האוצר רוצה לבטל איחוד עוסקים - כמה המהלך יכניס למדינה?
המלחמה נמשכת והגירעון ממשיך לגדול כאשר בספטמבר הוא כבר הגיע ל-165.8 מיליארד שקל מתחילת השנה, 8.5% מהתוצר. בהתאם לכך האוצר מחפש דרכים שונות להגדיל את קופת המדינה כמו מיסוי קרנות השתלמות נזילות ומהלכים נוספים, כאשר אחד מהם הוא גם ביטוח איחוד עוסקים לצורכי מע"מ.
משרד האוצר רוצה לקדם תיקון לחוק מס ערך מוסף שמטרתו לבטל את האפשרות לרישום מספר עוסקים כעוסק מאוחד לצורכי מע"מ. המהלך צפוי לפגוע בחברות ובתאגידים במשק שיש בינהם קשרי בעלות וקשרי גומלין, שעד כה נהנו מהסדר זה כדי לפשט את הדיווחים לרשויות המס.
בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ
הצעת האוצר מגיעה לאחר מחקר של האוצר שבסופו הגיע למסקנה כי רישום עוסקים מאוחדים יוצר בעיות בירוקרטיות קשות ופוגע ביכולתה של רשות המיסים לבצע ביקורות אפקטיביות על הדיווחים של העוסקים המאוחדים ומקשה על גביית מס אמת. בנוסף, נטען כי ההסדר הנוכחי, שנקבע בזמנו כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה ששררה בישראל בשנות ה-80, אינו רלוונטי עוד לעידן הכלכלי הנוכחי.
כמה המהלך יכניס לקופת המדינה?
אחד הנימוקים המרכזיים שהועלו במהלך הדיונים על התיקון הוא ההשפעה הכלכלית החיובית הצפויה בעקבות ביטול ההסדר. על פי הערכות האוצר, ביטול הרישום המאוחד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-650 מיליון שקל בשנה. סכום זה נובע מהיכולת של רשות המיסים לגבות מיסים בצורה מדויקת יותר ולצמצם את ההטבות המוגזמות שמקבלים עוסקים מאוחדים.
עם זאת, לא כל הצדדים במשק מקבלים את ההצעה בהתלהבות. חברות ותאגידים המנהלים עסקים מרובים תחת כובע אחד, צפויים להתמודד עם עלויות נוספות בשל הצורך לדווח על הפעולות הבינחברתיות שבעצם אמורות להתקזז לצורכי מע"מ (לא כולן).
ההצעה מהווה חלק מהתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, אשר כוללת שורה של תיקונים נוספים לחוקי המיסוי והצעות לייעול המערכת הכלכלית. ההמלצות הסופיות של משרד האוצר יוגשו בקרוב לדיון בממשלה, כאשר הכוונה היא להביא את התיקון לאישור הכנסת כבר במהלך השנה הקרובה.
במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לחזק את יכולות האכיפה של רשות המיסים, לשפר את דיוק הנתונים המדווחים ולצמצם את העיוותים הכלכליים שנוצרו בעקבות ההסדר המיושן. השפעת התיקון על החברות והתאגידים נבדקת לעומק, ובמשרד האוצר מתכוונים להציע פתרונות שיקלו על מעבר החברות להסדר החדש. נראה שיש סיכוי טוב להעביר שינוי חקיקה זה.
- 1.מיכא 19/10/2024 08:24הגב לתגובה זובמקום לבטל מעמ בין עוסקים ולשחרר בירוקרטיה ועלויות -האידיוטים רוצים להכביד ,כמו שר הקלקלה שביטל סימון מחיר מוצרים-וכך האינפלציה עולה ותעלה בעתיד הואיל והקונים לא יודעים מחירים אלא רק בקופה......
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
