פועלים מאשר רווח של 2.1 מיליארד שקל ב-2004

מדובר בעלייה של 55% לעומת 2003. התשואה על ההון גדלה ל-15.2%. השכר של הבכירים כמעט והוכפל: היו"ר נחמה השתכר בכ-9.4 מיליון שקל מול 4.57 מיליון שקל ב-2003
חזי שטרנליכט |

הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים, מדווח היום (ב') על רווחי שיא בשנת 2004. השנה הסתכמה ברווח נקי כולל של 2.1 מיליארד שקל המהווה גידול חד של 55% ביחס לשנת 2003. ההפרשה של בנק הפועלים לחובות מסופקים הסתכמה בשנת 2004 בהיקף של 1.76 מיליארד שקל. מדובר בקיטון בשיעור של 25% ביחס לעת המקבילה אשתקד (2.36 מיליארד שקל).

בשורה העליונה רשם בנק הפועלים רווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס שעמד על 7 מיליארד שקל לעומת 6.7 מיליארד שקל בשנת 2003. מדובר בגידול של 5.3%. הרווח המימוני לאחר חומ"ס עמד על 5.3 מיליארד שקל.

שיעור תשואת הרווח הנקי להון הסתכם ב-15.2% לעומת 10.4% בשנת 2003. הרווח מפעילות מימון לפני חובות מסופקים גדל ב-356 מיליון שקל. נרשם גידול בהכנסות התפעול ואחרות בהיקף של 550 מיליון שקל. בנוסף רשם הבנק גידול ברווח נטו מפעילות בלתי רגילה לאחר מיסים של 241 מיליון שקל.

מנגד רשם הבנק גידול בהוצאות התפעול של 419 מיליון שקל וגידול בהפרשה למיסים מרווח מפעילות רגילה בכחצי מיליארד שקל. הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים עמד על 3.1 מיליארד שקל, גידול של 43% ביחס לעת המקבילה. הרווח הנקי מפעולות רגילות עמד על 1.8 מיליארד שקל לעומת 1.4 מיליארד שקל בעת המקבילה. הרווח למניה הסתכם ב-1.67 שקל לעומת 1.09 ב-2003.

יו"ר הבנק, שלמה נחמה, פתח את הדו"חות בדברים אישיים בהם הוא מתייחס להערכותיו לשנת 2005. עליה הוא כותב, כי " סביבה חיובית יותר עולה מסימנים מעודדים במגזר העסקי בישראל, כתוצאה מהם, אנו עדים מצד גורמים מחו"ל להשקעה בישראל. בהתבסס על תחזית המשך הצמיחה הכלכלית, ושמירה על רמת האינפלציה בהתאם, לפי המדיניות שנקבע", אומר נחמה, "אנו מכוונים את תחזיותינו להשגה תשואה של 14% על ההון ב-2005".

לדבריו, "הבנק ימשיך לחלק דיבידנדים מדי רבעון בשיעור שלא יפחת מ-50% מהרווח הנקי. חזון הפועלים הוא להמשיך ולשרת את רמת השירות בארץ ובחו"ל", הוא מדגיש ואומר כי לאחר גיבוש אסטרטגיה, מאמינים בבנק כי הוא יוכל להשיג הישגים של ממש גם בתחום הפעילות הבינ"ל. כחלק ממגמה זו הסמיך הדירקטוריון את ההנהלה של הפועלים שוויץ לרכוש בנק שוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית".

מנכ"ל הבנק, צבי זיו אומר, כי התוכנית העסקית של הבנק ל-2005, איננה מביאה בחשבון את ההשפעה האפשרית על הרווח מהמלצות ועדת בכר אם תאומצנה. המטרה המרכזית של התוכנית היא הרחבת הפעילות הבינלאומית, כפי שכבר אמר, מתכוון הבנק להעלאות את סך פעילותו בחו"ל מ-15% מסך העשייה שלו ל-30% בעתיד.

זינוקים בהיקפי המשכורות להנהלה

שכרו של יו"ר הבנק, שלמה נחמה, עמד אשתקד על סכום של 9.44 מיליון שקל זאת לאחר ששכרו עמד על 4.57 מיליון שקל ב-2003, דני דנקנר קיבל מהבנק משכורת של 6.49 מיליון שקל מול שכר של 3.46 מיליון שקל ב-2003, שכרו של המנכ"ל צבי זיו עמד על 8.9 מיליון שקל מול שכר של 3.85 מיליון שקל ב-2003. מ"מ המנכ"ל האחראי על החטיבה העסקית, שי טלמון, זכה לשכר 2.95 מיליון שקל, הממונה על החטיבה הפיננסית, אברהם הראל, קיבל שכר של 2.68 מיליון שקל.

הבנק הקטין את האשראי שהעניק לציבור. זה עמד על 182.5 מיליארד שקל, לעומת 184 מיליארד שקל ב-2003. היקפי הפקדונות עמדו על 218 מיליארד שקל לעומת 216 מיליארד שקל ב-2003. מעניין לציין כי הדו"ח של הבנק משתרע על פני לא פחות מאשר 293 עמודים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.