TSM מקפיצה את התחום - מניות השבבים עולות בטרום
יצרנית השבבים המובילה דיווחה על תוצאות חזקות לרבעון הרביעי, שוב הודות לביקוש החזק לשבבי בינה מלאכותית, והמניות בתחום קופצות
אם לחלק מהמשקיעים עדיין היו חששות מהאטה בתחום שבבי ה-AI ב-2025, TSMC Taiwan Semiconductor . 0.53% , יצרנית השבבים הטאיוונית, כנראה הרגיעה אותן. הדוחות החזקים של החברה לרבעון הרביעי שזינקו ב-39% לסך של כ-28.6 מיליארד דולר, ובעיקר התחזית שלה קדימה, מקפיצות את מניות השבבים במסחר המוקדם, כאשר בין הבולטות: NVIDIA Corp. -1.81% ו- ASML Holding N.V. 0.76% וגם Nova Measuring Instruments Ltd. ו-Camtek Ltd. 0.99% הישראליות.
ההוצאות של ענקיות הטכנולוגיה על שבבים צפויות להימשך
מה שבעיקר מעודד את המשקיעים הוא התחזית של TSMC לגבי ההוצאות של חברות הטכנולוגיה השנה. יצרנית השבבים צופה שענקיות הטכנולוגיה יוציאו בין 38-42 מיליארד דולר על שבבים. מדובר בסכום שגבוה ב-19% מתחזיות האנליסטים.
רק לאחרונה מיקרוסופט Microsoft Corp 1.34% למשל ציינה כי היא צופה להשקיע סכום של כ-80 מיליארד דולר על בניית מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, כאשר חלק השבבים מתוך עלות הבנייה של מרכז נתונים נע בין 15%-40%.
"ראינו ביקוש יציב וחזק לשבבי בינה מלאכותית מצד לקוחותינו לאורך 2024", אמר ונדל הואנג, סמנכ"ל הכספים והמשנה לנשיא TSMC. לדבריו,
ההכנסות ממוצרי בינה מלאכותית היוו "קרוב לאחוזים דו-ספרתיים" מסך ההכנסות לשנת 2024. הואנג הוסיף כי למרות שההכנסות הקשורות לבינה מלאכותית יותר משילשו את עצמן ב-2024, החברה צופה כי הן יוכפלו שוב ב-2025, בזכות המשך הביקוש החזק למוצרים המניעים את יישומי הבינה המלאכותית.
- פרשת "הדלפת הסודות": חיפוש בביתו של בכיר לשעבר ב-TSMC והחרמת מחשבים במסגרת חקירה פלילית
- הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים שעשויים לעמוד בפני חברות השבבים
אחד האיומים הגדולים יותר על מניות השבבים הוא הרגולציה האמריקנית, כאשר לאחרונה, ממש לפני יציאתו מהבית הלבן, פרסם ג'ו ביידן תקנות חדשות שיגבילו את היצוא של שבבי בינה מלאכותית ל-151 מדינות. המהלך של ביידן זכה לביקורת חריפה מצד תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית והבינלאומית.
ההגבלות אכן עלולות לפגוע בפעילות של חברות השבבים, אבל בינתיים נראה שהשוק מעריך שדונלד טראמפ יבטל אותן. לפי הערכות, הרחבת המגבלות כי שמציע ביידן תצמצם את הכנסות החברה ממדינות שזוהו כ"Tier 2" ותגרום לפגיעה פוטנציאלית של מיליארדי דולרים בהכנסות השנתיות, אך עם זאת, למגבלות המוצעות צפויה תקופת הערות של 120 ימים, מה שפותח פתח לשינויים. יתר על כן, כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, עשויה כאמור לשנות את מדיניות הממשל הנוכחי.
