רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים תאפשר קיזוז הפסדים לאחור והתרת הוצאות בדיעבד

עו"ד טל פלמבאום |
נושאים בכתבה רשות המסים

האם רשות המסים מאפשרת לנישומים לקזז הפסדים לאחור/התרת הוצאות/ עלות בדיעבד? התשובה לכך תלויה בזהות הנישום וברצונה הטוב של הרשות.

בעקבות הליך משפטי ארוך שנוהל בין יוכבד (שם בדוי) (גילוי נאות: ייצגתי אותה בתיק זה), פקיד השומה ויורשי מישל (שם בדוי) ז"ל (ה"פ 40364-09-19 וע"מ 42089-08-20), אישרה רשות המסים בכתב כי היא עתידה להיעתר לבקשת היורשים לפתוח את הסכם השומה שנחתם עימו לגבי שנת המס 2012 ותאפשר ליורשיו לתקן עלות שדווחה בהסכם השומה כנגד סכומים ששולמו על ידי יורשיו בשנת 2018 ואילך בהסכם פשרה (ובשפה מקצועית קיזוז לאחור של הפסד או יצירת עלות בדיעבד). בנוסף, נראה שביהמ"ש מקבל את עמדת רשות המסים, המלווה בפרקליטות, ועתיד להתיר פתיחת הסכמי שומה מטעמי כדאיות ("חסרון כיס"), ולאחר מכן קיזוז הפסדים לאחור ויצירת עלות חדשה כפי שנקבע בפסיקה.

הרקע הינו סכסוך משפחתי לפיו ירשה יוכבד מבעלה ז"ל מניות בקבוצת חברות. בעל מניות הרוב במועד הרלוונטי בקבוצה החברות היה גיסה של יוכבד (מישל).

בשנת 2011, לאחר שנים רבות של סכסוך משפטי בערכאות רבות ושונות ובמסגרת הליך גישור, נכרת הסכם למכירת מניותיה למישל ז"ל.

בשלהי שנת 2012 כרת מישל ז"ל הסכם למכירת כלל מניותיו בקבוצת החברות (100%) לתאגיד זר בסכום עתק, הגבוה משמעותית משווי התמורה ליוכבד בגין החזקותיה בשנת 2011.

בשנת 2017, לאור מידע שהגיע לידי יוכבד, הגישה האחרונה תביעה כנגד מישל ז"ל על יסוד הטענה כי מישל ז"ל הונה אותה בהסכם מכירת המניות והסתיר ב-2011 את העסקה למכירת קבוצת החברות לתאגיד הזר. בשנת 2018, נפטר מישל ז"ל.

בעקבות המלצת בית המשפט, התקיים הליך גישור נוסף בין הצדדים, אשר בסופו נחתם בשנת 2018 הסכם פשרה נוסף, לפיו יורשיו של מישל ישלמו ליוכבד תמורה נוספת בסך מליוני שקלים רבים, לאור התנהלותו הנכלולית של מישל בשנת 2011.

במהלך שנת 2019 ובעקבות התשלום ליוכבד, הגישו יורשי מישל ז"ל בקשה לרשות המסים לפתיחת השומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ולתיקון העלות בדיעבד בהסכם שנחתם בין מישל ז"ל לבין פקיד השומה לגבי שנת המס 2012.

בעקבות דחיית בקשתם ע"י רשות המסים, פתחו יורשי מישל ז"ל בהליך משפטי (ה"פ 40364-09-19), במסגרתו ביקשו שבית המשפט יחייב את רשות המסים לפתוח השומה בשלב הראשון ובשלב השני לתקן העלות באופן רטרואקטיבי ולהשיב ליורשיו מישל ז"ל סך של עשרות מיליוני שקלים רבים. נראה כעת כי לאחר פסק הדין בע"מ 42089-08-20 רשות המסים, בלווי הפרקליטות ובאישור בית המשפט תשיב את הכסף ליורשי מישל ע"ח משלם המסים.

חשוב להדגיש כי לא רק שמישל שיקר והונה את יוכבד, ובגלל זה שולמה התמורה הנוספת, הוא גם קיבל "פרס" מרשות המסים וקופת המדינה, עת הסכימה רשות המסים באופן תמוה ביותר פשוט לתקן העלות ללא סיבה עניינית למעט "כדאיות" של יורשי מישל ז"ל, ולתוצאה שהחוטא יוצא נשכר בעשרות מליוני ש"ח ע"ח משלם המסים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עד לבקשת יורשי המנוח במסגרת ה"פ 40364-09-19 פעלה רשות המסים באופן שוויוני כלפי כלל הנישומים כשסירבה לפתוח הסכמי שומה אשר הובילו להחזרי מס.

אולם השינוי בעמדת רשות המסים, המנוגד לפסיקה ביהמ"ש העליון, לחקיקה ולהנחיות הרשות, מוביל למסקנות הבאות:

● ניתן בדיעבד לתקן עלות/להתיר הוצאות/ לקזז הפסדים לאחור;

● הסכמי שומה ניתנים לפתיחה מטעמי כדאיות גם כאשר הם מובילים להחזרי מס מהותיים;

● הפסדים מקיזוז לאחור מותרים מול כלל נכסי הנישום.

● הדרישה הקיימת בהוראות סעיף 92 לפקודה להגשת דוח וליצירת הפרשה היא אות מתה;

● הכל תלוי ברצון הרשות ובזהות הנישום בהליך.

השינוי המבורך בעמדת רשות המסים, ראוי לאור ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, מלחמת חרבות הברזל, מדדי האינפלציה המאמירים ושיעורי הריבית העולים.

אנו בדעה כי כל עוד לא פורסמו הנחיות/הבהרות ע"י רשות המסים ופעולות מסוג זה נעשות בחדרי חדרים, אזי ניתן ורצוי להגיש בקשות לתיקון הדוחות בעת הזו רק לאחר התייעצות עם מומחה מס.

יש להדגיש כי מאחר ורשות המיסים הינה רשות מנהלית ומחויבת לפעול על פי אמות מידה שיווניות. משמעות היענות לבקשת יורשי מישל ז"ל הנה שכל בקשה בנסיבות דומות אשר תוגש לרשות המסים תאושר במקרים המתאימים.

הכירו את BizAlert מערכת ההתראות העסקיות והמשפטיות של ביזפורטל. המערכת שנותנת לכם התראות לכל מה שחשוב על ספקים, מתחרים ולקוחות - למידע נוסף ולקבלת עדכונים בחינם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.