נוהל חדש לביטול והפחתת הצמדה ריבית וקנסות
הכותב מביא הנחיות חדשות של רשות המיסים בישראל, המעבירות מההנהלה למשרדי השומה סמכויות נרחבות למתן הקלות במערכי מס הכנסה וניכויים. בין היתר, ההוראות החדשות מעבירות לפקיד השומה את הסמכות לבטל ריבית והצמדה ואת הסמכות להרחיב את מספר התשלומים.
הוראת נוהל חדשה שפורסמה ברשות המסים מעבירה מההנהלה למשרדי השומה סמכויות נרחבות למתן הקלות במערכי מס הכנסה וניכויים. הסמכויות נוגעות לויתור על מרכיב הקנסות, הריבית, הפרשי ההצמדה ונהלי פריסת תשלומים. מהלך זה הינו חלק מהמדיניות עליה הצהיר איתן רוב, מנהל רשות המסים בישראל, לפיה, יש להרחיב את סמכויות מנהלי יחידות השטח. בהתאם לגישה זו פקיד השומה הינו למעשה ה"שריף האזורי" ומשמש, הלכה למעשה, כ"מנהל רשות המסים" באזורו. האצלת הסמכויות לפקידי השומה כאמור, תאפשר להם ל"נהל" את החוב במשרדם בצורה יעילה ובהתחשב במצב הכלכלי אליו הגיעו חייבי המס וזאת לאור שנים קודמות של מיתון כלכלי. ההוראה הינה פועל יוצא מתהליך איחוד אגפי המסים, והיא מתאימה את המצב הקיים בנושא מס הכנסה למצב במע"מ. במסגרת ההוראות החדשות, הסמכות לבטל ריבית והפרשי הצמדה, אשר עד עתה הייתה מוקנית רק להנהלת הרשות באמצעות הרפרנטים המקצועיים, הועברה לידי משרדי השומה. בדיקת ניסיון העבר העלתה כי התהליך של העברת תיקים בהם התבקשו הקלות להנהלה היה למעשה מיותר, שכן כמעט כל המקרים שהועברו מהשטח להנהלה אושרו. שינוי משמעותי נוסף הוא הרחבה של מספר התשלומים לחובות ניכויים אשר משרדי השומה יכולים לאשר. יחד עם זאת, מודגש בנוהל כי ריבית והפרשי הצמדה שומרים על ערכו הריאלי של החוב ומטרת הקנסות להרתיע את ציבור הלקוחות מאי קיום הוראות החוק. על כן, אף שהוקנו הסמכויות, המדיניות המוצהרת על ידי רשות המסים היא כי ההקלות אשר יינתנו, כפופות לבחינה מדוקדקת של כל פניה ואין להשתמש בהן כלאחר יד אלא רק במקרים חריגים. השינויים הבולטים: פקיד השומה יכול להפחית עד 200,000 ₪ מיתרת הריבית והפרשי ההצמדה משומות, אך לא יותר מ - 50% מיתרת ההצמדה והריבית, כאשר בסכומים של עד 30,000 ₪ אין מגבלת תקרה. פקיד השומה יכול לוותר על קנס מקדמות עד סכום של 40,000 ₪. בעבר, הסמכות הייתה נתונה רק בידי הרפרנט המקצועי בהנהלה. פקיד השומה יכול להפחית עד 50,000 ₪ מריבית והפרשי הצמדה מדוחות שוטפים של ניכויים, אך לא יותר מ - 50% מיתרת ההצמדה והריבית, כאשר בסכומים של עד 30,000 ₪ אין מגבלת תקרה. בעבר, הסמכות הייתה נתונה רק בידי הרפרנט המקצועי בהנהלה. פקיד השומה יכול לפרוש חוב הנובע משומה עד 18 תשלומים, ורק בחוב העולה על 1 מיליון ₪ - עד 24 תשלומים בדומה למצב הקיים במע"מ. בעבר היה ניתן לפרוש חוב כזה ל - 24 תשלומים.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.