לין לנתניהו: הפחת את מס החברות לרמה של 25%
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה היום לשר האוצר, בנימין נתניהו, ובירך אותו על שהוביל את כלכלת המדינה להישג מרשים של הפחתת נטל המסים לציבור לרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים של 38.2 אחוזים.
"הגידול המרשים שחל במהלך החודשים ינואר-פברואר 2005 בתשלומי מס החברות והמס מהעצמאים מוכיח שהפחתת המסים אינה מביאה לקיטון בהכנסות המדינה אלא להיפך, היא מגדילה אותן ומסייעת להגדלת המגזר העסקי ולביסוס הצמיחה במשק" מסביר לין בפנייתו.
לדברי לין, מצב זה מחייב להמשיך גם השנה במגמה החיובית של הפחתת נטל המס, בשני אפיקים מרכזיים:
הראשון, הפחתת נטל המס הישיר על אותם שכירים ועצמאים הנמצאים במדרגת המס השלישית, המבטאת רמת הכנסה שבין 7,420 ל- 11,140 שקל. לין: "ככל הידוע, הציבור שנמצא במדרגה זו לא נהנה מהרפורמה במס הישיר שבוצעה בשנים 2004 - 2005, כפי שנהנו ממנה אלה המצויים במדרגות המס הנמוכות והגבוהות יותר".
האפיק השני הינו הפחתת מס חברות לרמה של 25%, "מהלך זה חיוני למשק בכדי שנוכל לשמור על כושר התחרות של ישראל במשיכת השקעות זרות מול שאר המדינות המפותחות" מציין נשיא לשכות המסחר בפנייתו לשר האוצר כי שיעור מס החברות הממוצע באיחוד האירופי עומד על 24% וגובה המס הממוצע בעשר המדינות המצטרפות, להוציא מלטה, עומד על 16% בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
