מסמך חתימה
צילום: pixabay

האוצר רוצה לבטל איחוד עוסקים - כמה המהלך יכניס למדינה?

מה זה איחוד עוסקים למע"מ" ועל איזה חברות ועסקים זה ישפיע
רוי שיינמן | (1)

המלחמה נמשכת והגירעון ממשיך לגדול כאשר בספטמבר הוא כבר הגיע ל-165.8 מיליארד שקל מתחילת השנה, 8.5% מהתוצר. בהתאם לכך האוצר מחפש דרכים שונות להגדיל את קופת המדינה כמו מיסוי קרנות השתלמות נזילות ומהלכים נוספים, כאשר אחד מהם הוא גם ביטוח איחוד עוסקים לצורכי מע"מ.

משרד האוצר רוצה לקדם תיקון לחוק מס ערך מוסף שמטרתו לבטל את האפשרות לרישום מספר עוסקים כעוסק מאוחד לצורכי מע"מ. המהלך צפוי לפגוע בחברות ובתאגידים במשק שיש בינהם קשרי בעלות וקשרי גומלין, שעד כה נהנו מהסדר זה כדי לפשט את הדיווחים לרשויות המס.

בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ

בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ

הצעת האוצר מגיעה לאחר מחקר של האוצר שבסופו הגיע למסקנה כי רישום עוסקים מאוחדים יוצר בעיות בירוקרטיות קשות ופוגע ביכולתה של רשות המיסים לבצע ביקורות אפקטיביות על הדיווחים של העוסקים המאוחדים ומקשה על גביית מס אמת.  בנוסף, נטען כי ההסדר הנוכחי, שנקבע בזמנו כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה ששררה בישראל בשנות ה-80, אינו רלוונטי עוד לעידן הכלכלי הנוכחי.

 

כמה המהלך יכניס לקופת המדינה?

אחד הנימוקים המרכזיים שהועלו במהלך הדיונים על התיקון הוא ההשפעה הכלכלית החיובית הצפויה בעקבות ביטול ההסדר. על פי הערכות האוצר, ביטול הרישום המאוחד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-650 מיליון שקל בשנה. סכום זה נובע מהיכולת של רשות המיסים לגבות מיסים בצורה מדויקת יותר ולצמצם את ההטבות המוגזמות שמקבלים עוסקים מאוחדים.

עם זאת, לא כל הצדדים במשק מקבלים את ההצעה בהתלהבות. חברות ותאגידים המנהלים עסקים מרובים תחת כובע אחד, צפויים להתמודד עם עלויות נוספות בשל הצורך לדווח על הפעולות הבינחברתיות שבעצם אמורות להתקזז לצורכי מע"מ (לא כולן).

ההצעה מהווה חלק מהתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, אשר כוללת שורה של תיקונים נוספים לחוקי המיסוי והצעות לייעול המערכת הכלכלית. ההמלצות הסופיות של משרד האוצר יוגשו בקרוב לדיון בממשלה, כאשר הכוונה היא להביא את התיקון לאישור הכנסת כבר במהלך השנה הקרובה.

במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לחזק את יכולות האכיפה של רשות המיסים, לשפר את דיוק הנתונים המדווחים ולצמצם את העיוותים הכלכליים שנוצרו בעקבות ההסדר המיושן. השפעת התיקון על החברות והתאגידים נבדקת לעומק, ובמשרד האוצר מתכוונים להציע פתרונות שיקלו על מעבר החברות להסדר החדש. נראה שיש סיכוי טוב להעביר שינוי חקיקה זה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכא 19/10/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
    במקום לבטל מעמ בין עוסקים ולשחרר בירוקרטיה ועלויות -האידיוטים רוצים להכביד ,כמו שר הקלקלה שביטל סימון מחיר מוצרים-וכך האינפלציה עולה ותעלה בעתיד הואיל והקונים לא יודעים מחירים אלא רק בקופה......
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.