TSMC
צילום: אתר החברה

TSM מקפיצה את התחום - מניות השבבים עולות בטרום

יצרנית השבבים המובילה דיווחה על תוצאות חזקות לרבעון הרביעי, שוב הודות לביקוש החזק לשבבי בינה מלאכותית, והמניות בתחום קופצות

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה TSMC אנבידיה ASML

אם לחלק מהמשקיעים עדיין היו חששות מהאטה בתחום שבבי ה-AI ב-2025, TSMC Taiwan Semiconductor . 1.35%  , יצרנית השבבים הטאיוונית, כנראה הרגיעה אותן. הדוחות החזקים של החברה לרבעון הרביעי שזינקו ב-39% לסך של כ-28.6 מיליארד דולר, ובעיקר התחזית שלה קדימה, מקפיצות את מניות השבבים במסחר המוקדם, כאשר בין הבולטות: NVIDIA Corp. 1.02%  ו- ASML Holding N.V. 0.41%  וגם Nova Measuring Instruments Ltd. ו-Camtek Ltd. -0.08%  הישראליות.


ההוצאות של ענקיות הטכנולוגיה על שבבים צפויות להימשך

מה שבעיקר מעודד את המשקיעים הוא התחזית של TSMC לגבי ההוצאות של חברות הטכנולוגיה השנה. יצרנית השבבים צופה שענקיות הטכנולוגיה יוציאו בין 38-42 מיליארד דולר על שבבים. מדובר בסכום שגבוה ב-19% מתחזיות האנליסטים.


רק לאחרונה מיקרוסופט Microsoft Corp -0.06%   למשל ציינה כי היא צופה להשקיע סכום של כ-80 מיליארד דולר על בניית מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, כאשר חלק השבבים מתוך עלות הבנייה של מרכז נתונים נע בין 15%-40%.


"ראינו ביקוש יציב וחזק לשבבי בינה מלאכותית מצד לקוחותינו לאורך 2024", אמר ונדל הואנג, סמנכ"ל הכספים והמשנה לנשיא TSMC. לדבריו, ההכנסות ממוצרי בינה מלאכותית היוו "קרוב לאחוזים דו-ספרתיים" מסך ההכנסות לשנת 2024. הואנג הוסיף כי למרות שההכנסות הקשורות לבינה מלאכותית יותר משילשו את עצמן ב-2024, החברה צופה כי הן יוכפלו שוב ב-2025, בזכות המשך הביקוש החזק למוצרים המניעים את יישומי הבינה המלאכותית.


האתגרים שעשויים לעמוד בפני חברות השבבים


אחד האיומים הגדולים יותר על מניות השבבים הוא הרגולציה האמריקנית, כאשר לאחרונה, ממש לפני יציאתו מהבית הלבן, פרסם ג'ו ביידן תקנות חדשות שיגבילו את היצוא של שבבי בינה מלאכותית ל-151 מדינות. המהלך של ביידן זכה לביקורת חריפה מצד תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית והבינלאומית.


ההגבלות אכן עלולות לפגוע בפעילות של חברות השבבים, אבל בינתיים נראה שהשוק מעריך שדונלד טראמפ יבטל אותן. לפי הערכות, הרחבת המגבלות כי שמציע ביידן תצמצם את הכנסות החברה ממדינות שזוהו כ"Tier 2" ותגרום לפגיעה פוטנציאלית של מיליארדי דולרים בהכנסות השנתיות, אך עם זאת, למגבלות המוצעות צפויה תקופת הערות של 120 ימים, מה שפותח פתח לשינויים. יתר על כן, כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, עשויה כאמור לשנות את מדיניות הממשל הנוכחי.


