אצטדיון כדורגל חדש יוקם באשדוד בעלות של מעל 300 מיליון שקל
בשורות טובות על רקע המונדיאל - משחקי גביע העולם בכדורגל בקטאר: אשדוד בחרה בחברת "קן התור" לבנות את אצטדיון הכדורגל החדש בעיר. על פי תנאי המכרז, הקבלן מתחייב לסיים את העבודות בתוך 3 שנים והן צפויות להתחיל כבר בחודשים הקרובים.
האצטדיון יהיה חלק מקרית הספורט החדשה ויכיל כ-20 אלף מקומות ישיבה. העלות המשוערת של הפרויקט הינה כ-311 מיליון שקלים. האצטדיון החדש יחליף את אצטדיון הכדורגל הוותיק ברובע א' באשדוד, אצטדיון הי"א, על שם של י"א חללי מינכן שנרצחו באולימפיאדה בגרמניה לפני 50 שנה.
האצטדיון החדש יהיה חלק מקריית הספורט החדשה באשדוד, אשר תכלול בריכה אולימפית, ארנה עם 5,000 מקומות ישיבה וכן אולמות אימונים נוספים. קריית הספורט תהיה חלק מהרובע החדש בצפון העיר - רובע פארק לכיש, אשר יוקם במסגרת יישום הסכם הגג באשדוד. ברובע החדש ייבנו 2,700 יחידות דיור, מחציתן מיועדות לזוגות צעירים זכאי משרד השיכון.
אשדוד הפכה כבר לפני הרבה שנים לאחת הערים הגדולות בישראל עם אוכלוסייה של 230 אלף תושבים. אחד היתרונות הבולטים של העיר - להבדיל מרוב ערי ישראל - הוא שהיא תוכננה באופן מסודר ונבנתה כך שהתנועה בה תהיה נוחה ומסודרת. המחיר הממוצע של דירה באשדוד עומד על קצת יותר מ-2 מיליון שקל כאשר השכירות הממוצעת בעיר עומדת על 4,700 שקל. המחיר הממוצע למ"ר עומד על 22,500 שקל כאשר התשואה השנתית הממוצעת עומדת על 2.7%.
- ברנד תבצע עבודות קונסטרוקציות פלדה באצטדיון באשדוד ב-36 מ' שקל
- הריסת בלומפילד החלה, צפו בהדמיות האצטדיון החדש שיוקם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אייל דוידוביץ', ראש מנהלת הסכם הגג אשדוד: "אנו מברכים את חברת 'קן התור', שנבחרה להקים את אצטדיון הכדורגל החדש שיהיה חלק מקרית הספורט ומהרובע החדש בצפון העיר".
- 2.מי יאכלס 20,000 מקומות באיצטדיון? עירוני אשדוד? (ל"ת)יריב 06/12/2022 12:50הגב לתגובה זו
- אדי 26/12/2022 09:53הגב לתגובה זומה קרה לך? רק האיצטדיון עצמו ימשוך המון קהל. מה שיש עכשיו באשדוד זה נורא.
- ששון מנתניה 06/12/2022 13:02הגב לתגובה זואצטדיון בונים עם מבט לעשרות שנים קדימה . כדאי לתכנן כבר עכשיו אפשרות לתוספת אלפי מושבים בעתיד כשבישראל תוכפל האוכלוסיה .
- 1.באשדוד קהל של 3,000 איש.שיביאו מקטאר את האוהדים הקנויים (ל"ת)מרקו 06/12/2022 11:35הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
