יום 3 של עליות בת"א: אלווריון צללה ב-8.3%
יום שלישי של עליות שערים עבר על הבורסה שברחוב אחד העם 54. הפעילים בשוק בחנו את הידיעה המעודדת על הפלומבה שנתנה ועדת בך למינוי של פרופ' פישר לנגיד בנק ישראל. נראה כי ההתחממות הבטחונית ברצועת עזה לא מבהילה את המשקיעים במניות הישראליות היום.
מדד ת"א 25 עלה היום ב-0.6% לרמה של 623.95 נקודות. מדד ת"א 100 טיפס ב-0.66% לרמה של 652.69 נקודות. אל השניים הצטרף גם מדד התל טק 15 עם עליה של 0.67%, תוך מחזור של 447.95 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-890 מיליון שקל, 384 מניות נהנו מעליות ו-118 סבלו מירידות שערים.
מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, סיימה בעליה של 0.83%, תוך מחזור כ-55 מיליון שקל - הרביעי בהיקפו באחד העם. אתמול ירדה המנייה בוול סטריט ב-2.38%, אך לשם שינוי היא הדביקה פער ארביטראז' שלילי שפתחה תל אביב, עקב יום החופש של וול סטריט ביום ב' השבוע. ברקע התפרסם מחקר הקושר אתה שימוש בתרופת הדגל של החברה - הקופקסון, עם מחלת הסרטן. אך בתקשורת הובעו ספקות לגבי המובהקות הסטטיסטית שלו וגם מועד החשיפה של המחקר.
חברת אלדין זינקה ב-5.44% במחזור של 2.6 מיליון שקל. אתמול היא מסרה, כי חברת New Territories מלונג איילנד, תשתמש בטכנולוגיית ה-HASP, להגן על מוצריה ובעקבות זאת זינקה ב-6.9%.
עוד מקרב הדואליות של תל אביב. אלווריון צללה היום ב-8.3%, תוך מחזור של 14 מיליון שקל. פרטנר סיימה בירידה מזערית של 0.03% תוך מחזור של 10 מיליון שקל, אלביט מערכות הוסיפה 0.09% תוך מחזור של 7.6 מיליון שקל וגיוון קפצה ב-1.12%, תוך מחזור של 6 מיליון שקל.
מניית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק המשיכה לככב גם היום עם המחזור הגבוה בבורסה של כ-67.1 מיליון שקל ועם קפיצה של 1.2%. בצהרי היום התפרסם, כי אושרה מתמודדת נוספת על רכישת גרעין השליטה בחברה. קרן פרובידנס מצטרפת להליך הפרטתה של בזק. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ירשה לנציגי הקרן להכנס לתוך חדר המידע, לאחר שעמדה בלוחות הזמנים ומועמדותה נבחנה בתוך זמן קצר. גבאי אמר היום כי הצטרפות הקרן מעידה על העניין שמעוררת ההפרטה.
כיל סיימה בתוספת של 3.04%, תוך מחזור של 41 מיליון שקל - החמישי בהיקפו (ומיד אחרי טבע). החברה מסרה היום, כי נחתמו חוזי המשך לאספקת אשלג תוך גידול בכמות ובמחיר. החברה העוסקת בייצור מחצבים וכימיקלים הודיעה כי חתמה על חוזי המשך בהם היא מתחייבת לספק אשלג ללקוחותיה בהודו לתקופה של חצי שנה. המחיר לטון אשלג יהיה גבוה ב-20 דולר לטון. עד מאי 2005 יסתכמו בלמעלה מ-400 אלף טון אשלג.
מימושים בבריל. בעלי השליטה מכרו כ-13% מהון המניות - כ-650 אלף ע.נ במחיר 30 שקל למניה, 3.3% מתחת למחיר הפתיחה הבוקר. המניה סיימה בנפילה של 2.71%, תוך מחזור של 13 מיליון שקל - מתמקמת לה בין אלווריון לאפריקה ישראל מבחינת מחזורי מסחר.
מניות כלל תעשיות זינקה היום ב-4.23%, תוך מחזור של 9 מיליון שקל. את העליות במניה ניתן ליחס לכך שחברת האחזקות מחזיקה בכ-24% מחברת סאיטקס והיום התפרסמו הערכות לפיהם איש העסקים נוחי דנקנר פועל למכירת מניות סאיטקס ויז'ן בסכום גדול. מניות סאיטקס סיימו היום את המסחר בזינוק של 8.98%, תוך מחזור של 8.4 מיליון שקל - - פי 6 בערך מהמחזור בו היא מורגלת. עליות נרשמו גם במניות קבוצת אי.די.בי. כך, אי.די.בי אחזקות עלתה ב-1.36%, תוך מחזור של 8 מיליון שקל ואי.די.בי פיתוח קפצה ב-2.775, תוך מחזור של כ-23 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
