האוצר רוצה לבטל איחוד עוסקים - כמה המהלך יכניס למדינה?
המלחמה נמשכת והגירעון ממשיך לגדול כאשר בספטמבר הוא כבר הגיע ל-165.8 מיליארד שקל מתחילת השנה, 8.5% מהתוצר. בהתאם לכך האוצר מחפש דרכים שונות להגדיל את קופת המדינה כמו מיסוי קרנות השתלמות נזילות ומהלכים נוספים, כאשר אחד מהם הוא גם ביטוח איחוד עוסקים לצורכי מע"מ.
משרד האוצר רוצה לקדם תיקון לחוק מס ערך מוסף שמטרתו לבטל את האפשרות לרישום מספר עוסקים כעוסק מאוחד לצורכי מע"מ. המהלך צפוי לפגוע בחברות ובתאגידים במשק שיש בינהם קשרי בעלות וקשרי גומלין, שעד כה נהנו מהסדר זה כדי לפשט את הדיווחים לרשויות המס.
בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ
הצעת האוצר מגיעה לאחר מחקר של האוצר שבסופו הגיע למסקנה כי רישום עוסקים מאוחדים יוצר בעיות בירוקרטיות קשות ופוגע ביכולתה של רשות המיסים לבצע ביקורות אפקטיביות על הדיווחים של העוסקים המאוחדים ומקשה על גביית מס אמת. בנוסף, נטען כי ההסדר הנוכחי, שנקבע בזמנו כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה ששררה בישראל בשנות ה-80, אינו רלוונטי עוד לעידן הכלכלי הנוכחי.
כמה המהלך יכניס לקופת המדינה?
אחד הנימוקים המרכזיים שהועלו במהלך הדיונים על התיקון הוא ההשפעה הכלכלית החיובית הצפויה בעקבות ביטול ההסדר. על פי הערכות האוצר, ביטול הרישום המאוחד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-650 מיליון שקל בשנה. סכום זה נובע מהיכולת של רשות המיסים לגבות מיסים בצורה מדויקת יותר ולצמצם את ההטבות המוגזמות שמקבלים עוסקים מאוחדים.
עם זאת, לא כל הצדדים במשק מקבלים את ההצעה בהתלהבות. חברות ותאגידים המנהלים עסקים מרובים תחת כובע אחד, צפויים להתמודד עם עלויות נוספות בשל הצורך לדווח על הפעולות הבינחברתיות שבעצם אמורות להתקזז לצורכי מע"מ (לא כולן).
ההצעה מהווה חלק מהתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, אשר כוללת שורה של תיקונים נוספים לחוקי המיסוי והצעות לייעול המערכת הכלכלית. ההמלצות הסופיות של משרד האוצר יוגשו בקרוב לדיון בממשלה, כאשר הכוונה היא להביא את התיקון לאישור הכנסת כבר במהלך השנה הקרובה.
במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לחזק את יכולות האכיפה של רשות המיסים, לשפר את דיוק הנתונים המדווחים ולצמצם את העיוותים הכלכליים שנוצרו בעקבות ההסדר המיושן. השפעת התיקון על החברות והתאגידים נבדקת לעומק, ובמשרד האוצר מתכוונים להציע פתרונות שיקלו על מעבר החברות להסדר החדש. נראה שיש סיכוי טוב להעביר שינוי חקיקה זה.
- 1.מיכא 19/10/2024 08:24הגב לתגובה זובמקום לבטל מעמ בין עוסקים ולשחרר בירוקרטיה ועלויות -האידיוטים רוצים להכביד ,כמו שר הקלקלה שביטל סימון מחיר מוצרים-וכך האינפלציה עולה ותעלה בעתיד הואיל והקונים לא יודעים מחירים אלא רק בקופה......
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
מהרן פרוזנפר צילום: דוברות משרד האוצרסחר-מכר מגדרי: קחו אישה לחשבות, תנו גבר לאגף תקציבים
מהרן פרוזנפר הוא מנוי טוב לאוצר - הדיל שיכניס אותו לתפקיד
בצמרת משרד האוצר מתגבשת בימים אלה פשרה לא שגרתית: מינוי של מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים יתקבל, בתמורה למינוי מירב קדם כחשבת הכללית. האם מדובר במהלך ניהולי מושכל, או בניסיון לטשטש כשל מערכתי בשוויון מגדרי? קדם בדומה לפרוזנפר הם מנויים ראויים מאוד. פורזנפר מגיע עם רקע רחב ועמוק בניהולי תקציב ויעוץ כלכלי לגופים גדולים בעיקר משרד הביטחון והצבא שם שירת כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל. קדם היתה בכירה מאוד בחשכ"ל לפני שיצאה לשוק הפרטי.
כמעט שלושה חודשים חלפו מאז שפרש יוגב גרדוס מתפקיד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מאז, אגף התקציבים פועל בלי ממונה קבוע, אפילו בלי ממלא מקום פורמלי. באותה תקופה, משרד האוצר, הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, נדרש להוביל את גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026, אך עושה זאת בעומס קבוע, עם צוותים חסרים וללא דמות מנהלית בכירה שתוביל את התהליך.
במקביל, המינוי של מהרן פרוזנפר, שנבחר על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נבלם שוב ושוב בוועדת המינויים, בטענה לחוסר מובהק בייצוג נשי בצמרת הכלכלית של המדינה. על רקע המתח, נבחנת במשרד האוצר אפשרות לפשרה: מינוי פרוזנפר יתקבל, בתמורה לכך שאישה תמונה לתפקיד החשבת הכללית.
החשב הכללי המכהן, יהלי רוטנברג, צפוי לסיים את כהונתו בתחילת 2026, לאחר תקופה ארוכה של יציבות מקצועית. רוטנברג נשאר בתפקיד למרות שהוא "ירושה" של הממשלה הקודמת. במידה שהפשרה המדוברת תצא לפועל, ימונה לראשונה מזה זמן רב אישה לתפקיד מהחשובים והמשפיעים ביותר באוצר.
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה בעייתי - מהרן פרוזנפר הוא מנוי טוב, ואז מה עם הוא גבר. האם נמנע מנוי של אדם ראוי בגלל הרכב מגדרי והאם זה נכון? מירב קדם היא מנוי רואי, האם היא צריכה לסבול את זה שהיא מונתה רק כדי שפרוזנפר יתמנה לתפקיד? האם ניתן, משפטית, מוסרית וערכית, להצמיד מינוי אחד לאחר, כאילו מדובר בסחר־מכר בין משרדים ולא במינויים מקצועיים. יתרה מכך, האם לא ראוי שמינוי של אישה לתפקיד בכיר ייעשה בזכות כישוריה וניסיונה, ולא כ"מחיר" פוליטי על מינוי אחר?
