מריחואנה קנאביס
צילום: Istock

לאן הולך שוק הקנאביס האמריקאי?

עלייה עקבית בשיעור התמיכה בלגליזציה של קנאביס בעשורים האחרונים. מבין התומכים בלגליזציה 86% אינם מעוניינים בה לצורך "התמסטלות" אלא רואים בסגולות הקנאביס סיבה רפואית "חשובה מאוד"
ירדן סמדר | (2)

על פי סקר שנערך על ידי Gallup בחודש שעבר בארה"ב ובו השתתפו יותר מ-1,000 אנשים בוגרים, נמצא כי 65% מהאמריקאים מאמינים כי עישון מריחואנה הינו נורמלי ומקובל, באופן אשר מצביע על עלייה עקבית בשיעור התמיכה בלגליזציה של קנאביס בעשורים האחרונים, כאשר סקר שנערך בשנת 2018 מצא כי 62% מהאמריקאים תומכים בלגליזציה, לעומת כ-31% בשנת 2000 ולעומת 16% בלבד בשנת 1990.

על פי ממצאי הסקר האחרון של Gallup מבין התומכים בלגליזציה 86% אינם מעוניינים בה לצורך התמסטלות אלא מבחינה רפואית ורואים בסגולות של הקנאביס סיבה רפואית "חשובה מאוד" ללגליזציה. בעניין זה, נציין כי מחקר שנערך על ידי האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה בארה"ב מצא עדויות לכך שקנאביס וקנבינואידים יכולים לעזור במצבים כמו כאב, עוויתות שרירים הקשורות לטרשת נפוצה ובחילות הקשורות לכימותרפיה.

 

סיבות אחרות שסיפקו המשיבים בסקר תחת הקטגוריה של "חשוב מאוד" כללו את שחרור גורמי אכיפת החוק להתמקד בסוגים אחרים של פשע (70%), להפוך את השימוש במריחואנה לעניין של בחירה אישית (60%), מקור נוסף לתשלומי מס עבור המדינה (56%), בטיחות מוגברת עבור משתמשי מריחואנה עקב פיקוח ממשלתי (47%), ואת האמונה כי מריחואנה אינה מזיקה למשתמשים (35%).

מבין המשיבים, 64% סברו כי מריחואנה צריכה להיות חוקית, 34% אמרו שהיא צריכה להיות בלתי חוקית ו-2% לא הביעו דעה. באשר לסיבות שסיפקו המתנגדים להפיכת המריחואנה לחוקית, כמעט שמונה מתוך עשרה אמרו כי הם נגד לגליזציה בשל חשש מתאונות דרכים בעקבות שימוש במריחואנה. סיבות עיקריות נוספות כללו את הרעיון שמריחואנה היא שער לסמים חזקים יותר וממכרים יותר (69%) והאפשרות שיותר אנשים ישתמשו במריחואנה (62%).

הסיבות העיקריות שצוינו לצריכת פוטנציאלית של קנאביס כללו טיפול בכאב כרוני (85%), שיפור בריאות הנפש (82%), טיפול בפציעות קלות (81%), סיוע בשינה (77%) והפגת מתחים (74%).

סיבות נוספות שעוררו עניין בצריכת קנאביס כללו טיפול במצבים רפואיים שאינם כרוכים בכאב (63%), מניעת מחלות (60%), שיפור במצב הבריאותי (58%) ליהנות עם החברים והמשפחה (48%). "שיפור הרוחניות" נותר בתחתית הרשימה, עם 28%.

קיראו עוד ב"בארץ"

רוב האנשים אשר ישתמשו בקנאביס אם תהיה לגליזציה ויש להם מחלה אמרו שכבר השתמשו בתרופה ללא מרשם או בתרופות מרשם לטיפול בה ויעדיפו לעבור לשימוש בקנאביס רפואי. מחלות כאלו כוללות כאבי ראש ומיגרנות, כאבים בגב ובצוואר, כאבי מפרקים, כאבי מחזור, כאבים כלליים, בעיות שינה וכאבים כתוצאה ממחלת הסרטן.

באשר לסיבות שאנשים המשתמשים בתרופות אחרות, ישקלו את התרופה הפסיכואקטיבית לטיפול בסימפטומים שלהם, שבעה מתוך עשרה סברו שהקנאביס יעיל יותר מאשר אופציות ללא מרשם או מרשם, ו-67% חשבו שזה בריא יותר. 69% לעומת זאת, אמרו כי הקנאביס לפי דעתם נראה כתרופה "טבעית יותר".

ב-34 מדינות בארצות הברית ובמחוז קולומביה יש חוק המאפשר שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, ב-10 מדינות ובמחוז קולומביה יש חוק המאפשר שימוש בקנאביס לצורכי פנאי. מחוקקים בני יורק ובניו ג'רזי שוקלים גם הם להכשיר אישור לשימוש בקנאביס לצורכי פנאי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מייק 13/06/2019 14:15
    הגב לתגובה זו
    הם יספרו לכם שלא מרוויחים כלום מגידולים חוקיים
  • 1.
    עידן 13/06/2019 14:06
    הגב לתגובה זו
    ועשה נזק בלתי הפיך
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חרדים
צילום: לעמ עמוס בן גרשום

יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך

חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים


הדס ברטל |

נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.

הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.

לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

בנק ישראל
בנק ישראל - קרדיט: בנק ישראל

לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.