האוצר רוצה לבטל איחוד עוסקים - כמה המהלך יכניס למדינה?

מה זה איחוד עוסקים למע"מ" ועל איזה חברות ועסקים זה ישפיע
רוי שיינמן | (1)

המלחמה נמשכת והגירעון ממשיך לגדול כאשר בספטמבר הוא כבר הגיע ל-165.8 מיליארד שקל מתחילת השנה, 8.5% מהתוצר. בהתאם לכך האוצר מחפש דרכים שונות להגדיל את קופת המדינה כמו מיסוי קרנות השתלמות נזילות ומהלכים נוספים, כאשר אחד מהם הוא גם ביטוח איחוד עוסקים לצורכי מע"מ.

משרד האוצר רוצה לקדם תיקון לחוק מס ערך מוסף שמטרתו לבטל את האפשרות לרישום מספר עוסקים כעוסק מאוחד לצורכי מע"מ. המהלך צפוי לפגוע בחברות ובתאגידים במשק שיש בינהם קשרי בעלות וקשרי גומלין, שעד כה נהנו מהסדר זה כדי לפשט את הדיווחים לרשויות המס.

בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ

בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ

הצעת האוצר מגיעה לאחר מחקר של האוצר שבסופו הגיע למסקנה כי רישום עוסקים מאוחדים יוצר בעיות בירוקרטיות קשות ופוגע ביכולתה של רשות המיסים לבצע ביקורות אפקטיביות על הדיווחים של העוסקים המאוחדים ומקשה על גביית מס אמת.  בנוסף, נטען כי ההסדר הנוכחי, שנקבע בזמנו כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה ששררה בישראל בשנות ה-80, אינו רלוונטי עוד לעידן הכלכלי הנוכחי.

 

כמה המהלך יכניס לקופת המדינה?

אחד הנימוקים המרכזיים שהועלו במהלך הדיונים על התיקון הוא ההשפעה הכלכלית החיובית הצפויה בעקבות ביטול ההסדר. על פי הערכות האוצר, ביטול הרישום המאוחד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-650 מיליון שקל בשנה. סכום זה נובע מהיכולת של רשות המיסים לגבות מיסים בצורה מדויקת יותר ולצמצם את ההטבות המוגזמות שמקבלים עוסקים מאוחדים.

עם זאת, לא כל הצדדים במשק מקבלים את ההצעה בהתלהבות. חברות ותאגידים המנהלים עסקים מרובים תחת כובע אחד, צפויים להתמודד עם עלויות נוספות בשל הצורך לדווח על הפעולות הבינחברתיות שבעצם אמורות להתקזז לצורכי מע"מ (לא כולן).

ההצעה מהווה חלק מהתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, אשר כוללת שורה של תיקונים נוספים לחוקי המיסוי והצעות לייעול המערכת הכלכלית. ההמלצות הסופיות של משרד האוצר יוגשו בקרוב לדיון בממשלה, כאשר הכוונה היא להביא את התיקון לאישור הכנסת כבר במהלך השנה הקרובה.

במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לחזק את יכולות האכיפה של רשות המיסים, לשפר את דיוק הנתונים המדווחים ולצמצם את העיוותים הכלכליים שנוצרו בעקבות ההסדר המיושן. השפעת התיקון על החברות והתאגידים נבדקת לעומק, ובמשרד האוצר מתכוונים להציע פתרונות שיקלו על מעבר החברות להסדר החדש. נראה שיש סיכוי טוב להעביר שינוי חקיקה זה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכא 19/10/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
    במקום לבטל מעמ בין עוסקים ולשחרר בירוקרטיה ועלויות -האידיוטים רוצים להכביד ,כמו שר הקלקלה שביטל סימון מחיר מוצרים-וכך האינפלציה עולה ותעלה בעתיד הואיל והקונים לא יודעים מחירים אלא רק בקופה......
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"