על נישום לכלול בהגשתו את כל עיקרי טענותיו

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר רע"א 777/14 1. יורם ליבוביץ 2. י. ליבוביץ מסחר ושירותים בע"מ (מחוסלת) נ' פקיד שומה גוש דן

בית המשפט העליון דחה בקשה להגשת חוות דעת אשר לטענת המבקשים יש בה כדי לתמוך בטענתם כי במכירת המניות על ידם נמכר גם מוניטין. נפסק כי ככל שהמבקשים ביקשו לבסס טענותיהם על שווי מוניטין היה עליהם לעשות כן בשלב ההשגה. משלא עשו זאת, אין להתיר לבצע "מקצה שיפורים" בשלב הערעור.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

---------------------------------------------------------------

ביום 31.12.2002 נכרת הסכם בין המבקשים לבין מגדל (בנין) ניהול סוכנויות בע"מ, שלפיו מכרו המבקשים את מניות סוכנות פלתורס בע"מ אשר היו בידם תמורת סך של 6.37 מיליון ש"ח. בהסכם דובר על מכירת מניות ולא צוין בו מכר מוניטין. בשומה לפי מיטב השפיטה קבע המשיב כי בחישוב רווח ההון לא קיימת זכאות לסכום אינפלציוני בגין מכירת מוניטין, משום שהנכס הנמכר הוא מניות ולא מוניטין ומכיוון שלא הוכח כי היה במניות שנמכרו מרכיב של מוניטין שלא שולם בעד רכישתו.

בערעורם לבין המשפט המחוזי דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להגיש חוות דעת מומחה בנוגע לשווי המוניטין שלטענתם נמכר במסגרת עסקת המכר הנדונה. בין היתר ציין בית המשפט המחוזי כי ככל שהמבקשים ביקשו לבסס טענותיהם על שווי מוניטין היה עליהם לעשות כן בשלב ההשגה. משלא עשו זאת, אין להתיר לבצע "מקצה שיפורים" בשלב הערעור, בייחוד כשבשלבי ההליך השומתי עלתה ונדונה שאלת קיומו של מוניטין. אין להעמיד לפני ערכאת הערעור מסכת עובדתית חדשה. מכאן בקשת רשות הערעור.

דיון

------

הכלל הוא כי כאשר מדובר בשיקול דעת בעניינים שבסדרי דין אין בית המשפט של הערעור מתערב, אלא אם כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין. העניין הנדון כאן אינו מצדיק חריגה מן הכלל. הצדדים חלוקים בשאלה האם העסקה הנדונה כללה מכירת מניות בלבד ללא תלות בשאלת קיום המוניטין והשפעתו על שווי המניות, או שהיא כללה מכר מוניטין ומניות כשני אלמנטים נפרדים בעסקה. לכאורה, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אינו נזקק להערכת שווי המוניטין לצורך הכרעה בשאלה זו. שווי המוניטין הוא נושא משני שיהיה צורך לדון בו רק אם וכאשר ייקבע כי העסקה כללה מכירת מוניטין. כפי שציין בית המשפט המחוזי, הוכחת מוניטין ושווי אינם מחייבים את המסקנה כי עסקת מכירת המניות היא בעיקרה עסקת מוניטין. ודוק, ההלכה הפסוקה מורה כי השיטה לחישוב המוניטין תחול רק לאחר שהוכח קיומו של מוניטין והוכחה מכירתו.

זאת ועוד, בשלב ההשגה צריך היה להעלות את הטענות של שווי המוניטין בהנחה כי אלה יועלו, ומשאלה לא הועלו, אין זה המקום להעלותן עתה בערעור. זאת ועוד, על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו מבלי להותיר סרח עודף ולהביאו רק בשלב הערעור. אמנם ייתכנו מקרים חריגים שבהם ערכאת הערעור תיאות לקבל ראיות חדשות כדי להשיג שומת אמת, אולם ענייננו אינו נמנה עם החריגים ואין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לאפשר למבקש לערוך מקצה שיפורים.

תוצאה

----------

הבקשה נדחתה.

בבית המשפט העליון

לפני כב' השופט נ' סולברג

ניתן ב-6.3.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.