פינוטק: הדולר יתחזק בטווח הקצר על רקע סוגיית היואן
כלכלנים רבים נוהגים ביראת כבוד כלפי העובדה שחצי מהביקוש העולמי נצרך ע"י ארה"ב, בעוד כמעט 20% מההיצע מיוצר בסין. מה כל כך מדהים בעובדה הזו? הרי שתי הכלכלות הללו נמדדות בדולרים בכל תחום. זו, כמובן, הסיבה לחשיבות הרבה להכללתה של סין בוועידת ה-G7. למרות שדי ברור כי סין לא תשחרר את ההצמדה לדולר בקרוב, השאלה לגבי מתי ומה תהיה עלות התהליך נותרת רלוונטית ביותר.
סין מתייחסת לנושאי מטבע בצורה רצינית ביותר, ובצדק. בעוד היא שוקלת את יתרונותיו וחסרונותיו של משטר שע"ח אחר, נראה כי החיפוש אחר יציבות כלכלית נמצא בראש מעייניה.
הכלכלה הסינית אולי נראית חזקה כיום, עם נתוני תוצר רבעוניים המראים על צמיחה של מעל 7% באופן מתמשך, אולם לא ניתן להשוותה לכלכלות המתקדמות והמודרניות בארה"ב ואירופה. לכן, מעבר למסחר חופשי ביואן מהווה בחירה מסוכנת. הסינים אינם מוכנים לסכן את היציבות הכלכלית, לפחות לא כעת.
מודל ההתפתחות החיצונית הסיני מראה מעורבות מתגברת עם שאר העולם, דרך מסחר, הון וזרימת אינפורמציה. על כן, החלטתה של סין בנוגע למטבע, אשר קובעת, בעצם, את מחירה היחסי של הכלכלה הסינית אל מול שאר העולם, הינה בעלת השפעה עמוקה על כולנו. הסיבה לכך, לדעת מרבית הכלכלנים, היא הדולר. נכון לעתה, הדולר (בהתאם למסחר) איבד כ-16% מערכו הריאלי במהלך שלושת השנים האחרונות. האירו סבל במיוחד מתיקון זה, כאשר ערכו הריאלי במסחר עלה כ-25% במהלך התקופה המדוברת.
לעומת זאת, המטבעות האסייתים לא נתקלו בגורל דומה, במונחי מסחר. הודות לתמורות יצוא גבוהות ביותר ולחצים דפלציוניים, היחלשות המטבעות האסייתיים, כדוגמת היין, לא הראו השפעה במונחים כלכליים. אם כן, האם התשובה היא באמת הדולר? לדעתי, התשובה היא לא.
הפתרון ליצירת איזון אמיתי הוא ככל הנראה היין. אולם, נראה כי היפנים, אשר חווים קשיים משמעותיים בתהליך ההתאוששות שלהם, לא יסכנו הכל על ידי כך שיאפשרו ליין להמשיך ולהתחזק אל מול הדולר. היפנים חשים בלחץ תחרותי גובר מכיוון סין ולא יעזו להסתכן בירידה בכושר התחרותיות שלהם, אשר יתבטא ישירות מהמשך התחזקות היין.
אם כן, אני מאמין כי יהיה זה יותר ריאליסטי מצד ארה"ב ואירופה להאשים את סין על בעיית התחרותיות שלה. הסנאט האמריקאי מנסה להעביר חקיקה שתטיל מכס מגן של 27.5% על ייבוא מסין, אם הסינים לא ייכנעו להערכה מחדש של היואן באותו שיעור. בעוד סיכוייה הנמוכים של חקיקה זו לעבור בסנאט, ככל שסין תאחז יותר בהצמדה הנוכחית של היואן לדולר, כך גדלים הסיכויים לדיון מתוקשר בנושא יחסי הסחר של ארה"ב וסין. הדבר האחרון שכלכלה הנתמכת חיצונית כמו סין צריכה כעת זה קונפליקט ומגבלות סחר. אולם, אלו התוצאות האפשריות מולן צריכה סין לעמוד.
לכל שאר העולם, כן, אנחנו צריכים פשוט לשבת ולהמתין. אולם, במונחי מטבע, בעוד הדולר מתחזק, נראה כי הסינים עלולים להאיץ את התהליך. דבר זה עלול ליצור תנודתיות מסוימת בשווקים ברבעונים הקרובים. נראה כי מחזור התנודתיות בן 10 השנים גורם לה בכל זאת להתחזק, ולכן צפוי ליצור הזדמנויות רבות במסחר במהלך השבועות הקרובים. אני צופה המשך התחזקות של הדולר בטווח הקצר, חולשה בשני הרבעונים הקרובים והתחזקות חוזרת לקראת סוף שנת 2005 והכניסה ל-2006, עם התבהרות סוגיית היואן.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
