יום 3 של עליות בת"א: אלווריון צללה ב-8.3%
יום שלישי של עליות שערים עבר על הבורסה שברחוב אחד העם 54. הפעילים בשוק בחנו את הידיעה המעודדת על הפלומבה שנתנה ועדת בך למינוי של פרופ' פישר לנגיד בנק ישראל. נראה כי ההתחממות הבטחונית ברצועת עזה לא מבהילה את המשקיעים במניות הישראליות היום.
מדד ת"א 25 עלה היום ב-0.6% לרמה של 623.95 נקודות. מדד ת"א 100 טיפס ב-0.66% לרמה של 652.69 נקודות. אל השניים הצטרף גם מדד התל טק 15 עם עליה של 0.67%, תוך מחזור של 447.95 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-890 מיליון שקל, 384 מניות נהנו מעליות ו-118 סבלו מירידות שערים.
מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, סיימה בעליה של 0.83%, תוך מחזור כ-55 מיליון שקל - הרביעי בהיקפו באחד העם. אתמול ירדה המנייה בוול סטריט ב-2.38%, אך לשם שינוי היא הדביקה פער ארביטראז' שלילי שפתחה תל אביב, עקב יום החופש של וול סטריט ביום ב' השבוע. ברקע התפרסם מחקר הקושר אתה שימוש בתרופת הדגל של החברה - הקופקסון, עם מחלת הסרטן. אך בתקשורת הובעו ספקות לגבי המובהקות הסטטיסטית שלו וגם מועד החשיפה של המחקר.
חברת אלדין זינקה ב-5.44% במחזור של 2.6 מיליון שקל. אתמול היא מסרה, כי חברת New Territories מלונג איילנד, תשתמש בטכנולוגיית ה-HASP, להגן על מוצריה ובעקבות זאת זינקה ב-6.9%.
עוד מקרב הדואליות של תל אביב. אלווריון צללה היום ב-8.3%, תוך מחזור של 14 מיליון שקל. פרטנר סיימה בירידה מזערית של 0.03% תוך מחזור של 10 מיליון שקל, אלביט מערכות הוסיפה 0.09% תוך מחזור של 7.6 מיליון שקל וגיוון קפצה ב-1.12%, תוך מחזור של 6 מיליון שקל.
מניית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק המשיכה לככב גם היום עם המחזור הגבוה בבורסה של כ-67.1 מיליון שקל ועם קפיצה של 1.2%. בצהרי היום התפרסם, כי אושרה מתמודדת נוספת על רכישת גרעין השליטה בחברה. קרן פרובידנס מצטרפת להליך הפרטתה של בזק. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ירשה לנציגי הקרן להכנס לתוך חדר המידע, לאחר שעמדה בלוחות הזמנים ומועמדותה נבחנה בתוך זמן קצר. גבאי אמר היום כי הצטרפות הקרן מעידה על העניין שמעוררת ההפרטה.
כיל סיימה בתוספת של 3.04%, תוך מחזור של 41 מיליון שקל - החמישי בהיקפו (ומיד אחרי טבע). החברה מסרה היום, כי נחתמו חוזי המשך לאספקת אשלג תוך גידול בכמות ובמחיר. החברה העוסקת בייצור מחצבים וכימיקלים הודיעה כי חתמה על חוזי המשך בהם היא מתחייבת לספק אשלג ללקוחותיה בהודו לתקופה של חצי שנה. המחיר לטון אשלג יהיה גבוה ב-20 דולר לטון. עד מאי 2005 יסתכמו בלמעלה מ-400 אלף טון אשלג.
מימושים בבריל. בעלי השליטה מכרו כ-13% מהון המניות - כ-650 אלף ע.נ במחיר 30 שקל למניה, 3.3% מתחת למחיר הפתיחה הבוקר. המניה סיימה בנפילה של 2.71%, תוך מחזור של 13 מיליון שקל - מתמקמת לה בין אלווריון לאפריקה ישראל מבחינת מחזורי מסחר.
מניות כלל תעשיות זינקה היום ב-4.23%, תוך מחזור של 9 מיליון שקל. את העליות במניה ניתן ליחס לכך שחברת האחזקות מחזיקה בכ-24% מחברת סאיטקס והיום התפרסמו הערכות לפיהם איש העסקים נוחי דנקנר פועל למכירת מניות סאיטקס ויז'ן בסכום גדול. מניות סאיטקס סיימו היום את המסחר בזינוק של 8.98%, תוך מחזור של 8.4 מיליון שקל - - פי 6 בערך מהמחזור בו היא מורגלת. עליות נרשמו גם במניות קבוצת אי.די.בי. כך, אי.די.בי אחזקות עלתה ב-1.36%, תוך מחזור של 8 מיליון שקל ואי.די.בי פיתוח קפצה ב-2.775, תוך מחזור של כ-23 מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
