אצטדיון כדורגל חדש יוקם באשדוד בעלות של מעל 300 מיליון שקל
בשורות טובות על רקע המונדיאל - משחקי גביע העולם בכדורגל בקטאר: אשדוד בחרה בחברת "קן התור" לבנות את אצטדיון הכדורגל החדש בעיר. על פי תנאי המכרז, הקבלן מתחייב לסיים את העבודות בתוך 3 שנים והן צפויות להתחיל כבר בחודשים הקרובים.
האצטדיון יהיה חלק מקרית הספורט החדשה ויכיל כ-20 אלף מקומות ישיבה. העלות המשוערת של הפרויקט הינה כ-311 מיליון שקלים. האצטדיון החדש יחליף את אצטדיון הכדורגל הוותיק ברובע א' באשדוד, אצטדיון הי"א, על שם של י"א חללי מינכן שנרצחו באולימפיאדה בגרמניה לפני 50 שנה.
האצטדיון החדש יהיה חלק מקריית הספורט החדשה באשדוד, אשר תכלול בריכה אולימפית, ארנה עם 5,000 מקומות ישיבה וכן אולמות אימונים נוספים. קריית הספורט תהיה חלק מהרובע החדש בצפון העיר - רובע פארק לכיש, אשר יוקם במסגרת יישום הסכם הגג באשדוד. ברובע החדש ייבנו 2,700 יחידות דיור, מחציתן מיועדות לזוגות צעירים זכאי משרד השיכון.
אשדוד הפכה כבר לפני הרבה שנים לאחת הערים הגדולות בישראל עם אוכלוסייה של 230 אלף תושבים. אחד היתרונות הבולטים של העיר - להבדיל מרוב ערי ישראל - הוא שהיא תוכננה באופן מסודר ונבנתה כך שהתנועה בה תהיה נוחה ומסודרת. המחיר הממוצע של דירה באשדוד עומד על קצת יותר מ-2 מיליון שקל כאשר השכירות הממוצעת בעיר עומדת על 4,700 שקל. המחיר הממוצע למ"ר עומד על 22,500 שקל כאשר התשואה השנתית הממוצעת עומדת על 2.7%.
- ברנד תבצע עבודות קונסטרוקציות פלדה באצטדיון באשדוד ב-36 מ' שקל
- הריסת בלומפילד החלה, צפו בהדמיות האצטדיון החדש שיוקם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אייל דוידוביץ', ראש מנהלת הסכם הגג אשדוד: "אנו מברכים את חברת 'קן התור', שנבחרה להקים את אצטדיון הכדורגל החדש שיהיה חלק מקרית הספורט ומהרובע החדש בצפון העיר".
- 2.מי יאכלס 20,000 מקומות באיצטדיון? עירוני אשדוד? (ל"ת)יריב 06/12/2022 12:50הגב לתגובה זו
- אדי 26/12/2022 09:53הגב לתגובה זומה קרה לך? רק האיצטדיון עצמו ימשוך המון קהל. מה שיש עכשיו באשדוד זה נורא.
- ששון מנתניה 06/12/2022 13:02הגב לתגובה זואצטדיון בונים עם מבט לעשרות שנים קדימה . כדאי לתכנן כבר עכשיו אפשרות לתוספת אלפי מושבים בעתיד כשבישראל תוכפל האוכלוסיה .
- 1.באשדוד קהל של 3,000 איש.שיביאו מקטאר את האוהדים הקנויים (ל"ת)מרקו 06/12/2022 11:35הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
