הזהב השחור: פוקסברו קיבלה הזמנות בכ-4.2 מ' דולר
זירת הנפט הלוהטת מאירה פנים לחלק מחברות הטכנולוגיה העילית שעוסקות בשיפור וייעול התפוקות של חברות הנפט. היום (ב') נודע כי חברת פוקסבורו NMR, המייצרת בקרים הפועלים באמצעות תהודה מגנטית ומבצעים בדיקות בזמן אמת בתהליכי זיקוק וייצור של מוצרי נפט, קיבלה בסוף השבוע מ"אינוונסיס" העולמית התחייבות להזמנות עבודה בהיקף מצטבר של 4.2 מיליון דולר, עבור בתי זיקוק באירופה וארה"ב.
אבי קרבס מקרן ההון סיכון "תעוזה", המחזיקה בכ-25% מהחברה, אשר יזם, הוביל וסגר את העסקה מול הנהלת אינוונסיס (Invensys) אומר: "צבר ההזמנות שהתקבל יתפרש על פני שנתיים ומיועד לבתי זיקוק שהם לקוחות של אינוונסיס. אני מעריך שמבחינת פוקסבורו זה רק קצה הקרחון, משום שהעלייה הדרמטית במחירי הנפט הופכת את ההצטיידות בבקרים של החברה לעסקה מחוייבת המציאות".
קרבס הוסיף כי העלייה הדרמטית במחירי הנפט מחייבת בתי זיקוק לצמצם בזבוז זמן ולהקטין את את הפחת, הנגרם תוך כדי ייצור. במחירי הנפט של שנים קודמות, כשחבית נפט עלתה כ-30 דולר לחבית, הצליחו בתי הזיקוק לכסות את עלות ההצטיידות בבקרים של פוקסבורו תוך פחות משנה. כעת הציוד ישלם את עצמו תוך שישה חודשים.
העסקה כוללת אספקה של בקרים מתקדמים, המבצעים ניתור בזמן אמת של תזקיקי הנפט השונים ומונעים בזבוז של אלפי ליטרים דלק במהלך העבודה השוטפת בבתי הזיקוק. לצד עסקה זו החלו גורמים מהודו ומסין לבדוק אפשרויות לרכש מערכות הניתור של פוקסבורו NMR לבתי זיקוק בארצותיהם.
חלק מהחברות אף בקרו בשבוע שעבר בארץ. לפי הערכת הנציגים מסין, פוטנציאל המכירות שם גבוה במיוחד, מאחר וסין היא צרכנית הנפט השניה בעולם אחרי ארה"ב וכן מפיקת נפט גדולה, שפועלים בה מאות בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים.
הפיתוח של פוקסבורו מבצע ניתור רציף בזמן אמת, תוך כדי זרימת הדלק בצנרת של בית הזיקוק, ומחליף את השיטה של לקיחת דגימה, בדיקתה במעבדה וקבלת תשובה על הרכב הנוזל הזורם בצינור לאחר כשעה, לאחר שאלפי ליטרים כבר עברו את נקודת הבדיקה.
לצד הזמנות העבודה החליטה אינוונסיס להזרים לפוקסבורו 1.5 מיליון דולר, שיועברו בשנתיים הקרובות וישמשו לפיתוח עסקי ושיווק. יו"ר פוקסבורו NMR, גיורא מיוחס, בעבר מנכ"ל גדות פטרוכימיה ובעל ניסיון רב בתעשיה הכימית אומר, כי לפוקסבורו NMR, פוטנציאל טכנולוגי להרחיב את מעגל המוצרים שלה ולהציע בקרים לבדיקת תהליכי הייצור גם בתעשיות המזון, התרופות והנייר.
הבקרים של פוקסבורו מסוגלים לבצע אנליזות רציפות בזמן אמת בכל נוזל שיש בו פחמנים, לנתח באופן שוטף ורציף את הרכב המוצר (תוך כדי תהליך הייצור) ולחסוך למפעלים אובדן של זמן ואובדן של חומרי גלם.
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.