יום 3 של עליות בת"א: אלווריון צללה ב-8.3%
יום שלישי של עליות שערים עבר על הבורסה שברחוב אחד העם 54. הפעילים בשוק בחנו את הידיעה המעודדת על הפלומבה שנתנה ועדת בך למינוי של פרופ' פישר לנגיד בנק ישראל. נראה כי ההתחממות הבטחונית ברצועת עזה לא מבהילה את המשקיעים במניות הישראליות היום.
מדד ת"א 25 עלה היום ב-0.6% לרמה של 623.95 נקודות. מדד ת"א 100 טיפס ב-0.66% לרמה של 652.69 נקודות. אל השניים הצטרף גם מדד התל טק 15 עם עליה של 0.67%, תוך מחזור של 447.95 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-890 מיליון שקל, 384 מניות נהנו מעליות ו-118 סבלו מירידות שערים.
מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, סיימה בעליה של 0.83%, תוך מחזור כ-55 מיליון שקל - הרביעי בהיקפו באחד העם. אתמול ירדה המנייה בוול סטריט ב-2.38%, אך לשם שינוי היא הדביקה פער ארביטראז' שלילי שפתחה תל אביב, עקב יום החופש של וול סטריט ביום ב' השבוע. ברקע התפרסם מחקר הקושר אתה שימוש בתרופת הדגל של החברה - הקופקסון, עם מחלת הסרטן. אך בתקשורת הובעו ספקות לגבי המובהקות הסטטיסטית שלו וגם מועד החשיפה של המחקר.
חברת אלדין זינקה ב-5.44% במחזור של 2.6 מיליון שקל. אתמול היא מסרה, כי חברת New Territories מלונג איילנד, תשתמש בטכנולוגיית ה-HASP, להגן על מוצריה ובעקבות זאת זינקה ב-6.9%.
עוד מקרב הדואליות של תל אביב. אלווריון צללה היום ב-8.3%, תוך מחזור של 14 מיליון שקל. פרטנר סיימה בירידה מזערית של 0.03% תוך מחזור של 10 מיליון שקל, אלביט מערכות הוסיפה 0.09% תוך מחזור של 7.6 מיליון שקל וגיוון קפצה ב-1.12%, תוך מחזור של 6 מיליון שקל.
מניית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק המשיכה לככב גם היום עם המחזור הגבוה בבורסה של כ-67.1 מיליון שקל ועם קפיצה של 1.2%. בצהרי היום התפרסם, כי אושרה מתמודדת נוספת על רכישת גרעין השליטה בחברה. קרן פרובידנס מצטרפת להליך הפרטתה של בזק. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ירשה לנציגי הקרן להכנס לתוך חדר המידע, לאחר שעמדה בלוחות הזמנים ומועמדותה נבחנה בתוך זמן קצר. גבאי אמר היום כי הצטרפות הקרן מעידה על העניין שמעוררת ההפרטה.
כיל סיימה בתוספת של 3.04%, תוך מחזור של 41 מיליון שקל - החמישי בהיקפו (ומיד אחרי טבע). החברה מסרה היום, כי נחתמו חוזי המשך לאספקת אשלג תוך גידול בכמות ובמחיר. החברה העוסקת בייצור מחצבים וכימיקלים הודיעה כי חתמה על חוזי המשך בהם היא מתחייבת לספק אשלג ללקוחותיה בהודו לתקופה של חצי שנה. המחיר לטון אשלג יהיה גבוה ב-20 דולר לטון. עד מאי 2005 יסתכמו בלמעלה מ-400 אלף טון אשלג.
מימושים בבריל. בעלי השליטה מכרו כ-13% מהון המניות - כ-650 אלף ע.נ במחיר 30 שקל למניה, 3.3% מתחת למחיר הפתיחה הבוקר. המניה סיימה בנפילה של 2.71%, תוך מחזור של 13 מיליון שקל - מתמקמת לה בין אלווריון לאפריקה ישראל מבחינת מחזורי מסחר.
מניות כלל תעשיות זינקה היום ב-4.23%, תוך מחזור של 9 מיליון שקל. את העליות במניה ניתן ליחס לכך שחברת האחזקות מחזיקה בכ-24% מחברת סאיטקס והיום התפרסמו הערכות לפיהם איש העסקים נוחי דנקנר פועל למכירת מניות סאיטקס ויז'ן בסכום גדול. מניות סאיטקס סיימו היום את המסחר בזינוק של 8.98%, תוך מחזור של 8.4 מיליון שקל - - פי 6 בערך מהמחזור בו היא מורגלת. עליות נרשמו גם במניות קבוצת אי.די.בי. כך, אי.די.בי אחזקות עלתה ב-1.36%, תוך מחזור של 8 מיליון שקל ואי.די.בי פיתוח קפצה ב-2.775, תוך מחזור של כ-23 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD
משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות
שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.
מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות
אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.
מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD,
שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן
רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.
- פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה
הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות
והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה
חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.
