רשות המסים תאפשר קיזוז הפסדים לאחור והתרת הוצאות בדיעבד

עו"ד טל פלמבאום |
נושאים בכתבה רשות המסים

האם רשות המסים מאפשרת לנישומים לקזז הפסדים לאחור/התרת הוצאות/ עלות בדיעבד? התשובה לכך תלויה בזהות הנישום וברצונה הטוב של הרשות.

בעקבות הליך משפטי ארוך שנוהל בין יוכבד (שם בדוי) (גילוי נאות: ייצגתי אותה בתיק זה), פקיד השומה ויורשי מישל (שם בדוי) ז"ל (ה"פ 40364-09-19 וע"מ 42089-08-20), אישרה רשות המסים בכתב כי היא עתידה להיעתר לבקשת היורשים לפתוח את הסכם השומה שנחתם עימו לגבי שנת המס 2012 ותאפשר ליורשיו לתקן עלות שדווחה בהסכם השומה כנגד סכומים ששולמו על ידי יורשיו בשנת 2018 ואילך בהסכם פשרה (ובשפה מקצועית קיזוז לאחור של הפסד או יצירת עלות בדיעבד). בנוסף, נראה שביהמ"ש מקבל את עמדת רשות המסים, המלווה בפרקליטות, ועתיד להתיר פתיחת הסכמי שומה מטעמי כדאיות ("חסרון כיס"), ולאחר מכן קיזוז הפסדים לאחור ויצירת עלות חדשה כפי שנקבע בפסיקה.

הרקע הינו סכסוך משפחתי לפיו ירשה יוכבד מבעלה ז"ל מניות בקבוצת חברות. בעל מניות הרוב במועד הרלוונטי בקבוצה החברות היה גיסה של יוכבד (מישל).

בשנת 2011, לאחר שנים רבות של סכסוך משפטי בערכאות רבות ושונות ובמסגרת הליך גישור, נכרת הסכם למכירת מניותיה למישל ז"ל.

בשלהי שנת 2012 כרת מישל ז"ל הסכם למכירת כלל מניותיו בקבוצת החברות (100%) לתאגיד זר בסכום עתק, הגבוה משמעותית משווי התמורה ליוכבד בגין החזקותיה בשנת 2011.

בשנת 2017, לאור מידע שהגיע לידי יוכבד, הגישה האחרונה תביעה כנגד מישל ז"ל על יסוד הטענה כי מישל ז"ל הונה אותה בהסכם מכירת המניות והסתיר ב-2011 את העסקה למכירת קבוצת החברות לתאגיד הזר. בשנת 2018, נפטר מישל ז"ל.

בעקבות המלצת בית המשפט, התקיים הליך גישור נוסף בין הצדדים, אשר בסופו נחתם בשנת 2018 הסכם פשרה נוסף, לפיו יורשיו של מישל ישלמו ליוכבד תמורה נוספת בסך מליוני שקלים רבים, לאור התנהלותו הנכלולית של מישל בשנת 2011.

במהלך שנת 2019 ובעקבות התשלום ליוכבד, הגישו יורשי מישל ז"ל בקשה לרשות המסים לפתיחת השומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ולתיקון העלות בדיעבד בהסכם שנחתם בין מישל ז"ל לבין פקיד השומה לגבי שנת המס 2012.

בעקבות דחיית בקשתם ע"י רשות המסים, פתחו יורשי מישל ז"ל בהליך משפטי (ה"פ 40364-09-19), במסגרתו ביקשו שבית המשפט יחייב את רשות המסים לפתוח השומה בשלב הראשון ובשלב השני לתקן העלות באופן רטרואקטיבי ולהשיב ליורשיו מישל ז"ל סך של עשרות מיליוני שקלים רבים. נראה כעת כי לאחר פסק הדין בע"מ 42089-08-20 רשות המסים, בלווי הפרקליטות ובאישור בית המשפט תשיב את הכסף ליורשי מישל ע"ח משלם המסים.

חשוב להדגיש כי לא רק שמישל שיקר והונה את יוכבד, ובגלל זה שולמה התמורה הנוספת, הוא גם קיבל "פרס" מרשות המסים וקופת המדינה, עת הסכימה רשות המסים באופן תמוה ביותר פשוט לתקן העלות ללא סיבה עניינית למעט "כדאיות" של יורשי מישל ז"ל, ולתוצאה שהחוטא יוצא נשכר בעשרות מליוני ש"ח ע"ח משלם המסים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עד לבקשת יורשי המנוח במסגרת ה"פ 40364-09-19 פעלה רשות המסים באופן שוויוני כלפי כלל הנישומים כשסירבה לפתוח הסכמי שומה אשר הובילו להחזרי מס.

אולם השינוי בעמדת רשות המסים, המנוגד לפסיקה ביהמ"ש העליון, לחקיקה ולהנחיות הרשות, מוביל למסקנות הבאות:

● ניתן בדיעבד לתקן עלות/להתיר הוצאות/ לקזז הפסדים לאחור;

● הסכמי שומה ניתנים לפתיחה מטעמי כדאיות גם כאשר הם מובילים להחזרי מס מהותיים;

● הפסדים מקיזוז לאחור מותרים מול כלל נכסי הנישום.

● הדרישה הקיימת בהוראות סעיף 92 לפקודה להגשת דוח וליצירת הפרשה היא אות מתה;

● הכל תלוי ברצון הרשות ובזהות הנישום בהליך.

השינוי המבורך בעמדת רשות המסים, ראוי לאור ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, מלחמת חרבות הברזל, מדדי האינפלציה המאמירים ושיעורי הריבית העולים.

אנו בדעה כי כל עוד לא פורסמו הנחיות/הבהרות ע"י רשות המסים ופעולות מסוג זה נעשות בחדרי חדרים, אזי ניתן ורצוי להגיש בקשות לתיקון הדוחות בעת הזו רק לאחר התייעצות עם מומחה מס.

יש להדגיש כי מאחר ורשות המיסים הינה רשות מנהלית ומחויבת לפעול על פי אמות מידה שיווניות. משמעות היענות לבקשת יורשי מישל ז"ל הנה שכל בקשה בנסיבות דומות אשר תוגש לרשות המסים תאושר במקרים המתאימים.

הכירו את BizAlert מערכת ההתראות העסקיות והמשפטיות של ביזפורטל. המערכת שנותנת לכם התראות לכל מה שחשוב על ספקים, מתחרים ולקוחות - למידע נוסף ולקבלת עדכונים בחינם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?

מדברים על קופה מתרוקנת ומעלים ציבור לעם, אבל למה לא להטיל את המס הכי מוסרי וצודק בעולם - מס ירושה; מה קורה בעולם ומה זה בעצם מס ירושה?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה מס ירושה

בשנת 1981 בוטל מס ירושה שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של האי צדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם, הכי  חרוץ בעולם, אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא - אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים? 

מס ירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים בהחלט הצאצאים יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום האי שוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך, ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי. 

המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות. 


הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך

ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.

בשנת 1981 בוטל חוק מס עיזבון בישראל מכמה סיבות: אי כדאיות כלכלית - הוצאות גביית המס התקרבו לרווח שהתקבל ממנו, ואף עברו אותו. הביטול לא היה רק החלטה טכנית אלא חלק מהפיכה כלכלית רחבה יותר תחת ממשלת בגין, שביטלה גם מסים אחרים במטרה לעודד צמיחה ולמשוך הון זר.