יום 3 של עליות בת"א: אלווריון צללה ב-8.3%
יום שלישי של עליות שערים עבר על הבורסה שברחוב אחד העם 54. הפעילים בשוק בחנו את הידיעה המעודדת על הפלומבה שנתנה ועדת בך למינוי של פרופ' פישר לנגיד בנק ישראל. נראה כי ההתחממות הבטחונית ברצועת עזה לא מבהילה את המשקיעים במניות הישראליות היום.
מדד ת"א 25 עלה היום ב-0.6% לרמה של 623.95 נקודות. מדד ת"א 100 טיפס ב-0.66% לרמה של 652.69 נקודות. אל השניים הצטרף גם מדד התל טק 15 עם עליה של 0.67%, תוך מחזור של 447.95 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-890 מיליון שקל, 384 מניות נהנו מעליות ו-118 סבלו מירידות שערים.
מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, סיימה בעליה של 0.83%, תוך מחזור כ-55 מיליון שקל - הרביעי בהיקפו באחד העם. אתמול ירדה המנייה בוול סטריט ב-2.38%, אך לשם שינוי היא הדביקה פער ארביטראז' שלילי שפתחה תל אביב, עקב יום החופש של וול סטריט ביום ב' השבוע. ברקע התפרסם מחקר הקושר אתה שימוש בתרופת הדגל של החברה - הקופקסון, עם מחלת הסרטן. אך בתקשורת הובעו ספקות לגבי המובהקות הסטטיסטית שלו וגם מועד החשיפה של המחקר.
חברת אלדין זינקה ב-5.44% במחזור של 2.6 מיליון שקל. אתמול היא מסרה, כי חברת New Territories מלונג איילנד, תשתמש בטכנולוגיית ה-HASP, להגן על מוצריה ובעקבות זאת זינקה ב-6.9%.
עוד מקרב הדואליות של תל אביב. אלווריון צללה היום ב-8.3%, תוך מחזור של 14 מיליון שקל. פרטנר סיימה בירידה מזערית של 0.03% תוך מחזור של 10 מיליון שקל, אלביט מערכות הוסיפה 0.09% תוך מחזור של 7.6 מיליון שקל וגיוון קפצה ב-1.12%, תוך מחזור של 6 מיליון שקל.
מניית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק המשיכה לככב גם היום עם המחזור הגבוה בבורסה של כ-67.1 מיליון שקל ועם קפיצה של 1.2%. בצהרי היום התפרסם, כי אושרה מתמודדת נוספת על רכישת גרעין השליטה בחברה. קרן פרובידנס מצטרפת להליך הפרטתה של בזק. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ירשה לנציגי הקרן להכנס לתוך חדר המידע, לאחר שעמדה בלוחות הזמנים ומועמדותה נבחנה בתוך זמן קצר. גבאי אמר היום כי הצטרפות הקרן מעידה על העניין שמעוררת ההפרטה.
כיל סיימה בתוספת של 3.04%, תוך מחזור של 41 מיליון שקל - החמישי בהיקפו (ומיד אחרי טבע). החברה מסרה היום, כי נחתמו חוזי המשך לאספקת אשלג תוך גידול בכמות ובמחיר. החברה העוסקת בייצור מחצבים וכימיקלים הודיעה כי חתמה על חוזי המשך בהם היא מתחייבת לספק אשלג ללקוחותיה בהודו לתקופה של חצי שנה. המחיר לטון אשלג יהיה גבוה ב-20 דולר לטון. עד מאי 2005 יסתכמו בלמעלה מ-400 אלף טון אשלג.
מימושים בבריל. בעלי השליטה מכרו כ-13% מהון המניות - כ-650 אלף ע.נ במחיר 30 שקל למניה, 3.3% מתחת למחיר הפתיחה הבוקר. המניה סיימה בנפילה של 2.71%, תוך מחזור של 13 מיליון שקל - מתמקמת לה בין אלווריון לאפריקה ישראל מבחינת מחזורי מסחר.
מניות כלל תעשיות זינקה היום ב-4.23%, תוך מחזור של 9 מיליון שקל. את העליות במניה ניתן ליחס לכך שחברת האחזקות מחזיקה בכ-24% מחברת סאיטקס והיום התפרסמו הערכות לפיהם איש העסקים נוחי דנקנר פועל למכירת מניות סאיטקס ויז'ן בסכום גדול. מניות סאיטקס סיימו היום את המסחר בזינוק של 8.98%, תוך מחזור של 8.4 מיליון שקל - - פי 6 בערך מהמחזור בו היא מורגלת. עליות נרשמו גם במניות קבוצת אי.די.בי. כך, אי.די.בי אחזקות עלתה ב-1.36%, תוך מחזור של 8 מיליון שקל ואי.די.בי פיתוח קפצה ב-2.775, תוך מחזור של כ-23 מיליון שקל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
