הדולר כמעט ולא זז: נסחר סביב 4.3028 שקל
הדולר נסחר הבוקר כמעט ללא שינוי, תוך עליה מזערית בת 0.02% סביב שער של 4.3028 שקל. זאת, לאחר שאתמול החליק ב-0.26% ושערו היציג נקבע בגובה 4.302 שקל. האירו חזר הבוקר להתחזק ובשיעור של 0.13% סביב 5.7791 שקל, לאחר שאתמול נחלש ב-0.23% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7713 שקל. מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר, כי המסחר רדום ביותר בשעה זו של הבוקר וטרם מורגשת פעילות כלשהי. טכנית, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.28 שקל, כשהדילרים בבנק משוכנעים בכך ש"השוק סוחב מטה". מחר, נזכיר, יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר וההערכות בשוק נעות בין הוותרותו ללא שינוי ועד לעליה של 0.2%. בדיסקונט משוכנעים, בשונה מאנליסטים רבים בשוק, כי ממלא מקום נגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר, עתיד להמשיך ולהפחית את הריבית פעם נוספת משיעור של 3.5% כיום. העולם בעיניים של פינוטק הדולר מתחזק הבוקר אל מול המטבעות העיקריים, אם כי מאז סוף השבוע הוא המשיך במגמת החלשות כללית, על רקע פרסום גירעון גדול מהצפי במאזן המסחרי של ארה"ב. ציפיות השוק לנתון, אשר התפרסם ביום שישי, עמדו ב-56.5 מיליארד דולר - והתרחבות הגיעה ל- מיליארד בינואר. בעקבות העובדה שמחירי הנפט עלו בחודש פברואר, השוק מגלם התרחבות נוספת בגירעון ונראה כי הדולר יתקשה להתחזק בימים אלה. בנוסף לפסימיות לגבי המאזן של פברואר, השוק עשוי להיוותר בשפל הנוכחי בעקבות העובדה שלא צפוי שיפור בגירעון בחשבון השוטף, אשר מתפרסם ביום רביעי. ביום רביעי מתפרסם גם תזרים ההון לתוך ארה"ב, ובמידה והנתון לא יעלה מעל 58 מיליארד דולר ולא צפוי נתון מעל הרמה לעיל, השוק יגיב במכירתו של הדולר. נראה כי האינדקטורים בנושא הגירעונות שוב גורמים לשוק לחשוש שהכלכלה האמריקנית לא מצליחה לממן את הגירעון הקיים ולכן יש לחץ רב על הדולר. בימים הקרובים, הדולר צפוי להיוותר בטווח מסחר, אולם,לקראת הפרסום ביום רביעי אנו מצפים לעליית התנודתיות. במהלך סוף השבוע נסחר האירו סביב רמת שיא של 1.3480 כנגד הדולר על רקע אכזבת המשקיעים מנתוני גירעון הסחר האמריקאי מיום שישי האחרון. הבוקר מתממש הזוג ונסחר סביב רמה של 1.3430, על רקע התחזקות הדולר למול היין ונראה כי דרכו של האירו למעלה לא תהיה קלה כלל לעומת שנת 2004 בשל ההאטה הכלכלית בצמיחת הכלכלה האירופאית. ביום שישי נאמה חברה בכירה ב-ECB (הבנק האירופאי המרכזי) ואמרה כי העלייה בכמות הכסף בגוש האירו מאותתת באופן חיובי לגבי העלאת ריבית עתידית. בסיכומו של דבר נראה כי המומנטום כלפי האירו עדיין חיובי. מימושי האירו/דולר מוגבלים עקב התחזקות האירו למול היין אשר נסחר בשעה זו סביב רמה של 140.66, ונראה כי הפרסומים מיפן לוחצים את האירו/דולר משני הכיוונים באמצעות האירו/יין והדולר/יין. היום לא צפויים להתפרסם נתונים מאירופה אך טרישה, נשיא הבנק האירופאי המרכזי, צפוי לנאום במהלך היממה הקרובה. ובמזרח. היין נסחר בסימן החלשות למול הדולר על רקע חולשת הבורסה היפנית וחוסר התרשמות המשקיעים מנתוני הצמיחה של הכלכלה השניה בגודלה בעולם אשר פורסמו לפנות בוקר. בשעה זו נסחר הזוג סביב רמה של 104.60 לאחר שהגיע לשיא יומי של 104.66. לפנות בוקר פורסם כי כלכלת יפן צמחה ריאלית בשיעור של 0.1% ברבעון הרביעי לשנת 2004, ובשיעור של 0.5% שנתי, בעיקר בזכות העלייה במלאים העיסקיים. להפתעת משקיעים רבים, נתונים אלו שגבוהים מהתחזיות לשיעורים שליליים, לא הרשימו את השוק שמיהר לכסות פוזיציות מכירת דולרים מיום שישי האחרון. "קשה להאמין שהדולר ישאר חזק למול היין לאורך זמן על רקע גירעונות ארה"ב והמרות הדולר ע"י בנקים מרכזיים באסיה", טוען אנליסט מט"ח ביפן. בנוסף פורסם כי מאזן המסחר של יפן עבר לגירעון של 28.2 טריליון יין לאחר נתון חיובי ומפתיע בחודש שעבר של 35.1, וזאת עקב גיוון המדינות שאיתן סוחרת יפן - פחות ארה"ב ויותר אסיה. גם נתונים אלו מסבירים את החלשות היין למול העיקריים אך בשל השונות הגבוהה בחודשים האחרונים בפרסום מאזן הסחר, נראה כי יש נטייה מצד המשקיעים למתן את תגובותיהם ביחס לכך ולכן נראה כי זו סיבה נוספת להתחזקות הדולר למול המטבע היפני.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.95% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
