המחירים יורדים? 4 דירות נמכרו במגדל סוטין בת"א ב-17 מיליון שקל
למרות הקיפאון בשוק הנדל"ן עדיין ניתן להבחין בעסקאות שנחתמות בשוק דירות היוקרה. במגדל סוטין בתל אביב, הכולל 27 קומות, נמכרו בשלושת החודשים האחרונים 4 דירות בהיקף מכירות של 17 מיליון שקל.
בין היתר נמכרו שתי דירות צמודות, בנות 3 חדרים כל אחת בקומה השנייה של הבניין בשטח כולל של 164 מ"ר נטו ומרפסות בשטח של 24 מ"ר, הרוכשים שילמו 6.5 מליון שקל. עוד נמכרו- דירת 4 חדרים בקומה ה- 20 בשטח של 110 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת במחיר 5.830 מליון שקל ודירת 4 חדרים בקומה רביעית בשטח של 110 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת במחיר 4.5 מליון שקל.
מבדיקה באתר של רשות המיסים עולה כי מחירי הדירות במגדל לא השתנו בהשוואה לתחילת השנה, זאת למרות ההתמתנות הכללית בחודשים האחרונים- בחודש פברואר נמכרה בקומה השנייה במגדל דירת 3 חדרים בעלת מאפיינים זהים בכ-3.131 מיליון שקל, כ-119 אלף שקל פחות. באותו החודש נמכרה בבניין דירת 4 חדרים בקומה ה-7 בשטח של 110 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת בכ-4.662 מיליון שקל.
- 6.חנן מור 03/11/2011 10:51הגב לתגובה זושבועיים אחרי החגים, בצל המשבר רוכשי הדירות מדירים את רגליהם מאתרי בנייה וכמו שהבטיחו הקבלנים – הסתערות. בעקבות הירידה החדה במכירות והגידול במלאים הקבלנים מסתערים על הקונים וחוזרים עם שלל מבצעים אגרסיבים (כלומר ירידת מחירים), הנחות ותנאי תשלום חסרי תקדים בפריסה ארצית בניסיון נואש וכנראה לא אחרון להחזיר למשרדי מכירות הריקים את רוכשי הדירות: אפשר למשל לקבל הנחות של 150,000 שקלים ועד 500,000 שקלים ואפילו באזורים שנחשבו עד לפני חודשים כמבוקשים ביותר. בחלק מהאזורים, בעיקר באזור השרון ופתח תקווה,מלחמת המחירים כבר בשיאה. כשהבטיחו הקבלנים הסתערות הם לא צינו מי יסתער על מי. חפשו את המשך הכתבה באתר בועת נדל" ן, כל האמת שהקבלנים מסתירים
- 5.גאון 02/11/2011 22:45הגב לתגובה זועל חשבון רמת החיים שלנו ומיקרים לנו כאן את האויר, לעזאזל עופו מכאן, תשקיעו במשק או במניות!!
- 4.במגדלי יוקרה במרכז תל אביב המחירים רק יעלו (ל"ת)לילך 02/11/2011 17:18הגב לתגובה זו
- 3.פרויקט ייחודי. לא משקף את השוק (ל"ת)שגיא 02/11/2011 17:17הגב לתגובה זו
- 2.ח 02/11/2011 16:27הגב לתגובה זומחיר ל-4 חדרים בסטנדרט גבוה ב-6 מליון עדיין לא מראה לי איך המחאה של העשירה והמשטרמתת הזו מהצבא עוזרת למישהו. אגב אני טוען שכל שינוי שהממשלה תעשה בגלל דרישות של כל החולים האלו שהולכים לכיכר כדי לראות הופעה בחינם תיפול בסוף על הגב של מעמד הביניים כמובן.
- 1.המתווך שפשט את הרגל 02/11/2011 15:30הגב לתגובה זואין קשר בין הדירות האלה לשוק. זה החריגים שבחריגים שלא משקפים שום דבר. אין בכלל דרך לתמחר דירות כאלה - הרגש והאגו בלבד משחקים תפקיד.
- אלף מם 03/11/2011 08:39הגב לתגובה זומפרסמים שהדירות שוב עלו בעוד שלמעשה דירה כזו שווה ליותר ל4-5 דירות " רגילות" .
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
