מניית מכתשים אגן עולה היום בשיעור נאה, לאחר שהנהלת החברה התכנסה זאת השנה השנייה ברציפות ושדרגה את התחזיות שלה לתוכנית החומש. התחזיות נעו שנה אחת קדימה, ובפי המנכ"ל שלמה ינאי, ויו"ר הדירקטוריון, דני בירן, יש בשורות מעודדות למשקיעים. צפי לצמיחה שנתית ממוצעת של כ-12% עד 2009, התרחבות לשווקים חדשים במקביל לשוק האגרוכימיה שסובל גם מתנודתיות.

בתום המפגש עם העתונאים, עולה השאלה, עד כמה דומה ובמה שונה מניית מכתשים אגן, משם אחר מוכר, הרבה יותר, בשוק ההון הישראלי והעולמי - מניית טבע. לכאורה יש להרים גבה על ההשוואה, הגדלים של שתי החברות לא ניתנים להשוואה כעת, גם הפוטנציאל של השווקים, קצב הצמיחה שלהם, וכמובן המוצרים והלקוחות הסופיים.

אך ישנם קווי דימיון שאפשר לשים לב אליהם. הדבר הראשון הוא הרצינות של ההנהלה. ההנהלה של מכתשים אגן מצטיירת כמי שמבקשת ליישם בהקפדה את מה שאלי הורוביץ וטבע ניסו ללמד את החברות המקומיות בעשורים האחרונים. נכחתי באוניברסיטת תל אביב באירוע בו נבחר אלי הורוביץ למנכ"ל העשור ע"י דן אנד ברסטריט, לפני מספר שבועות. אגדת הורוביץ ידועה ואין צורך להכביר עליה במילים, אבל בפיו היתה הבשורה של "אסטרטגיה". טבע היא חברה שבונה את עצמה אסטרטגית ומביטה שנים ארוכות קדימה.

גם במכתשים אגן, משתדלים להראות את הכוונות ליישם אסטרטגיה ותוכניות ארוכות טווח. כאן מגיעה נקודת דמיון נוספת בין שתי החברות: העיסוק הגנרי. טבע היא יצרנית התרופות הגנרית הגדולה בעולם. היא מתחרה בטופ-שבטופ, וגדלה באמצעות רכישות של חברות ענק כגון סיקור. גם מכתשים אגן, שרכשה לפני שנתיים מוצרים מבאייר, היא חברה שועסקת בפיתוחים גנריים. התחום הגנרי מאלץ את החברות הגדולות הללו לחשוב שנים קדימה, לעבר מועדי פקיעת הפטנט.

המנכ"ל ינאי דיבר על כך ששוק האגרוכימיה מתחיל להנות מכך שהחקלאים, שהם אנשים שמרנים לדבריו, מתחילים לקבל יותר ויותר את המוצרים הגנריים בתחום. גם טבע ניצבת מול האתגר של המוצר הגנרי כנגד המוצר האתי עם השם "המקורי". אך יש לציין שהפיקוח ההדוק והקשוח של ה-FDA והשם של טבע והחברות הבנות שלה בארה"ב, מקלים על "עיכול" גלולו חדשות.

רבים לא יודעים זאת, אבל גם למכתשים אגן יש את ה"קופקסון" שלה. אבל זה לא בדיוק אותו קופקסון. יש קווי דימיון כלליים בין ה"רימון", המוצר האתי של מכתשים אגן, ל"קופקסון" מוצר הדגל האתי של טבע. שניהם נתגלו במקרה, ושניהם הפכו לגורם משמעותי במכירות. אבל צריך להודות שלקופקסון של טבע יש קצב מכירות שנתי של מיליארד דולר בשנה (לפי הרבעון הרביעי של 2004). אז צריך קצת פרופורציות.

