נחמה: במקרה הגרוע צפוי לבנק נזק של כמה מיליונים
יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה והמנכ"ל צבי זיו קיימו בשעה האחרונה שיחת ועידה טלפונית עם אנליסטים - בה הם הרגיעו השניים מפגיעה מהותית בבנק. לדבריהם, הנזק הכספי לבנק עשוי להסתכם בכמה מיליון שקלים בודדים, ובנוסף עשוי להתווסף (בתסריט הפסימי) נזק - בשל תביעה מצד לקוחות מכיוון שחשבונות אלו לא היו מבוטחים.
נחמה וצבי טענו בשיחת הועידה, כי בעלי השליטה בבנק לא ידעו על החקירה, זאת מכיוון שהמשטרה שמרה על סודיות בחקירה זו במשך השנה. בתגובה לחששות על הכתמת שמו של בנק הפועלים, זיו ונחמה אמרו כי בכוונת הבנק להמשיך להתרחב על פי התוכניות כרגיל. הם אף הזכירו את הכוונה להמשיך בהליך רכישת בנק מריטיים השוויצי.
לפי שעה נראה, כי המשקיעים מקבלים בחיוב את דבריהם של נחמה וצבי, מניית הבנק מתחזקת בבורסה מאז השיחה.
נזכיר, כי אתמול - עם הסרת צו איסור הפרסום מהפרשה, מסרה דוברת הבנק תגובה לעיתונות בה נכתב, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה הנהלת בנק הפועלים לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל נכתב, כי "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, הבנק מסר אתמול - כי פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.
צבי זיו: ביקשו מאיתנו לשמור על סודיות החקירה
מנכ"ל הבנק צבי זיו, הגיב מאוחר יותר היום ומסר לציבור את הפרטים הידועים לו לגבי החשדות. "בתחילת 2004 קיבל בנק הפועלים מידע, ממנו עולה חשד להלבנת הון בבנק הפועלים" מסביר זיו ומוסיף "היועץ המשפטי של הבנק ומבקר הבנק פנו למשטרת ישראל ומסרו לה את המידע שברשותם. נמסר להם כי המשטרה מנהלת חקירה והם נדרשו לשמור על סודיות."
בפגישה שהתקיימה עם המשטרה ושבה נכח, הסביר זיו, "נמסר לנציגי הבנק כי מתנהלת חקירה בנושא הלבנת הון בקשר לסניף הירקון. המשטרה בקשה את שיתוף הפעולה של הבנק בביצוע צווים שיפוטיים שונים שהוצאו במהלך החקירה. הבנק שיתף פעולה עם המשטרה בביצוע הצווים השיפוטיים."
בפגישה האמורה הזהירה המשטרה את נציגי הבנק שלא לגלות לאיש בבנק - לרבות בעלי השליטה, חברי הדירקטוריון וההנהלה - מידע כלשהו על החקירה, לרבות עצם קיומה של החקירה, ושלא לבצע אף פעולה שעלולה לפגוע בחקירה או לשבש אותה.
הבנק נדרש שלא להתערב בדרך כלשהי בנושא החקירה. הבנק נדרש להימנע מביצוע כל בדיקה או חקירה מקבילה וכן להגביל את פעילות הביקורת הפנימית של הבנק בקשר לסניף נשוא החקירה. כן העלתה המשטרה דרישות נוספות שעם כולן שיתף הבנק פעולה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
