החשש לסטגפלציה ממשיך לעלות - ומסביר את מה שקורה בשוק האג"ח
השבוע יפורסמו בארה"ב, בין היתר, נתוני האינפלציה ונתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר ובמקביל תתחיל עונת הדו"חות לרבעון השלישי. שילוב המגמות של השלושה מכביד על שוק המניות כבר חודשיים - כשהחשש הוא שעד לאחרונה הצרכנים והחברות הצליחו להתמודד עם עליות המחירים, שברובן היו תיקון לירידות בזמן המשבר (במיוחד במחירי האנרגיה), והתאפשרו בזכות חיסכון שהצטבר, אך שהמשך עליות המחירים מכאן יהפוך לחונק ומסוכן הרבה יותר. כלומר, הדאגות ברובן כרגע אינן לגבי תוצאות החברות לרבעון השלישי, שצפוי אגב עדיין להיות חזק ולתאר זינוק ברווחים בשיעור של 26% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אלא בעיקר לגבי הסיכון לעדכוני תחזיות הרווחים קדימה, לרבעון הרביעי.
עדכונים כלפי מטה לתחזיות הצמיחה של המשק העולמי אנחנו כבר מקבלים, כשאתמול כלכלני גולדמן הפחיתו את תחזית הצמיחה שלהם לארה"ב וביום רביעי צפויה גם קרן המטבע העולמית להפחית את תחזיותיה.
השילוב של העלאת תחזיות אינפלציה במקביל להפחתת תחזיות צמיחה מעלה באופן טבעי חששות מתרחיש של סטגפלציה (מיתון משולב אינפלציה). החשש עשוי להסביר את התנהגות שוק האג"ח בימים האחרונים, של התמתנות שיפוע עקום התשואות, בעיקר דרך עלייה בתשואות הקצרות. לפי סקר חדש של דוייטש'ה בנק, לאחר תקופה ארוכה בה החשש העיקרי של משקיעים היה מהקורונה והווריאנטים שלה בחודש אוקטובר חל מהפך, אלה ירדו בדירוג האיומים ולמקומות הראשונים הגיעו האינפלציה והחשש מטעות מדיניות מוניטרית שתגיע בעקבותיה (העלאת ריבית מוקדמת).
לפי בדיקה של כלכלני גולדמן תקופות של סטגפלציה היו שליליות לשוק המניות יותר מתקופות של מיתון לבד או של אינפלציה לבד, כנראה בשל הקושי להפחית ריבית. אך הם גם מבהירים שזהו איננו התרחיש הסביר.
כלכלני גולדמן זאקס כתבו ללקוחותיהם שלהערכתם לבסוף שוקי המניות יתגברו על האינפלציה וימשיכו לעלות, לא בגלל שהם בלתי שבירים ומתייעלים אלא בגלל שהם עדיין בגישה שהאינפלציה זמנית ונובעת ברובה מאנרגיה ומשיבושים בשוק השבבים. גולדמן מציע ללקוחותיו לנצל את החולשה בשוק המניות כדי לבצע רכישות. המלצות דומות קיבלנו מעוד גופים בניהם JPM ו-UBS.
פוקוס, מיוחד של המשקיעים ממשיכה לקבל סין, שם במיוחד בולטת ההשפעה השלילית של עליית מחירי האנרגיה, אך זאת לא הצרה היחידה שלהם - בסין יפורסם ביום חמישי מדד מחירי תשומות היצרנים שצפוי שזינק בחודש ספטמבר ביותר מ-10%, בעיקר בשל זינוק מחירי האנרגיה, שבתורם כאמור חונקים את הייצור ומכבידים עוד על שוק המניות הסיני. דאגות נוספות בסין כבר תקופה הן חדלות הפירעון האיטית של ענקית הנדל"ן אוורגרד שאתמול פספסה קופון נוסף למשקיעים זרים, והחשש לגבי שוק הנדל"ן הסיני בכלל ולגבי שוק אג"ח הזבל במדינה. הסלמה נוספת הגיעה ממעורבות הממשל בעסקים (כשכעת החלו לבחון מעורבות מוסדות מימון ממשלתיים בחברות פרטיות).
בישראל האוצר גייס אתמול מהציבור חוב בהיקף של 1.2 מיליארד שקל לטווחים של עד עשר שנים. הביקושים היו חזקים מאד והגיעו בהנפקה ל-8 שנים ליותר מפי 9 מההיצע, מה שתמך בירידת התשואות המקומיות. עוד תמכו בירידת תשואות נתוני למ"ס על קיפאון בפדיון רשתות השיווק בארץ בין יוני-אוגוסט ואף לירידה בפדיון רשתות המזון בקצב שנתי של 8.4% (במחירים קבועים), זאת לאחר ירידה של 12.2% בתקופה הקודמת (בחודשים מרץ - מאי). כמה מהחולשה נובעת מהחגים, מעליות המחירים, מהיציאה של ישראלים לחו"ל, מהחזרה למסעדות... אלה שאלות שיעניינו את ב"י שיתקשה להצדיק העלאת ריבית לטובת קירור הביקוש המקומי.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
