בכירים בעולם: בריאות הכלכלה העולמית - סכנה

כך ממחקר בו נדרשו בכירים בארגונים גדולים בעולם לבחור מתוך 10, את האיום המהותי ביותר לארגונם, זה שעלול לפגוע בהצלחתו ב-2005. בארה"ב מפחדים מאוד מטרור וביפן פחות
שי פאוזנר |

בריאותה של הכלכלה העולמית נתפסת כאיום הגדול ביותר לצמיחה העסקית של חברות ב-2005. כך עולה ממחקר בינלאומי של חברת המחקר, אקסנצ'ר, בקרב 900 מנהלים בכירים בכמה מהארגונים הגדולים ביותר בעולם. המחקר, הנערך מדי שנה, נועד לזהות ולארגן בסדר עדיפויות את הנושאים המדאיגים ביותר אנשי הנהלה בכירים. בנוסף, המחקר בוחן כיצד סדר העדיפויות של הבכירים משתנה עם הזמן, ומזהה את הכוחות העיקריים הפועלים מאחורי נושאים אלה.

במחקר נדרשו המשיבים לבחור מבין עשרה איומים, את האיום המהותי ביותר לארגונם, זה שעלול לפגוע בהצלחתו ב-2005. המספר הגדול ביותר של המשיבים, כ-74% , בחרו ב"בריאות הכלכלה העולמית". איום "התחרות" דורג כשני ע"י 72% מהנשאלים, ואחריו "מוניטין החברה" (64%). "אי-היכולת למשוך ולשמר בארגון את הכשרונות הטובים ביותר" (53%) ו- "מורל נמוך בקרב העובדים" (50%).

בנוסף, מצא המחקר הבדלים ניכרים בין המשתתפים במחקר במדינות שונות. לדוגמה: בעוד שטרור נתפס כאיום רציני ביותר בארה"ב ובספרד, עם 53% ו-50% מהנשאלים בהתאמה, רק 44% מסך כל המשתתפים במחקר ראו בטרור איום משמעותי להצלחתם. ביפן, "אי- היכולת לפתח מוצרים ושירותים חדשים" נתפס כאיום משמעותי ביותר, נבחר על ידי 91% מהמשיבים. זאת, בהשוואה ל-63% מכל משתתפי המחקר שבחרו באיום זה

ו- 40% בלבד בארה"ב. הדאגה הגבוהה ביותר למצב הכלכלה העולמית הייתה באיטליה (88%) ובצרפת (84%) בעוד שהנמוכה ביותר הייתה בגרמניה (55%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.