ואם מדברים על פרופורציות, חשוב להבחין בין השוק של טבע, עם הצנרת המפוארת, הטיפול באנשים בתרופות, לשוק מוצרי ההדברה האגרוכימיים, שגדל באחוזים ספורים מדי שנה ואף סובל מתנודתיות ומירידות מחירים. התקוות להתרחבות אגרסיבית של מכתשים אגן באות בעיקר משווקים חדשים. "אנחנו עושים שוק לעצמנו" אמר היום המנכ"ל ינאי, ולא בכדי. החברה מתעתדת להכנס לשווקי הנון-קרופ, שמכילים מוצרי הדברה ספציפיים ליערות, למגרשי גולף, ואפילו לשוק הביתי. במקביל היא תנסה לחדור לשוק תחליפי המזון, שגם בו היא יכולה להציע מוצרים.

אז האם מכתשים אגן היא ה"טבע" של הטבע? השאלה נותרת פתוחה. ההנהלה מנסה להתבדל על פני הנהלות אחיות ממדד ת"א 25, והשלב הבא בהתפתחות החברה עשוי להגיע בעת הנפקה אפשרית בניו-יורק. זה לא סוד שבעלי הבית ב"כור" רוצים להנפיק, ואחרי התוצאות החריגות והמעולות בשנתיים האחרונות, הם יודעים שנפתח להם חלון הזדמנויות ל"הייפ" עסיסי.

אך מנגד, זאת השנה השנייה שבה אנחנו שומעים על תוכנית חומש מרשימה של ההנהלה עם הבטחות להנפקה בחו"ל. יו"ר הדירקטוריון, דני בירן, התבטא ואמר כי ההנפקה צפויה במספר שנים "חד ספרתי" לדבריו, אך לא בחודשים הקרובים. ההנפקה תעזור למכתשים אגן מבחינת הנזילות ותאפשר ל"עולם ההשקעות" להחשף אליה. קשה לקרנות רציניות לרכוש ממניותיה כשהסחירות שלה עומדת על כ-34 מיליון שקל. זה מרשים ברמה התל אביבית (המקום הרביעי בחודש האחרון), אבל בניו יורק...

עוד מספר דברים בהם דומה מכתשים אגן, בתחומה, לטבע, הם ביכולות ההפצה. לחברה יש מערך מכירות שמכר ב-1.5 מיליארד דולר, עם 36 חברות בנות, והגעה לעוד כ-100 מדינות, זוהי בהחלט יכולת מרשימה. אנחנו בספק אם יש עוד חברות (מלבד טבע, פריגו ואולי אלביט מערכות) במדד ת"א 25, עם פריסה גלובלית כל כך רחבה. ינאי הצהיר כי בחברה עובדים בכל רגע נתון כ-130 עובדים על הרישוי של נוסחאות חדשות בשווקים חדשים.

עם זאת, נזכיר: החברה צמחה בשנתיים האחרונות בכ-30%, ייתכן כי מהלך ההנהלה, זאת השנה השנייה ברציפות שחוזה כעת בתוכנית החומש שלו צמיחה שנתית ממוצע של כ-12% כמעט סוף העשור, בא להחזיר דברים ל"פרופרוציה". שוק האגרוכימיה סובל מתנודתיות, ולעיתים הוא נקלע לתקופות "יובש" במחירים, הנפקת החברה בארה"ב היא חזון, ותקנות "סרביינס-אוקסלי" לא מקילות בכלל על חברות ותיקות שנבנו במשך שנים רבות, כשהן באות להציג שלד-בורסאי בר הנפקה בניו יורק.

בנוסף לכך, לכל מי שלקח את ההשוואה ל"טבע" ברצינות תהומית, נזכיר לו שיחזור לספרים. אילו הם לא אותם שווקים, ולא אותן מניות.

אך עם זאת, בעוד מכתשים אגן ישבה ב-2004 על שיעור רווחיות של 10%, נזכיר כי טבע הגיעה ל-6.91%. והמכפיל, כאמור בהתאם לניסיון, לגודל, ולהוכחות בפועל של ההנהלה. טבע עם מכפיל של 61.4 (וראינו אותו מתנוסס במעלה ה"שמונים", בקיץ שעבר). ומכתשים אגן נסחרת במכפיל 14.5 (לפי הרווחים בארבעת הרבעונים האחרונים).

מאת: חזי שטרנליכט