עם כניסתו הקרובה של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא, צפויה המדיניות כלפי AI לעבור שינוי. במהלך הקמפיין, הבטיח טראמפ לבטל את צווי הבינה המלאכותית של ביידן ולהוריד את רמת הרגולציה על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. אם הממשל החדש
יבטל את התקנות, אנבידיה ושאר חברות השבבים עשויות לחזור לצמיחה, במיוחד בשווקים שבהם המגבלות פוגעות כרגע. אלא שטראמפ בהחלט רוצה את אמריקה חזקה וגדולה והמשמעות היא שיתרונות טכנולוגיים גדולים ומשמעותיים לא יעברו לידיים של מדינות מתחרות.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
גם ASML האירופאית עולה
ASML לא מייצרת שבבים אך גם היא עולה בעקבות התוצאות והתחזית של TSMC. החברה ההולנדית מייצרת מכונות ליטוגרפיה שמהוות חלק קריטי בתהליך של ייצור שבבים. למעשה, כל מפעל שבבים חדש חייב לרכוש מכונות ליטוגרפיה, כך שככל שחברות השבבים מרחיבות את הפעילות שלהן ובונות מפעלים, כך הן מזמינות יותר מכונות מ-ASML.
מניית ASML עלתה במצטבר בכ-800% בעשור האחרון, אך בחצי השנה האחרונה היא דווקא יורדת. לירידה במניה תרמו שלושה גורמים עיקריים. הראשון הוא מגבלות הסחר שהוטלו על סין, שהובילו לרכישה מוגברת של ציוד ברמה נמוכה יותר מצד הסינים, לפני הגברת ההגבלות. מדובר במוצרים עם שיעורי רווחיות נמוכים. השני הוא עיכובים מצד אינטל וסמסונג בהזמנות ציוד למפעלים חדשים, והשלישי הוא האטה בביקוש למכשירים צרכניים, כמו טלפונים חכמים ומחשבים אישיים, שמשפיעה על תעשיית השבבים בכללותה.
על אף הירידה במניה, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי החברה. הם צופים רווח למניה של 30 דולר בשנה הבאה, כלומר מכפיל רווח עתידי של 24. זה מכפיל סביר יחסית לתעשיית השבבים. עם זאת, צריך לזכור שמדובר בחברה שמלחמת הסחר
שטראמפ מנהל מול סין עלולה לפגוע בה. סין היא אחת הלקוחות הגדולות של החברה, האנליסטים לקחו את זה בחשבון בהערכות שלהם והם אופטימיים ורואים פיצוי לירידות בהכנסות מסין דרך הגידול בהצטיידות של היצרניות ברחבי העולם.
AMD נשארת מאחור?
אחת המניות שדווקא לא זזות בצורה משמעותית אחרי הדוחות של TSMC היא AMD, שנחשבת לאחת האלטרנטיבות לאנבידיה בתחום שבבי ה-AI. לאחרונה מספר אנליסטים הביעו חשש מיכולתה של AMD באמת להוות אלטרנטיבה לאנבידיה.
צוות האנליסטים של HSBC למשל הפתיע
את השוק כשהוריד את דירוג החברה מ"קנייה" ל"הפחתה". במקביל, מחיר היעד למניה קוצץ באופן חד מ-200 דולר ל-110 דולר בלבד, זאת כאשר מחיר המניה היום הוא 120 דולר. הסיבה המרכזית להורדת הדירוג נעוצה בהערכה מחודשת של מפת הדרכים הטכנולוגית של AMD בתחום מעבדי הגרפיקה לבינה
מלאכותית. לדברי האנליסטים, התוכניות העתידיות של החברה "פחות תחרותיות ממה שחשבנו בעבר".
גם בגולדמן זאקס פסימיים לגבי AMD. האנליסטים בבנק הורידו המלצה מ"קנייה" ל"ניטרלי" וקיצצו את מחיר היעד מ-175 ל-129 דולר. האנליסטים הסבירו את ההחלטה בתחזית שמרנית יותר למכירות מחשבים אישיים ושרתים מסורתיים, לצד צפי לצמיחה מתונה במכירות כרטיסי מעבדים גרפיים (GPU) לשוק מרכזי הנתונים, על רקע תחרות עזה מצד המתחרות.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקשווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?
שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.
הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.
לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.
