במסגרת הויכוח הנצחי, האם נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה אכן תורמים למערכת (או אולי אף מזיקים לה), אני מביא תמצית ממצאי מחקר שנערך ע"י ד"ר גיא דוידוב מאוניברסיטת חיפה והדוקטורנטית רעות בגסשמר מהאוניברסיטה העברית. את מאמרם המלא תוכלו למצוא באתרhttp://isllss.huji.ac.il/articles.htm

המחברים מתייחסים בהרחבה לשיטות המקובלות בעולם לשיתוף "נציגי ציבור" למיניהם בהליך השיפוט; סוקרים את הרקע ההיסטורי בישראל לשילוב נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה; מביאים תוצאות מועדות שונות שפעלו בנדון; מביאים את תכליות שיתוף נציגי הציבור; ולבסוף מביאים ממצאים ראשוניים מעבודת המחקר שלהם.

בתמצית זו אסקור רק את פרק הממצאים.

המחברים, בעזרת סטודנטים למשפטים, סקרו פסקי דין מדגמיים; צפו בהליכי דיון; והעבירו שאלונים למתדיינים ולעורכי הדין המעורבים. הם מציינים כי בקשתם להעביר שאלונים לשופטים ולנציגי הציבור- נדחתה ע"י המוסדות המתאימים.

מעורבות נציגי הציבור בפסקי הדין: הכותבים סקרו מדגם של 750 פסקי דין שניתנו בבתי הדין האזוריים בירושלים ובת"א, וכן בביה"ד, לפי 50 פס"ד לשנה מכל בי"ד, במשך 5 שנים (2003- עד 2007).

בבית הדין בירושלים לא נמצא אפילו מקרה אחד בו נציג הציבור הסתייג מדעת השופט. בביה"ד בת"א נמצאו שני מקרים (מתוך, כאמור, 250 פס"ד בכל בית דין).

בבית הדין הארצי נמצאו 3 מקרים בלבד בהם נציגי הציבור לא קיבלו את דעת רוב השופטים; ב- 12 מקרים נוספים כתבו נציגי הציבור "הסכמות" לדעת שופטי הרוב המקצועיים.

מעורבות נציגי הציבור במהלך הדיון בבית הדין: ב- 70% מ- 162 דיונים בהם נכחו הסוקרים, נציגי הציבור לא השמיעו כל הערה, לצדדים או לשופט. (מדובר ב- 50 דיונים בביה"ד הארצי, ו- 112 באזוריים). "ברוב המכריע של המקרים נציגי הציבור לא פתחו כלל את פיהם במהלך הדיון כולו". מעורבות נציגי הציבור מעט גבוהה יותר כאשר הצדדים לדיון אינם מיוצגים. מעורבות נציגי הציבור בבית הדין הארצי נמוכה אפילו מזו שבבתי הדין האזוריים.

שביעות רצון הצדדים עצמם מההליך: ב- 104 מקרים נערך "שאלון בע"פ" לצדדים המתדיינים. דווקא בהיעדר נציגי ציבור, היה מדד שביעות הרצון מההליך (מאופן ניהולו, מההגינות, מהיחס וכו') גבוה יותר.

שני שליש מהמשיבים השיבו כי נוכחות נציגי הציבור חשובה; ככל שרמת ההשכלה של המשיב היתה גבוהה יותר, חשיבות נציגי הציבור נתפסה כפחות חשובה.

לשאלה האם נציג הציבור מבין את המתדיין וצרכיו טוב יותר מהשופט, השיבו שליש המשיבים בחיוב, 45% בשלילה (ועוד 20% לא ידעו). לשאלה האם נוכחות נציגי הציבור- חשובה, השיבו כמעט מחצית המתדיינים בשלילה. המחצית השניה השיבו בחיוב- מהסיבות הבאות: 1. שההכרעה לא תהיה בידי אדם אחד (24%) 2. נציגי הציבור מסייעים לתחושת הצדק של העובד (כ- 15%) 3. נציגי הציבור מכירים יותר טוב מהעובד את המציאות של יחסי העבודה

(כ- 15%).

דעת עורכי הדין: 96 עו"ד, המופיעים באופן קבוע בבתי הדין, הסכימו לענות על השאלונים. באופן נחרץ, למעשה, דעתם של עוה"ד על תרומת נציגי הציבור- שלילית. דעתם על נציגי הציבור בבית הדין הארצי, ותרומתם שם, טובה יותר.

עורכי המחקר מסכמים בכך שהם מציינים כי ממצאי המחקר אינם שלמים; אך מסקנתם היא כי "המציאות הנוכחית בכל הקשור לתרומתם של נציגי הציבור איננה משביעת רצון, ומחייבת שיפור".

(*)הכותב הוא יועץ לניהול משאבי אנוש.

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"