רשות המסים תאפשר קיזוז הפסדים לאחור והתרת הוצאות בדיעבד
האם רשות המסים מאפשרת לנישומים לקזז הפסדים לאחור/התרת הוצאות/ עלות בדיעבד? התשובה לכך תלויה בזהות הנישום וברצונה הטוב של הרשות.
בעקבות הליך משפטי ארוך שנוהל בין יוכבד (שם בדוי) (גילוי נאות: ייצגתי אותה בתיק זה), פקיד השומה ויורשי מישל (שם בדוי) ז"ל (ה"פ 40364-09-19 וע"מ 42089-08-20), אישרה רשות המסים בכתב כי היא עתידה להיעתר לבקשת היורשים לפתוח את הסכם השומה שנחתם עימו לגבי שנת המס 2012 ותאפשר ליורשיו לתקן עלות שדווחה בהסכם השומה כנגד סכומים ששולמו על ידי יורשיו בשנת 2018 ואילך בהסכם פשרה (ובשפה מקצועית קיזוז לאחור של הפסד או יצירת עלות בדיעבד). בנוסף, נראה שביהמ"ש מקבל את עמדת רשות המסים, המלווה בפרקליטות, ועתיד להתיר פתיחת הסכמי שומה מטעמי כדאיות ("חסרון כיס"), ולאחר מכן קיזוז הפסדים לאחור ויצירת עלות חדשה כפי שנקבע בפסיקה.
הרקע הינו סכסוך משפחתי לפיו ירשה יוכבד מבעלה ז"ל מניות בקבוצת חברות. בעל מניות הרוב במועד הרלוונטי בקבוצה החברות היה גיסה של יוכבד (מישל).
בשנת 2011, לאחר שנים רבות של סכסוך משפטי בערכאות רבות ושונות ובמסגרת הליך גישור, נכרת הסכם למכירת מניותיה למישל ז"ל.
בשלהי שנת 2012 כרת מישל ז"ל הסכם למכירת כלל מניותיו בקבוצת החברות (100%) לתאגיד זר בסכום עתק, הגבוה משמעותית משווי התמורה ליוכבד בגין החזקותיה בשנת 2011.
בשנת 2017, לאור מידע שהגיע לידי יוכבד, הגישה האחרונה תביעה כנגד מישל ז"ל על יסוד הטענה כי מישל ז"ל הונה אותה בהסכם מכירת המניות והסתיר ב-2011 את העסקה למכירת קבוצת החברות לתאגיד הזר. בשנת 2018, נפטר מישל ז"ל.
בעקבות המלצת בית המשפט, התקיים הליך גישור נוסף בין הצדדים, אשר בסופו נחתם בשנת 2018 הסכם פשרה נוסף, לפיו יורשיו של מישל ישלמו ליוכבד תמורה נוספת בסך מליוני שקלים רבים, לאור התנהלותו הנכלולית של מישל בשנת 2011.
- הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך שנת 2019 ובעקבות התשלום ליוכבד, הגישו יורשי מישל ז"ל בקשה לרשות המסים לפתיחת השומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ולתיקון העלות בדיעבד בהסכם שנחתם בין מישל ז"ל לבין פקיד השומה לגבי שנת המס 2012.
בעקבות דחיית בקשתם ע"י רשות המסים, פתחו יורשי מישל ז"ל בהליך משפטי (ה"פ 40364-09-19), במסגרתו ביקשו שבית המשפט יחייב את רשות המסים לפתוח השומה בשלב הראשון ובשלב השני לתקן העלות באופן רטרואקטיבי ולהשיב ליורשיו מישל ז"ל סך של עשרות מיליוני שקלים רבים. נראה כעת כי לאחר פסק הדין בע"מ 42089-08-20 רשות המסים, בלווי הפרקליטות ובאישור בית המשפט תשיב את הכסף ליורשי מישל ע"ח משלם המסים.
חשוב להדגיש כי לא רק שמישל שיקר והונה את יוכבד, ובגלל זה שולמה התמורה הנוספת, הוא גם קיבל "פרס" מרשות המסים וקופת המדינה, עת הסכימה רשות המסים באופן תמוה ביותר פשוט לתקן העלות ללא סיבה עניינית למעט "כדאיות" של יורשי מישל ז"ל, ולתוצאה שהחוטא יוצא נשכר בעשרות מליוני ש"ח ע"ח משלם המסים.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עד לבקשת יורשי המנוח במסגרת ה"פ 40364-09-19 פעלה רשות המסים באופן שוויוני כלפי כלל הנישומים כשסירבה לפתוח הסכמי שומה אשר הובילו להחזרי מס.
אולם השינוי בעמדת רשות המסים, המנוגד לפסיקה ביהמ"ש העליון, לחקיקה ולהנחיות הרשות, מוביל למסקנות הבאות:
● ניתן בדיעבד לתקן עלות/להתיר הוצאות/ לקזז הפסדים לאחור;
● הסכמי שומה ניתנים לפתיחה מטעמי כדאיות גם כאשר הם מובילים להחזרי מס מהותיים;
● הפסדים מקיזוז לאחור מותרים מול כלל נכסי הנישום.
● הדרישה הקיימת בהוראות סעיף 92 לפקודה להגשת דוח וליצירת הפרשה היא אות מתה;
● הכל תלוי ברצון הרשות ובזהות הנישום בהליך.
השינוי המבורך בעמדת רשות המסים, ראוי לאור ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, מלחמת חרבות הברזל, מדדי האינפלציה המאמירים ושיעורי הריבית העולים.
אנו בדעה כי כל עוד לא פורסמו הנחיות/הבהרות ע"י רשות המסים ופעולות מסוג זה נעשות בחדרי חדרים, אזי ניתן ורצוי להגיש בקשות לתיקון הדוחות בעת הזו רק לאחר התייעצות עם מומחה מס.
יש להדגיש כי מאחר ורשות המיסים הינה רשות מנהלית ומחויבת לפעול על פי אמות מידה שיווניות. משמעות היענות לבקשת יורשי מישל ז"ל הנה שכל בקשה בנסיבות דומות אשר תוגש לרשות המסים תאושר במקרים המתאימים.
הכירו את BizAlert מערכת ההתראות העסקיות והמשפטיות של ביזפורטל. המערכת שנותנת לכם התראות לכל מה שחשוב על ספקים, מתחרים ולקוחות - למידע נוסף ולקבלת עדכונים בחינם
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
