ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

השבוע התקיים במשרדי צ׳ק פוינט בתל אביב אירוע מיוחד לציון השקת שיתוף הפעולה בין החברה לביה"ס לסייבר והייטק הפועל במסגרת המערך לתכניות יעודיות ומיזם "אקדימה" של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת שיתוף הפעולה, תכני הסייבר המתקדמים של צ’ק פוינט ישולבו בתוכניות ההכשרה והלימודים של בית הספר להייטק ולסייבר של האוניברסיטה. 

לאירוע הגיעו בכירים מצ׳ק פוינט ומאוניברסיטת בר־אילן לצד כ-250 בוגרי ביה"ס להייטק וסייבר שלקחו חלק בהרצאות ובהצגת התכנית שנועדה להכשיר את דור העתיד של מומחי הסייבר בישראל. בין הדוברים: שרון שוסהיים, סמנכ"ל לקוחות בצ׳ק פוינט, וזהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, שעמדו על חשיבות החיבור בין האקדמיה לתעשייה ועל הצורך בהעמקת ההכשרה המעשית בתחומי הגנת הסייבר.

תכנית SecureAcademy של צ'ק פוינט נועדה לשלב תכנים טכנולוגיים עדכניים של צ'ק פוינט בתוך הלימודים האקדמיים או ההכשרות המקצועיות של המוסד, ובכך להכשיר את הסטודנטים לעבודה מעשית בתעשייה עם טכנולוגיות צ'ק פוינט. ההכשרה כולל קורסים כמו: ניהול ותחזוקת סביבת אבטחה, אבטחת ענן ומוביל, אופטימיזציה ופתרונות אבטחה מרובי שכבות. 

השת"פ, בהובלת ערן שחם מביה"ס להייטק וסייבר של בר-אילן, נועד לתת מענה למחסור הקריטי במומחי סייבר בישראל ובעולם: "שיתוף הפעולה ביננו יאפשר הוראה ברמה הגבוהה ביותר, באמצעות חומרי למידה מקוריים, שתוביל את הלומדים בקורסים ללמידה חווייתית ומעמיקה של עולמות הסייבר. כעת, ביה"ס להייטק וסייבר של אוניברסיטת בר-אילן יהפוך למרכז ההכשרות הגדול ביותר לטכנולוגיות צ'ק פוינט בישראל". 

• מניית צ'ק פוינט מזנקת - הרווח מעל הציפיות, ההזמנות זינקו ב-20%
• צ'ק פוינט רוכשת חברה לאבטחת ה-AI ב-300 מיליון דולר; מצפה להיות מובילה בתחום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן: "אוניברסיטת בר-אילן צמחה והפכה לאוניברסיטה השניה בגודלה בישראל לצד החלק האקדמי, אנחנו מאמינים בחשיבות של למידה מתמשכת והכשרות מקצועיות, גם לאחר סיום התואר, דרך יחידות כמו בית הספר להייטק וסייבר. שיתוף הפעולה הזה, שמתמקד בין היתר בהכשרת הדור הבא של מומחי סייבר במסגרת תוכניות כמו SecureAcademy של צ'ק פוינט, הוא בעל פוטנציאל אדיר גם בתחומים אחרים בהם פועלת האוניברסיטה, כמו מחקרי Deep-Tech ופיתוחים בשיתוף מערכת הביטחון וגופי התעשייה השונים"