מצד התעשייה על עיכוב תהליכי חדשנות. צעד זה מגיע בעקבות ניסיונו של ביידן, בימיו האחרונים בתפקיד, להחמיר את המגבלות על ייצוא שבבים - מדיניות שנתקלה בהתנגדות מצד אנבידיה, שטענה כי היא אינה משרתת את יעדי הביטחון הלאומי.


האווירה החיובית בשוק השבבים ניכרת גם במניות נוספות בסקטור: AMD רשמה עלייה של 0.6%, בעוד ברודקום ומארוול טכנולוגיות התחזקו ב-1.4% כל אחת.


אנליסטים בבנק ההשקעות סיטי מציגים תחזית אופטימית ל-2025 עבור תעשיית השבבים. הם מעריכים כי הצמיחה תתבסס בעיקר על המשך ההשקעות בבינה מלאכותית, כאשר תקציבי ההון של מרכזי הנתונים של ספקיות הענן הגדולות צפויים לגדול ב-40% השנה.


עם זאת, הבנק מבחין בין סוגי החברות בתעשייה: בעוד כל החברות בתחום הבינה המלאכותית צפויות לצמוח ב-2025, ספקיות
שבבי ASIC כדוגמת ברודקום ומארוול עשויות להציג קצב צמיחה מהיר יותר בהשוואה ליצרניות כרטיסים גרפיים כמו אנבידיה ו-AMD.


השינוי בגישה הרגולטורית תחת טראמפ עשוי לסמן תקופה חדשה של הקלות משמעותיות בתחום הטכנולוגיה, דבר שעשוי לתמוך בהמשך התרחבותן של חברות השבבים. התפתחויות אלו מתרחשות בעת שתעשיית השבבים חווה תקופת שגשוג חסרת תקדים, המונעת מהביקוש הגובר לפתרונות בינה מלאכותית במגוון רחב של תחומים, מהמגזר העסקי ועד ליישומים ביטחוניים.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."