ספטמבר בקופות הגמל: איבדו בממוצע 1.5%; איזו קופה נחתכה ב-8.8% השנה?

כעת עומדת התשואה הממוצעת מתחילת השנה על מינוס 4.57%. שלוש קופות גמל בלבד: בר יציב של הדס ארזים, יסודות של אקסלנס וגמל זהב של דש הציגו תשואה חיובית מתחילת השנה
רקפת גלילי | (8)

מדד המעו"ף איבד 4.83% בסיכום חודש ספטמבר ובהתאמה המשיכה מגמת הפגיעה בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות. הנתונים בספטמבר ממשיכים את ההידללות החדה בנכסי הקופות מתחילת השנה כשאלה מגיעות עד מעל 8%.

לפי חישוב של Bizportal, הקופות הגדולות בישראל (המנהלות מעל מיליארד שקלים) איבדו 1.51% בממוצע בחודש ספטמבר, זאת בתוספת לירידה החדה בחודש אוגוסט שעמדה על 2.5%. כעת עומדת התשואה הממוצעת מתחילת השנה על מינוס 4.57%.

קופות הגמל הגרועות של החודש

הקופה הגרועה ביותר החודש היא גפן של כלל שאיבדה 2.5% בספטמבר בלבד ונחתכה השנה ב-8.8%. מקום שני ברשימת הגרועות היא עוד קופה של כלל: תמר אשר איבדה בחודש 2.38% ו-8.23% מתחילת השנה. מדובר בקופה גדולה במיוחד המנהלת 10.9 מיליארד שקלים. מקום שלישי קופת בר ג שוב של כלל. הקופה איבדה 2.33% בחודש ו-7.5% מתחילת השנה.

ניתן לתלות את ביצועיהן הגרועים של הקופות המנוהלות על ידי כלל באחוז ההחזקה המנייתית הגבוה ביחס למתחרות האחרות. ירידה של 14.5% במדד המעו"ף מתחילת השנה לא מותירה ספק שזו לא היתה שנה מנייתית.

הקופות הטובות

הקופה הטובה החודש היא בר יציב של הדס ארזים עם תשואה חודשית של 1.55% ותשואה מצטברת ב-2011 של 5.5%. במקום שני יסודות של אקסלנס עם תשואה של 0.23% בחודש ו2.3% מתחילת 2011. קופת גמל זו לא מכילה מניות כלל. עוד נציין את גמל זהב של דש שהשיגה תשואה של 0.69% השנה ומשלימה את רשימת שלוש הקופות היחידות המציגות תשואה חיובית מתחיל השנה.

קרנות ההשתלמות

קרנות ההשתלמות הגדולות איבדו בממוצע 1.56% מערכן. כל קרנות ההשתלמות מציגות תשואה שלילית מתחילת השנה של 3% עד 9%. נציין לרעה את השתלמות מנהלים של כלל שאיבדה 2.39% החודש ו-8.26% מתחילת השנה ואת פלטינום השתלמות של פסגות שאיבדה 2.05% בחודש ו-7.06% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מוסדי 03/11/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
    בתשואה חיובית מתחילת שנה, אקסלנס יסודות ודש זהב הן סולידיות ולכן התשואה חיובית. יש קופות סולידיות עם מדיניות זהה לאקסלנס יסודות שעשו 2.5% ומעלה מתחילת שנה. נא לדייק בנתונים!!!
  • 6.
    למה אני לא מותפע 02/11/2011 22:30
    הגב לתגובה זו
    עצבני
  • 5.
    h 02/11/2011 21:25
    הגב לתגובה זו
    קרנות הגמל וההשתלמות שחלק גדול מהשקעותיהם הוא בשוק הסולידי מצליחות לרדת יותר ממדד המעוף. עכשיו אני מבין למה אני משלם 1.5% דמיי נהול.... אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק....
  • 4.
    מצטרף לכולם פה 02/11/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    תכתבו בגדול שהקופות שדדו אותנו. במקום להשקיע באג" ח ודברים בטוחים. על מה דמי הניהול הגבוהים???
  • 3.
    זיפו 02/11/2011 20:19
    הגב לתגובה זו
    שזו מדיניות של החברות של נוחי לגרום הפסדים למשקיעים. מה שמדהים הוא שלמרות התשואות השליליות שהשיגו קרנותיו השונות, את עמלות הניהול הם ממשיכים לקחת כרגיל כאילו הרוויחו מיליונים. איפה הריגולטור ? איפה הממונה ? איפה נבחרי הציבור ? הם באמצע זלילה של עוד בורקס פריך. ומדוע שיעשו משהו עבור הציבור , מדוע שיעבדו קצת , הרי המשכורת המכובדת תיכנס לחשבון בכל מקרה. בעצם על מה אני מלין הם עבדו קשה מאוד, לקחו לנו עוד 5% מהחסכונות וההשקעות.
  • ארגון נפגעי נוחי 02/11/2011 20:51
    הגב לתגובה זו
    נוחי מנפיק במחירים גבוהים, ואז כשהמניות נופלות הוא מוחק אותן מהמסחר במחירים נמוכים. במקרים אחרים הוא מוכר לחברות הציבוריות שלו נכסים משוערכים שנתמכים על ידי הערכות שווי של המומחים הכי מוערכים בשוק.
  • 2.
    אריה 02/11/2011 18:33
    הגב לתגובה זו
    מיום ביצוע ועדת בכר-אנו כלקוחות רק נפגעים מצורת הניהול של מנהלי הקופות שחלק מהם ביצעו גם עבירות ןוחלק מהם סולקו מהמערכת בכדי שלקוחות לא יוכלו לתבוע את החברה שבה פעל מישהו בניגוד לחוק.כל קופות הגמל למיניהן דואגות אך ורק לאינטרסים של בעלי החברה!!!!!!!ואנו הלקוחות נסחטים על ידם ללא פיקוח.
  • 1.
    ארגון נפגעי נוחי 02/11/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
    שהאחזקות של גפן ותמר במניות קבוצת אי די בי גבוהות ממשקלן היחסי בשוק
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.