רשות המסים תאפשר קיזוז הפסדים לאחור והתרת הוצאות בדיעבד
רשות המסים האם רשות המסים מאפשרת לנישומים לקזז הפסדים לאחור/התרת הוצאות/ עלות בדיעבד? התשובה לכך תלויה בזהות הנישום וברצונה הטוב של הרשות.
בעקבות הליך משפטי ארוך שנוהל בין יוכבד (שם בדוי) (גילוי נאות: ייצגתי אותה בתיק זה), פקיד השומה ויורשי מישל (שם בדוי) ז"ל (ה"פ 40364-09-19 וע"מ 42089-08-20), אישרה רשות המסים בכתב כי היא עתידה להיעתר לבקשת היורשים לפתוח את הסכם השומה שנחתם עימו לגבי שנת המס 2012 ותאפשר ליורשיו לתקן עלות שדווחה בהסכם השומה כנגד סכומים ששולמו על ידי יורשיו בשנת 2018 ואילך בהסכם פשרה (ובשפה מקצועית קיזוז לאחור של הפסד או יצירת עלות בדיעבד). בנוסף, נראה שביהמ"ש מקבל את עמדת רשות המסים, המלווה בפרקליטות, ועתיד להתיר פתיחת הסכמי שומה מטעמי כדאיות ("חסרון כיס"), ולאחר מכן קיזוז הפסדים לאחור ויצירת עלות חדשה כפי שנקבע בפסיקה.
הרקע הינו סכסוך משפחתי לפיו ירשה יוכבד מבעלה ז"ל מניות בקבוצת חברות. בעל מניות הרוב במועד הרלוונטי בקבוצה החברות היה גיסה של יוכבד (מישל).
בשנת 2011, לאחר שנים רבות של סכסוך משפטי בערכאות רבות ושונות ובמסגרת הליך גישור, נכרת הסכם למכירת מניותיה למישל ז"ל.
בשלהי שנת 2012 כרת מישל ז"ל הסכם למכירת כלל מניותיו בקבוצת החברות (100%) לתאגיד זר בסכום עתק, הגבוה משמעותית משווי התמורה ליוכבד בגין החזקותיה בשנת 2011.
בשנת 2017, לאור מידע שהגיע לידי יוכבד, הגישה האחרונה תביעה כנגד מישל ז"ל על יסוד הטענה כי מישל ז"ל הונה אותה בהסכם מכירת המניות והסתיר ב-2011 את העסקה למכירת קבוצת החברות לתאגיד הזר. בשנת 2018, נפטר מישל ז"ל.
בעקבות המלצת בית המשפט, התקיים הליך גישור נוסף בין הצדדים, אשר בסופו נחתם בשנת 2018 הסכם פשרה נוסף, לפיו יורשיו של מישל ישלמו ליוכבד תמורה נוספת בסך מליוני שקלים רבים, לאור התנהלותו הנכלולית של מישל בשנת 2011.
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך שנת 2019 ובעקבות התשלום ליוכבד, הגישו יורשי מישל ז"ל בקשה לרשות המסים לפתיחת השומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ולתיקון העלות בדיעבד בהסכם שנחתם בין מישל ז"ל לבין פקיד השומה לגבי שנת המס 2012.
בעקבות דחיית בקשתם ע"י רשות המסים, פתחו יורשי מישל ז"ל בהליך משפטי (ה"פ 40364-09-19), במסגרתו ביקשו שבית המשפט יחייב את רשות המסים לפתוח השומה בשלב הראשון ובשלב השני לתקן העלות באופן רטרואקטיבי ולהשיב ליורשיו מישל ז"ל סך של עשרות מיליוני שקלים רבים. נראה כעת כי לאחר פסק הדין בע"מ 42089-08-20 רשות המסים, בלווי הפרקליטות ובאישור בית המשפט תשיב את הכסף ליורשי מישל ע"ח משלם המסים.
חשוב להדגיש כי לא רק שמישל שיקר והונה את יוכבד, ובגלל זה שולמה התמורה הנוספת, הוא גם קיבל "פרס" מרשות המסים וקופת המדינה, עת הסכימה רשות המסים באופן תמוה ביותר פשוט לתקן העלות ללא סיבה עניינית למעט "כדאיות" של יורשי מישל ז"ל, ולתוצאה שהחוטא יוצא נשכר בעשרות מליוני ש"ח ע"ח משלם המסים.
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
עד לבקשת יורשי המנוח במסגרת ה"פ 40364-09-19 פעלה רשות המסים באופן שוויוני כלפי כלל הנישומים כשסירבה לפתוח הסכמי שומה אשר הובילו להחזרי מס.
אולם השינוי בעמדת רשות המסים, המנוגד לפסיקה ביהמ"ש העליון, לחקיקה ולהנחיות הרשות, מוביל למסקנות הבאות:
● ניתן בדיעבד לתקן עלות/להתיר הוצאות/ לקזז הפסדים לאחור;
● הסכמי שומה ניתנים לפתיחה מטעמי כדאיות גם כאשר הם מובילים להחזרי מס מהותיים;
● הפסדים מקיזוז לאחור מותרים מול כלל נכסי הנישום.
● הדרישה הקיימת בהוראות סעיף 92 לפקודה להגשת דוח וליצירת הפרשה היא אות מתה;
● הכל תלוי ברצון הרשות ובזהות הנישום בהליך.
השינוי המבורך בעמדת רשות המסים, ראוי לאור ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, מלחמת חרבות הברזל, מדדי האינפלציה המאמירים ושיעורי הריבית העולים.
אנו בדעה כי כל עוד לא פורסמו הנחיות/הבהרות ע"י רשות המסים ופעולות מסוג זה נעשות בחדרי חדרים, אזי ניתן ורצוי להגיש בקשות לתיקון הדוחות בעת הזו רק לאחר התייעצות עם מומחה מס.
יש להדגיש כי מאחר ורשות המיסים הינה רשות מנהלית ומחויבת לפעול על פי אמות מידה שיווניות. משמעות היענות לבקשת יורשי מישל ז"ל הנה שכל בקשה בנסיבות דומות אשר תוגש לרשות המסים תאושר במקרים המתאימים.
הכירו את BizAlert מערכת ההתראות העסקיות והמשפטיות של ביזפורטל. המערכת שנותנת לכם התראות לכל מה שחשוב על ספקים, מתחרים ולקוחות - למידע נוסף ולקבלת עדכונים בחינם
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה
להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש
רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה
כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
