נחמה: במקרה הגרוע צפוי לבנק נזק של כמה מיליונים
יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה והמנכ"ל צבי זיו קיימו בשעה האחרונה שיחת ועידה טלפונית עם אנליסטים - בה הם הרגיעו השניים מפגיעה מהותית בבנק. לדבריהם, הנזק הכספי לבנק עשוי להסתכם בכמה מיליון שקלים בודדים, ובנוסף עשוי להתווסף (בתסריט הפסימי) נזק - בשל תביעה מצד לקוחות מכיוון שחשבונות אלו לא היו מבוטחים.
נחמה וצבי טענו בשיחת הועידה, כי בעלי השליטה בבנק לא ידעו על החקירה, זאת מכיוון שהמשטרה שמרה על סודיות בחקירה זו במשך השנה. בתגובה לחששות על הכתמת שמו של בנק הפועלים, זיו ונחמה אמרו כי בכוונת הבנק להמשיך להתרחב על פי התוכניות כרגיל. הם אף הזכירו את הכוונה להמשיך בהליך רכישת בנק מריטיים השוויצי.
לפי שעה נראה, כי המשקיעים מקבלים בחיוב את דבריהם של נחמה וצבי, מניית הבנק מתחזקת בבורסה מאז השיחה.
נזכיר, כי אתמול - עם הסרת צו איסור הפרסום מהפרשה, מסרה דוברת הבנק תגובה לעיתונות בה נכתב, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה הנהלת בנק הפועלים לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל נכתב, כי "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, הבנק מסר אתמול - כי פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.
צבי זיו: ביקשו מאיתנו לשמור על סודיות החקירה
מנכ"ל הבנק צבי זיו, הגיב מאוחר יותר היום ומסר לציבור את הפרטים הידועים לו לגבי החשדות. "בתחילת 2004 קיבל בנק הפועלים מידע, ממנו עולה חשד להלבנת הון בבנק הפועלים" מסביר זיו ומוסיף "היועץ המשפטי של הבנק ומבקר הבנק פנו למשטרת ישראל ומסרו לה את המידע שברשותם. נמסר להם כי המשטרה מנהלת חקירה והם נדרשו לשמור על סודיות."
בפגישה שהתקיימה עם המשטרה ושבה נכח, הסביר זיו, "נמסר לנציגי הבנק כי מתנהלת חקירה בנושא הלבנת הון בקשר לסניף הירקון. המשטרה בקשה את שיתוף הפעולה של הבנק בביצוע צווים שיפוטיים שונים שהוצאו במהלך החקירה. הבנק שיתף פעולה עם המשטרה בביצוע הצווים השיפוטיים."
בפגישה האמורה הזהירה המשטרה את נציגי הבנק שלא לגלות לאיש בבנק - לרבות בעלי השליטה, חברי הדירקטוריון וההנהלה - מידע כלשהו על החקירה, לרבות עצם קיומה של החקירה, ושלא לבצע אף פעולה שעלולה לפגוע בחקירה או לשבש אותה.
הבנק נדרש שלא להתערב בדרך כלשהי בנושא החקירה. הבנק נדרש להימנע מביצוע כל בדיקה או חקירה מקבילה וכן להגביל את פעילות הביקורת הפנימית של הבנק בקשר לסניף נשוא החקירה. כן העלתה המשטרה דרישות נוספות שעם כולן שיתף הבנק פעולה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
