לין לנתניהו: הפחת את מס החברות לרמה של 25%

לדבריו, מהלך זה חיוני למשק בכדי שיוכל לשמור על כושר התחרות של ישראל במשיכת השקעות זרות מול שאר המדינות המפותחות. הוסיף, הממוצע באיחוד האירופי עומד על 24%
דרור איטח |

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה היום לשר האוצר, בנימין נתניהו, ובירך אותו על שהוביל את כלכלת המדינה להישג מרשים של הפחתת נטל המסים לציבור לרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים של 38.2 אחוזים.

"הגידול המרשים שחל במהלך החודשים ינואר-פברואר 2005 בתשלומי מס החברות והמס מהעצמאים מוכיח שהפחתת המסים אינה מביאה לקיטון בהכנסות המדינה אלא להיפך, היא מגדילה אותן ומסייעת להגדלת המגזר העסקי ולביסוס הצמיחה במשק" מסביר לין בפנייתו.

לדברי לין, מצב זה מחייב להמשיך גם השנה במגמה החיובית של הפחתת נטל המס, בשני אפיקים מרכזיים:

הראשון, הפחתת נטל המס הישיר על אותם שכירים ועצמאים הנמצאים במדרגת המס השלישית, המבטאת רמת הכנסה שבין 7,420 ל- 11,140 שקל. לין: "ככל הידוע, הציבור שנמצא במדרגה זו לא נהנה מהרפורמה במס הישיר שבוצעה בשנים 2004 - 2005, כפי שנהנו ממנה אלה המצויים במדרגות המס הנמוכות והגבוהות יותר".

האפיק השני הינו הפחתת מס חברות לרמה של 25%, "מהלך זה חיוני למשק בכדי שנוכל לשמור על כושר התחרות של ישראל במשיכת השקעות זרות מול שאר המדינות המפותחות" מציין נשיא לשכות המסחר בפנייתו לשר האוצר כי שיעור מס החברות הממוצע באיחוד האירופי עומד על 24% וגובה המס הממוצע בעשר המדינות המצטרפות, להוציא מלטה, עומד על 16% בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.