נחמה: במקרה הגרוע צפוי לבנק נזק של כמה מיליונים

בשיחת ועידה שקיימו יו"ר הבנק שלמה נחמה והמנכ"ל, צבי זיו, הרגיעו השניים מפני פגיעת אפשרית במניה בשל פרשת המעצרים בבנק. להערכתם, הנזק יסתכם בקנס כספי
שי פאוזנר |

יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה והמנכ"ל צבי זיו קיימו בשעה האחרונה שיחת ועידה טלפונית עם אנליסטים - בה הם הרגיעו השניים מפגיעה מהותית בבנק. לדבריהם, הנזק הכספי לבנק עשוי להסתכם בכמה מיליון שקלים בודדים, ובנוסף עשוי להתווסף (בתסריט הפסימי) נזק - בשל תביעה מצד לקוחות מכיוון שחשבונות אלו לא היו מבוטחים.

נחמה וצבי טענו בשיחת הועידה, כי בעלי השליטה בבנק לא ידעו על החקירה, זאת מכיוון שהמשטרה שמרה על סודיות בחקירה זו במשך השנה. בתגובה לחששות על הכתמת שמו של בנק הפועלים, זיו ונחמה אמרו כי בכוונת הבנק להמשיך להתרחב על פי התוכניות כרגיל. הם אף הזכירו את הכוונה להמשיך בהליך רכישת בנק מריטיים השוויצי.

לפי שעה נראה, כי המשקיעים מקבלים בחיוב את דבריהם של נחמה וצבי, מניית הבנק מתחזקת בבורסה מאז השיחה.

נזכיר, כי אתמול - עם הסרת צו איסור הפרסום מהפרשה, מסרה דוברת הבנק תגובה לעיתונות בה נכתב, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה הנהלת בנק הפועלים לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל נכתב, כי "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, הבנק מסר אתמול - כי פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.

צבי זיו: ביקשו מאיתנו לשמור על סודיות החקירה

מנכ"ל הבנק צבי זיו, הגיב מאוחר יותר היום ומסר לציבור את הפרטים הידועים לו לגבי החשדות. "בתחילת 2004 קיבל בנק הפועלים מידע, ממנו עולה חשד להלבנת הון בבנק הפועלים" מסביר זיו ומוסיף "היועץ המשפטי של הבנק ומבקר הבנק פנו למשטרת ישראל ומסרו לה את המידע שברשותם. נמסר להם כי המשטרה מנהלת חקירה והם נדרשו לשמור על סודיות."

בפגישה שהתקיימה עם המשטרה ושבה נכח, הסביר זיו, "נמסר לנציגי הבנק כי מתנהלת חקירה בנושא הלבנת הון בקשר לסניף הירקון. המשטרה בקשה את שיתוף הפעולה של הבנק בביצוע צווים שיפוטיים שונים שהוצאו במהלך החקירה. הבנק שיתף פעולה עם המשטרה בביצוע הצווים השיפוטיים."

בפגישה האמורה הזהירה המשטרה את נציגי הבנק שלא לגלות לאיש בבנק - לרבות בעלי השליטה, חברי הדירקטוריון וההנהלה - מידע כלשהו על החקירה, לרבות עצם קיומה של החקירה, ושלא לבצע אף פעולה שעלולה לפגוע בחקירה או לשבש אותה.

הבנק נדרש שלא להתערב בדרך כלשהי בנושא החקירה. הבנק נדרש להימנע מביצוע כל בדיקה או חקירה מקבילה וכן להגביל את פעילות הביקורת הפנימית של הבנק בקשר לסניף נשוא החקירה. כן העלתה המשטרה דרישות נוספות שעם כולן שיתף הבנק פעולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.