יום 3 של עליות בת"א: אלווריון צללה ב-8.3%

עוד בדואליות: אלדין נסקה ב-5.44% וטבע עלתה ב-0.8%. עוד במרכז: בזק מככבת יום נוסף עם קפיצה של 1.2% וכי"ל מטפסת ב-3%. בבנקים: פועלים תיקנה מטה ב-1.54%, לאומי ירדה ב-0.3% ודיסקונט זינקה ב-2.7%. תגלית היום: בריל התממשה ונפלה ב-2.7%
שרון שפורר |

יום שלישי של עליות שערים עבר על הבורסה שברחוב אחד העם 54. הפעילים בשוק בחנו את הידיעה המעודדת על הפלומבה שנתנה ועדת בך למינוי של פרופ' פישר לנגיד בנק ישראל. נראה כי ההתחממות הבטחונית ברצועת עזה לא מבהילה את המשקיעים במניות הישראליות היום.

מדד ת"א 25 עלה היום ב-0.6% לרמה של 623.95 נקודות. מדד ת"א 100 טיפס ב-0.66% לרמה של 652.69 נקודות. אל השניים הצטרף גם מדד התל טק 15 עם עליה של 0.67%, תוך מחזור של 447.95 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-890 מיליון שקל, 384 מניות נהנו מעליות ו-118 סבלו מירידות שערים.

מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, סיימה בעליה של 0.83%, תוך מחזור כ-55 מיליון שקל - הרביעי בהיקפו באחד העם. אתמול ירדה המנייה בוול סטריט ב-2.38%, אך לשם שינוי היא הדביקה פער ארביטראז' שלילי שפתחה תל אביב, עקב יום החופש של וול סטריט ביום ב' השבוע. ברקע התפרסם מחקר הקושר אתה שימוש בתרופת הדגל של החברה - הקופקסון, עם מחלת הסרטן. אך בתקשורת הובעו ספקות לגבי המובהקות הסטטיסטית שלו וגם מועד החשיפה של המחקר.

חברת אלדין זינקה ב-5.44% במחזור של 2.6 מיליון שקל. אתמול היא מסרה, כי חברת New Territories מלונג איילנד, תשתמש בטכנולוגיית ה-HASP, להגן על מוצריה ובעקבות זאת זינקה ב-6.9%.

עוד מקרב הדואליות של תל אביב. אלווריון צללה היום ב-8.3%, תוך מחזור של 14 מיליון שקל. פרטנר סיימה בירידה מזערית של 0.03% תוך מחזור של 10 מיליון שקל, אלביט מערכות הוסיפה 0.09% תוך מחזור של 7.6 מיליון שקל וגיוון קפצה ב-1.12%, תוך מחזור של 6 מיליון שקל.

מניית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק המשיכה לככב גם היום עם המחזור הגבוה בבורסה של כ-67.1 מיליון שקל ועם קפיצה של 1.2%. בצהרי היום התפרסם, כי אושרה מתמודדת נוספת על רכישת גרעין השליטה בחברה. קרן פרובידנס מצטרפת להליך הפרטתה של בזק. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ירשה לנציגי הקרן להכנס לתוך חדר המידע, לאחר שעמדה בלוחות הזמנים ומועמדותה נבחנה בתוך זמן קצר. גבאי אמר היום כי הצטרפות הקרן מעידה על העניין שמעוררת ההפרטה.

כיל סיימה בתוספת של 3.04%, תוך מחזור של 41 מיליון שקל - החמישי בהיקפו (ומיד אחרי טבע). החברה מסרה היום, כי נחתמו חוזי המשך לאספקת אשלג תוך גידול בכמות ובמחיר. החברה העוסקת בייצור מחצבים וכימיקלים הודיעה כי חתמה על חוזי המשך בהם היא מתחייבת לספק אשלג ללקוחותיה בהודו לתקופה של חצי שנה. המחיר לטון אשלג יהיה גבוה ב-20 דולר לטון. עד מאי 2005 יסתכמו בלמעלה מ-400 אלף טון אשלג.

מימושים בבריל. בעלי השליטה מכרו כ-13% מהון המניות - כ-650 אלף ע.נ במחיר 30 שקל למניה, 3.3% מתחת למחיר הפתיחה הבוקר. המניה סיימה בנפילה של 2.71%, תוך מחזור של 13 מיליון שקל - מתמקמת לה בין אלווריון לאפריקה ישראל מבחינת מחזורי מסחר.

מניות כלל תעשיות זינקה היום ב-4.23%, תוך מחזור של 9 מיליון שקל. את העליות במניה ניתן ליחס לכך שחברת האחזקות מחזיקה בכ-24% מחברת סאיטקס והיום התפרסמו הערכות לפיהם איש העסקים נוחי דנקנר פועל למכירת מניות סאיטקס ויז'ן בסכום גדול. מניות סאיטקס סיימו היום את המסחר בזינוק של 8.98%, תוך מחזור של 8.4 מיליון שקל - - פי 6 בערך מהמחזור בו היא מורגלת. עליות נרשמו גם במניות קבוצת אי.די.בי. כך, אי.די.בי אחזקות עלתה ב-1.36%, תוך מחזור של 8 מיליון שקל ואי.די.בי פיתוח קפצה ב-2.775, תוך מחזור של כ-23 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.