כלכלנים רבים נוהגים ביראת כבוד כלפי העובדה שחצי מהביקוש העולמי נצרך ע"י ארה"ב, בעוד כמעט 20% מההיצע מיוצר בסין. מה כל כך מדהים בעובדה הזו? הרי שתי הכלכלות הללו נמדדות בדולרים בכל תחום. זו, כמובן, הסיבה לחשיבות הרבה להכללתה של סין בוועידת ה-G7. למרות שדי ברור כי סין לא תשחרר את ההצמדה לדולר בקרוב, השאלה לגבי מתי ומה תהיה עלות התהליך נותרת רלוונטית ביותר.

סין מתייחסת לנושאי מטבע בצורה רצינית ביותר, ובצדק. בעוד היא שוקלת את יתרונותיו וחסרונותיו של משטר שע"ח אחר, נראה כי החיפוש אחר יציבות כלכלית נמצא בראש מעייניה.

הכלכלה הסינית אולי נראית חזקה כיום, עם נתוני תוצר רבעוניים המראים על צמיחה של מעל 7% באופן מתמשך, אולם לא ניתן להשוותה לכלכלות המתקדמות והמודרניות בארה"ב ואירופה. לכן, מעבר למסחר חופשי ביואן מהווה בחירה מסוכנת. הסינים אינם מוכנים לסכן את היציבות הכלכלית, לפחות לא כעת.

מודל ההתפתחות החיצונית הסיני מראה מעורבות מתגברת עם שאר העולם, דרך מסחר, הון וזרימת אינפורמציה. על כן, החלטתה של סין בנוגע למטבע, אשר קובעת, בעצם, את מחירה היחסי של הכלכלה הסינית אל מול שאר העולם, הינה בעלת השפעה עמוקה על כולנו. הסיבה לכך, לדעת מרבית הכלכלנים, היא הדולר. נכון לעתה, הדולר (בהתאם למסחר) איבד כ-16% מערכו הריאלי במהלך שלושת השנים האחרונות. האירו סבל במיוחד מתיקון זה, כאשר ערכו הריאלי במסחר עלה כ-25% במהלך התקופה המדוברת.

לעומת זאת, המטבעות האסייתים לא נתקלו בגורל דומה, במונחי מסחר. הודות לתמורות יצוא גבוהות ביותר ולחצים דפלציוניים, היחלשות המטבעות האסייתיים, כדוגמת היין, לא הראו השפעה במונחים כלכליים. אם כן, האם התשובה היא באמת הדולר? לדעתי, התשובה היא לא.

הפתרון ליצירת איזון אמיתי הוא ככל הנראה היין. אולם, נראה כי היפנים, אשר חווים קשיים משמעותיים בתהליך ההתאוששות שלהם, לא יסכנו הכל על ידי כך שיאפשרו ליין להמשיך ולהתחזק אל מול הדולר. היפנים חשים בלחץ תחרותי גובר מכיוון סין ולא יעזו להסתכן בירידה בכושר התחרותיות שלהם, אשר יתבטא ישירות מהמשך התחזקות היין.

אם כן, אני מאמין כי יהיה זה יותר ריאליסטי מצד ארה"ב ואירופה להאשים את סין על בעיית התחרותיות שלה. הסנאט האמריקאי מנסה להעביר חקיקה שתטיל מכס מגן של 27.5% על ייבוא מסין, אם הסינים לא ייכנעו להערכה מחדש של היואן באותו שיעור. בעוד סיכוייה הנמוכים של חקיקה זו לעבור בסנאט, ככל שסין תאחז יותר בהצמדה הנוכחית של היואן לדולר, כך גדלים הסיכויים לדיון מתוקשר בנושא יחסי הסחר של ארה"ב וסין. הדבר האחרון שכלכלה הנתמכת חיצונית כמו סין צריכה כעת זה קונפליקט ומגבלות סחר. אולם, אלו התוצאות האפשריות מולן צריכה סין לעמוד.

לכל שאר העולם, כן, אנחנו צריכים פשוט לשבת ולהמתין. אולם, במונחי מטבע, בעוד הדולר מתחזק, נראה כי הסינים עלולים להאיץ את התהליך. דבר זה עלול ליצור תנודתיות מסוימת בשווקים ברבעונים הקרובים. נראה כי מחזור התנודתיות בן 10 השנים גורם לה בכל זאת להתחזק, ולכן צפוי ליצור הזדמנויות רבות במסחר במהלך השבועות הקרובים. אני צופה המשך התחזקות של הדולר בטווח הקצר, חולשה בשני הרבעונים הקרובים והתחזקות חוזרת לקראת סוף שנת 2005 והכניסה ל-2006, עם התבהרות סוגיית היואן.