הערבויות מארה"ב תמשכנה לתמוך בביסוס הצמיחה הכלכלית

וזאת, מעריכים במשרד האוצר, בתנאי שממשלת ישראל תמשיך לעמוד בתנאים שסוכמו עם הממשל האמריקאי וכן בתנאי שתאושר המנה השלישית של הערבויות
שרון שפורר |

המשך עמידת ממשלת ישראל בתנאים שסוכמו עם הממשל האמריקאי ואישור המנה השלישית של הערבויות מארה"ב בשנת 2005 צפויה לתמוך בביסוס הצמיחה הכלכלית - כך מעריכים היום במחלקת הכלכלית של משרד האוצר.

כלכלני האוצר מזכירים לנו כי לקראת סוף שנת 2002 המשק הישראלי היה מצוי בשיאו של מיתון, שהוחרף כתוצאה ממדיניות מוניטרית מרסנת על רקע חשש מפגיעה ביציבות הפיננסית. מדיניות זו הביאה לריבית ריאלית גבוהה שפגעה בצריכה הפרטית ובהשקעות. במקביל נמשכה מדיניות פיסקלית מרסנת על רקע המיתון והירידה בהכנסות שנלוותה אליו - גורמים אשר הגדילו בצורה מסוכנת את גירעונות הממשלה ואת החוב הציבורי ביחס לתוצר - ועל רקע החשש שהגדלה נוספת בחוב הציבורי תפגע בדירוג האשראי של ישראל וביציבות הפיננסית.

גורמים אלה, יחד עם החשש בתחילת שנת 2003 ממלחמה ארוכה בעיראק ומהתפשטותה האפשרית לכיוון ישראל, הגדילו מאוד את עלות גיוס הכספים בחו"ל ופגעו באפשרויות ההפרטה. הדבר חייב את ממשלת ישראל לגייס את כל מקורותיה בשוק ההון המקומי. גורם זה, בנוסף לגידול בגירעון שנבע מנזקי המיתון וממתקפת הטרור הפלסטינית, הביא לעליית התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עד לכ-12 אחוזים באיגרות נומינליות וכ-6 אחוזים באיגרות צמודות-מדד בטווחים הארוכים. עליית הריביות הארוכות לוותה בעלייה בריביות הבינוניות והקצרות, בין היתר מכיוון שהממשלה נאלצה לקצר את טווח ההנפקה.

הגידול בגירעון, אי הודאות במשק והירידה ביצוא ובהשקעות הזרות גרמו להגדלת התנודתיות בשוק המט"ח ותרמו לעליית הריבית הנומינלית הקצרה, ובעקבותיה לעלייה בריבית הריאלית, שהחריפה את ההאטה עוד יותר. ההאטה בצמיחה העולמית ומצבם הקשה של מספר משקים מתעוררים כמו ברזיל, ארגנטינה ותורכיה יקרו גם הם את עלויות הגיוס בשווקים הבינלאומיים.

הערבויות האמריקאיות אפשרו, לדברי הכלכלנים במשרדו של שר האוצר, גיוס הון על ידי ממשלת ישראל בשוק החופשי בריביות דומות לאלו שחלות על אגרות חוב של ממשלת ארה"ב ואפשרו החלפה הדרגתית של חוב ציבורי בריבית גבוהה בחוב הנושא ריבית נמוכה יותר.

קבלת הערבויות מארה"ב, יחד עם העמידה בכללים הפיסקליים הנוקשים שצורפו להן, תרמה ל: הורדת הלחץ משוק האג"ח המקומי ולירידה בריבית המקומית לטווח הארוך. הריבית הנומינלית ל-10 שנים ירדה מ-11.7 אחוזים באוקטובר 2002 ל 7.1 אחוזים בדצמבר 2003 והריבית הריאלית ל-10 שנים ירדה מ-5.8 אחוזים באוקטובר 2002 ל-4.1 אחוזים בדצמבר 2003. גיוס הון בריבית נמוכה יותר מקטין את תשלומי הריבית בעתיד ותומך בעמידה בתוואי ההוצאה והגירעון הממשלתיים - התפתחות זו חיזקה את היציבות המקרו-כלכלית והפיננסית.

בנוסף, סייעו הערבויות למניעת הורדת הדירוג הבין-לאומי של ישראל וכן הורדת עלות הגיוס של כסף נוסף בחו"ל (מעבר לסכום הערבויות) על ידי הממשלה וגם על ידי חברות ישראליות. לדוגמה, ממשלת ישראל גייסה באופן עצמאי 750 מיליון דולר בריבית של 4.7 אחוזים בשנת 2003.

גם הרגיעה בשוק המט"ח ואיתה הירידה בציפיות לאינפלציה כמו הורדת הריבית לטווח קצר על ידי בנק ישראל ולירידת הריבית הריאלית בעקבות כך, דבר שתרם להגדלת הצריכה הפרטית ולגידול בתוצר ובהכנסות ממיסים, נעזרו בערבויות מהכלכלה החזקה בעולם ולבסוף סייעו הערבויות גם באיתות למשקיעים זרים שמדינת ישראל היא מקום בטוח להשקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה