רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים תאפשר קיזוז הפסדים לאחור והתרת הוצאות בדיעבד

עו"ד טל פלמבאום |
נושאים בכתבה רשות המסים

האם רשות המסים מאפשרת לנישומים לקזז הפסדים לאחור/התרת הוצאות/ עלות בדיעבד? התשובה לכך תלויה בזהות הנישום וברצונה הטוב של הרשות.

בעקבות הליך משפטי ארוך שנוהל בין יוכבד (שם בדוי) (גילוי נאות: ייצגתי אותה בתיק זה), פקיד השומה ויורשי מישל (שם בדוי) ז"ל (ה"פ 40364-09-19 וע"מ 42089-08-20), אישרה רשות המסים בכתב כי היא עתידה להיעתר לבקשת היורשים לפתוח את הסכם השומה שנחתם עימו לגבי שנת המס 2012 ותאפשר ליורשיו לתקן עלות שדווחה בהסכם השומה כנגד סכומים ששולמו על ידי יורשיו בשנת 2018 ואילך בהסכם פשרה (ובשפה מקצועית קיזוז לאחור של הפסד או יצירת עלות בדיעבד). בנוסף, נראה שביהמ"ש מקבל את עמדת רשות המסים, המלווה בפרקליטות, ועתיד להתיר פתיחת הסכמי שומה מטעמי כדאיות ("חסרון כיס"), ולאחר מכן קיזוז הפסדים לאחור ויצירת עלות חדשה כפי שנקבע בפסיקה.

הרקע הינו סכסוך משפחתי לפיו ירשה יוכבד מבעלה ז"ל מניות בקבוצת חברות. בעל מניות הרוב במועד הרלוונטי בקבוצה החברות היה גיסה של יוכבד (מישל).

בשנת 2011, לאחר שנים רבות של סכסוך משפטי בערכאות רבות ושונות ובמסגרת הליך גישור, נכרת הסכם למכירת מניותיה למישל ז"ל.

בשלהי שנת 2012 כרת מישל ז"ל הסכם למכירת כלל מניותיו בקבוצת החברות (100%) לתאגיד זר בסכום עתק, הגבוה משמעותית משווי התמורה ליוכבד בגין החזקותיה בשנת 2011.

בשנת 2017, לאור מידע שהגיע לידי יוכבד, הגישה האחרונה תביעה כנגד מישל ז"ל על יסוד הטענה כי מישל ז"ל הונה אותה בהסכם מכירת המניות והסתיר ב-2011 את העסקה למכירת קבוצת החברות לתאגיד הזר. בשנת 2018, נפטר מישל ז"ל.

בעקבות המלצת בית המשפט, התקיים הליך גישור נוסף בין הצדדים, אשר בסופו נחתם בשנת 2018 הסכם פשרה נוסף, לפיו יורשיו של מישל ישלמו ליוכבד תמורה נוספת בסך מליוני שקלים רבים, לאור התנהלותו הנכלולית של מישל בשנת 2011.

במהלך שנת 2019 ובעקבות התשלום ליוכבד, הגישו יורשי מישל ז"ל בקשה לרשות המסים לפתיחת השומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ולתיקון העלות בדיעבד בהסכם שנחתם בין מישל ז"ל לבין פקיד השומה לגבי שנת המס 2012.

בעקבות דחיית בקשתם ע"י רשות המסים, פתחו יורשי מישל ז"ל בהליך משפטי (ה"פ 40364-09-19), במסגרתו ביקשו שבית המשפט יחייב את רשות המסים לפתוח השומה בשלב הראשון ובשלב השני לתקן העלות באופן רטרואקטיבי ולהשיב ליורשיו מישל ז"ל סך של עשרות מיליוני שקלים רבים. נראה כעת כי לאחר פסק הדין בע"מ 42089-08-20 רשות המסים, בלווי הפרקליטות ובאישור בית המשפט תשיב את הכסף ליורשי מישל ע"ח משלם המסים.

חשוב להדגיש כי לא רק שמישל שיקר והונה את יוכבד, ובגלל זה שולמה התמורה הנוספת, הוא גם קיבל "פרס" מרשות המסים וקופת המדינה, עת הסכימה רשות המסים באופן תמוה ביותר פשוט לתקן העלות ללא סיבה עניינית למעט "כדאיות" של יורשי מישל ז"ל, ולתוצאה שהחוטא יוצא נשכר בעשרות מליוני ש"ח ע"ח משלם המסים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עד לבקשת יורשי המנוח במסגרת ה"פ 40364-09-19 פעלה רשות המסים באופן שוויוני כלפי כלל הנישומים כשסירבה לפתוח הסכמי שומה אשר הובילו להחזרי מס.

אולם השינוי בעמדת רשות המסים, המנוגד לפסיקה ביהמ"ש העליון, לחקיקה ולהנחיות הרשות, מוביל למסקנות הבאות:

● ניתן בדיעבד לתקן עלות/להתיר הוצאות/ לקזז הפסדים לאחור;

● הסכמי שומה ניתנים לפתיחה מטעמי כדאיות גם כאשר הם מובילים להחזרי מס מהותיים;

● הפסדים מקיזוז לאחור מותרים מול כלל נכסי הנישום.

● הדרישה הקיימת בהוראות סעיף 92 לפקודה להגשת דוח וליצירת הפרשה היא אות מתה;

● הכל תלוי ברצון הרשות ובזהות הנישום בהליך.

השינוי המבורך בעמדת רשות המסים, ראוי לאור ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, מלחמת חרבות הברזל, מדדי האינפלציה המאמירים ושיעורי הריבית העולים.

אנו בדעה כי כל עוד לא פורסמו הנחיות/הבהרות ע"י רשות המסים ופעולות מסוג זה נעשות בחדרי חדרים, אזי ניתן ורצוי להגיש בקשות לתיקון הדוחות בעת הזו רק לאחר התייעצות עם מומחה מס.

יש להדגיש כי מאחר ורשות המיסים הינה רשות מנהלית ומחויבת לפעול על פי אמות מידה שיווניות. משמעות היענות לבקשת יורשי מישל ז"ל הנה שכל בקשה בנסיבות דומות אשר תוגש לרשות המסים תאושר במקרים המתאימים.

הכירו את BizAlert מערכת ההתראות העסקיות והמשפטיות של ביזפורטל. המערכת שנותנת לכם התראות לכל מה שחשוב על ספקים, מתחרים ולקוחות - למידע נוסף ולקבלת עדכונים בחינם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".