האוצר רוצה לבטל איחוד עוסקים - כמה המהלך יכניס למדינה?
המלחמה נמשכת והגירעון ממשיך לגדול כאשר בספטמבר הוא כבר הגיע ל-165.8 מיליארד שקל מתחילת השנה, 8.5% מהתוצר. בהתאם לכך האוצר מחפש דרכים שונות להגדיל את קופת המדינה כמו מיסוי קרנות השתלמות נזילות ומהלכים נוספים, כאשר אחד מהם הוא גם ביטוח איחוד עוסקים לצורכי מע"מ.
משרד האוצר רוצה לקדם תיקון לחוק מס ערך מוסף שמטרתו לבטל את האפשרות לרישום מספר עוסקים כעוסק מאוחד לצורכי מע"מ. המהלך צפוי לפגוע בחברות ובתאגידים במשק שיש בינהם קשרי בעלות וקשרי גומלין, שעד כה נהנו מהסדר זה כדי לפשט את הדיווחים לרשויות המס.
בכירי משרד האוצר; קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ
הצעת האוצר מגיעה לאחר מחקר של האוצר שבסופו הגיע למסקנה כי רישום עוסקים מאוחדים יוצר בעיות בירוקרטיות קשות ופוגע ביכולתה של רשות המיסים לבצע ביקורות אפקטיביות על הדיווחים של העוסקים המאוחדים ומקשה על גביית מס אמת. בנוסף, נטען כי ההסדר הנוכחי, שנקבע בזמנו כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה ששררה בישראל בשנות ה-80, אינו רלוונטי עוד לעידן הכלכלי הנוכחי.
כמה המהלך יכניס לקופת המדינה?
אחד הנימוקים המרכזיים שהועלו במהלך הדיונים על התיקון הוא ההשפעה הכלכלית החיובית הצפויה בעקבות ביטול ההסדר. על פי הערכות האוצר, ביטול הרישום המאוחד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-650 מיליון שקל בשנה. סכום זה נובע מהיכולת של רשות המיסים לגבות מיסים בצורה מדויקת יותר ולצמצם את ההטבות המוגזמות שמקבלים עוסקים מאוחדים.
עם זאת, לא כל הצדדים במשק מקבלים את ההצעה בהתלהבות. חברות ותאגידים המנהלים עסקים מרובים תחת כובע אחד, צפויים להתמודד עם עלויות נוספות בשל הצורך לדווח על הפעולות הבינחברתיות שבעצם אמורות להתקזז לצורכי מע"מ (לא כולן).
ההצעה מהווה חלק מהתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, אשר כוללת שורה של תיקונים נוספים לחוקי המיסוי והצעות לייעול המערכת הכלכלית. ההמלצות הסופיות של משרד האוצר יוגשו בקרוב לדיון בממשלה, כאשר הכוונה היא להביא את התיקון לאישור הכנסת כבר במהלך השנה הקרובה.
במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לחזק את יכולות האכיפה של רשות המיסים, לשפר את דיוק הנתונים המדווחים ולצמצם את העיוותים הכלכליים שנוצרו בעקבות ההסדר המיושן. השפעת התיקון על החברות והתאגידים נבדקת לעומק, ובמשרד האוצר מתכוונים להציע פתרונות שיקלו על מעבר החברות להסדר החדש. נראה שיש סיכוי טוב להעביר שינוי חקיקה זה.
- 1.מיכא 19/10/2024 08:24הגב לתגובה זובמקום לבטל מעמ בין עוסקים ולשחרר בירוקרטיה ועלויות -האידיוטים רוצים להכביד ,כמו שר הקלקלה שביטל סימון מחיר מוצרים-וכך האינפלציה עולה ותעלה בעתיד הואיל והקונים לא יודעים מחירים אלא רק בקופה......
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