עם כניסתו הקרובה של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא, צפויה המדיניות כלפי AI לעבור שינוי. במהלך הקמפיין, הבטיח טראמפ לבטל את צווי הבינה המלאכותית של ביידן ולהוריד את רמת הרגולציה על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. אם הממשל החדש יבטל את התקנות, אנבידיה ושאר חברות השבבים עשויות לחזור לצמיחה, במיוחד בשווקים שבהם המגבלות פוגעות כרגע. אלא שטראמפ בהחלט רוצה את אמריקה חזקה וגדולה והמשמעות היא שיתרונות טכנולוגיים גדולים ומשמעותיים לא יעברו לידיים של מדינות מתחרות.

קיראו עוד ב"גלובל"


גם ASML האירופאית עולה

ASML לא מייצרת שבבים אך גם היא עולה בעקבות התוצאות והתחזית של TSMC. החברה ההולנדית מייצרת מכונות ליטוגרפיה שמהוות חלק קריטי בתהליך של ייצור שבבים. למעשה, כל מפעל שבבים חדש חייב לרכוש מכונות ליטוגרפיה, כך שככל שחברות השבבים מרחיבות את הפעילות שלהן ובונות מפעלים, כך הן מזמינות יותר מכונות מ-ASML.


מניית ASML עלתה במצטבר בכ-800% בעשור האחרון, אך בחצי השנה האחרונה היא דווקא יורדת. לירידה במניה תרמו שלושה גורמים עיקריים. הראשון הוא מגבלות הסחר שהוטלו על סין, שהובילו לרכישה מוגברת של ציוד ברמה נמוכה יותר מצד הסינים, לפני הגברת ההגבלות. מדובר במוצרים עם שיעורי רווחיות נמוכים. השני הוא עיכובים מצד אינטל וסמסונג בהזמנות ציוד למפעלים חדשים, והשלישי הוא האטה בביקוש למכשירים צרכניים, כמו טלפונים חכמים ומחשבים אישיים, שמשפיעה על תעשיית השבבים בכללותה.


על אף הירידה במניה, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי החברה. הם צופים רווח למניה של 30 דולר בשנה הבאה, כלומר מכפיל רווח עתידי של 24. זה מכפיל סביר יחסית לתעשיית השבבים. עם זאת, צריך לזכור שמדובר בחברה שמלחמת הסחר שטראמפ מנהל מול סין עלולה לפגוע בה. סין היא אחת הלקוחות הגדולות של החברה, האנליסטים לקחו את זה בחשבון בהערכות שלהם והם אופטימיים ורואים פיצוי לירידות בהכנסות מסין דרך הגידול בהצטיידות של היצרניות ברחבי העולם.


AMD נשארת מאחור?

אחת המניות שדווקא לא זזות בצורה משמעותית אחרי הדוחות של TSMC היא AMD, שנחשבת לאחת האלטרנטיבות לאנבידיה בתחום שבבי ה-AI. לאחרונה מספר אנליסטים הביעו חשש מיכולתה של AMD באמת להוות אלטרנטיבה לאנבידיה.


צוות האנליסטים של HSBC למשל הפתיע את השוק כשהוריד את דירוג החברה מ"קנייה" ל"הפחתה". במקביל, מחיר היעד למניה קוצץ באופן חד מ-200 דולר ל-110 דולר בלבד, זאת כאשר מחיר המניה היום הוא 120 דולר. הסיבה המרכזית להורדת הדירוג נעוצה בהערכה מחודשת של מפת הדרכים הטכנולוגית של AMD בתחום מעבדי הגרפיקה לבינה מלאכותית. לדברי האנליסטים, התוכניות העתידיות של החברה "פחות תחרותיות ממה שחשבנו בעבר".


גם בגולדמן זאקס פסימיים לגבי AMD. האנליסטים בבנק הורידו המלצה מ"קנייה" ל"ניטרלי" וקיצצו את מחיר היעד מ-175 ל-129 דולר. האנליסטים הסבירו את ההחלטה בתחזית שמרנית יותר למכירות מחשבים אישיים ושרתים מסורתיים, לצד צפי לצמיחה מתונה במכירות כרטיסי מעבדים גרפיים (GPU) לשוק מרכזי הנתונים, על רקע תחרות עזה מצד המתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.