נחמה: במקרה הגרוע צפוי לבנק נזק של כמה מיליונים

בשיחת ועידה שקיימו יו"ר הבנק שלמה נחמה והמנכ"ל, צבי זיו, הרגיעו השניים מפני פגיעת אפשרית במניה בשל פרשת המעצרים בבנק. להערכתם, הנזק יסתכם בקנס כספי
שי פאוזנר |

יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה והמנכ"ל צבי זיו קיימו בשעה האחרונה שיחת ועידה טלפונית עם אנליסטים - בה הם הרגיעו השניים מפגיעה מהותית בבנק. לדבריהם, הנזק הכספי לבנק עשוי להסתכם בכמה מיליון שקלים בודדים, ובנוסף עשוי להתווסף (בתסריט הפסימי) נזק - בשל תביעה מצד לקוחות מכיוון שחשבונות אלו לא היו מבוטחים.

נחמה וצבי טענו בשיחת הועידה, כי בעלי השליטה בבנק לא ידעו על החקירה, זאת מכיוון שהמשטרה שמרה על סודיות בחקירה זו במשך השנה. בתגובה לחששות על הכתמת שמו של בנק הפועלים, זיו ונחמה אמרו כי בכוונת הבנק להמשיך להתרחב על פי התוכניות כרגיל. הם אף הזכירו את הכוונה להמשיך בהליך רכישת בנק מריטיים השוויצי.

לפי שעה נראה, כי המשקיעים מקבלים בחיוב את דבריהם של נחמה וצבי, מניית הבנק מתחזקת בבורסה מאז השיחה.

נזכיר, כי אתמול - עם הסרת צו איסור הפרסום מהפרשה, מסרה דוברת הבנק תגובה לעיתונות בה נכתב, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה הנהלת בנק הפועלים לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל נכתב, כי "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, הבנק מסר אתמול - כי פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.

צבי זיו: ביקשו מאיתנו לשמור על סודיות החקירה

מנכ"ל הבנק צבי זיו, הגיב מאוחר יותר היום ומסר לציבור את הפרטים הידועים לו לגבי החשדות. "בתחילת 2004 קיבל בנק הפועלים מידע, ממנו עולה חשד להלבנת הון בבנק הפועלים" מסביר זיו ומוסיף "היועץ המשפטי של הבנק ומבקר הבנק פנו למשטרת ישראל ומסרו לה את המידע שברשותם. נמסר להם כי המשטרה מנהלת חקירה והם נדרשו לשמור על סודיות."

בפגישה שהתקיימה עם המשטרה ושבה נכח, הסביר זיו, "נמסר לנציגי הבנק כי מתנהלת חקירה בנושא הלבנת הון בקשר לסניף הירקון. המשטרה בקשה את שיתוף הפעולה של הבנק בביצוע צווים שיפוטיים שונים שהוצאו במהלך החקירה. הבנק שיתף פעולה עם המשטרה בביצוע הצווים השיפוטיים."

בפגישה האמורה הזהירה המשטרה את נציגי הבנק שלא לגלות לאיש בבנק - לרבות בעלי השליטה, חברי הדירקטוריון וההנהלה - מידע כלשהו על החקירה, לרבות עצם קיומה של החקירה, ושלא לבצע אף פעולה שעלולה לפגוע בחקירה או לשבש אותה.

הבנק נדרש שלא להתערב בדרך כלשהי בנושא החקירה. הבנק נדרש להימנע מביצוע כל בדיקה או חקירה מקבילה וכן להגביל את פעילות הביקורת הפנימית של הבנק בקשר לסניף נשוא החקירה. כן העלתה המשטרה דרישות נוספות שעם כולן שיתף הבנק פעולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.