אוסף בכפיות ושופך בדליים, המשקיע שאתה לא רוצה להיות

יוסי פרניק, מנהל מסחר עצמאים ב- IBI, כותב עצות בסיסיות לכותב האופציות המתחיל. למי מתאים ולמי כדאי להתרחק?
יוסי פרניק | (14)

זהו סיפור על אדם שעבד שנים רבות והצליח לחסוך הון עצמי מכובד של מאות אלפי שקלים. בשנים האחרונות גילה שיש חיים מחוץ לעולם הפק"מ, והשקיע את חסכונותיו בשוק ההון בצורה מפוזרת ונבונה. בדרך זו, הצליח להגדיל את הונו באופן מכובד. אותו אדם שמצא עצמו מתעניין בשוק ההון יותר ויותר. שמע מפי אנשים שונים על שיטה לעשות תשואה של אחוזים שלמים בכל חודש בסיכון סטטיסטי נמוך. המכשיר הפיננסי בו השתמש לצורך הוצאת השיטה לפועל הינו אופציות על מדד המעו"ף. שיטת ניהול הכספים בה נהג הינה כתיבת אוכף קטום / כתיבת שוקת.

לטובת מי שאינו מכיר את האסטרטגיה, להלן הסבר מקוצר של הבסיס לאסטרטגיה. מוכרים אופציות Call במחיר מימוש גבוה. במקביל, מוכרים אופציות Put במחיר מימוש נמוך (לדוגמה אם מדד המעו"ף עומד על 1,030 נקודות, נכתוב אופציית call ב-1,120 ואופציית put ב-940). הפרמיה / הסכום שהתקבל מהמכירה נשאר בחשבון עד הפקיעה, כל עוד מדד המעו"ף לא זז וחצה את מחיר המימוש של האופציה.

אסטרטגיה זו טובה כאמור כל עוד נכס הבסיס לא "השתגע". כלומר, לא זז בחדות למעלה או למטה, מצב שצפוי להעלות את המחיר של האופציה (בגלל התקרבות מחיר נכס הבסיס למחיר המימוש או בגלל עליה בסטיות התקן). במצב זה, אם אצטרך לקנות את האופציות בחזרה, זה יעלה לי יותר ממה שהכנסתי מהמכירה, כך שלמעשה הפוזיציה עוברת להפסד.

הבדיקות שעשה גיבורינו הראו שברוב החודשים, מדד המעו"ף פוקע לא יותר מ-איקס אחוזים מהמדד של הפקיעה הקודמת. בנוסף, שמע שיש בכך הגיון, כיוון שישנם שחקנים גדולים שלא יתנו לשוק "לברוח".

אם כך, גיבורינו הצליח לקבל תשואה יפה של אחוזים שלמים בכל חודש במשך מספר חודשים. לאחר התקופה הטובה הגיע חודש אוגוסט 2011 וטרף את כל הקלפים. תחילה הפסיד התיק "רק" 10% מערכו. המשקיע שלנו שכנע עצמו שמדובר באירוע של פעם ב... ועכשיו, בטח אסור להפסיק. הוא ביצע התאמות לפוזיציה כדי שזו תתאים לתמחור הנוכחי של השוק. אבל לאחר עוד שבוע סוער, כשהתיק הגיע להפסד של 50%, הוא שיתף את אשתו בהתרחשויות ולמחרת סגר לחלוטין את הפוזיציה.

אם נשכיל ללמוד איפה שגה הגיבור הטרגי של סיפורינו, אולי נצליח לחסוך מקרים דומים בעתיד. כמה עצות בסיסיות לכותב אוכפים מתחיל:

- כתיבת אופציות זה משחק מסוכן שלא מתאים לכל אחד. בכתיבת אופציה, ההפסד הפוטנציאלי בלתי מוגבל.

- אם נכנסתם לפוזיציה על סמך בדיקה סטטיסטית של השערים מפקיעה לפקיעה, אל תשכחו לבדוק גם את הסטטיסטיקה של התנודות התוך חודשיות.

- אל תנצלו את מלוא הבטחונות שברשותכם כנקודת פתיחה. תשאירו לעצמכם מרחב תמרון בדמות בטחונות פנויים. כך שתקטינו את ההסתברות לכך שתדרשו לבצע התאמות בפוזיציה מוקדם מהצפוי, שלא על-פי התכנון המקורי ובהפסד.

- דעו כי לסטיית התקן הגלומה יש השפעה גדולה על מחיר האופציה. עלייה בסטיות תקן מעלה את המחירים של האופציות. היא עלולה לגרום להפסדים למי שכתב את האופציה לפני העלייה בסטיה.

- עלייה בבטחונות הנדרשים יכולה לנבוע מתנודה בשוק, עלייה מסטיות התקן הגלומות או עלייה בסטיית התקן שמשמשת לצרכי חישוב הבטחונות על-פי הבורסה.

- כתיבה של אופציות Put, מפחידה אף יותר. כשהשווקים קורסים, העוצמה של הירידות תמיד מפתיעה מחדש. תשקלו את הגבלת ההפסד הפוטנציאלי ע"י קנייה של אופציות רחוקות יותר. גם אם הדבר בא על חשבון התשואה.

- אחת לתקופה, תהיה תנודה חדה מאוד במדדים. לכן גם אם הצלחתם להשיג תשואה חיובית טובה מדי חודש בחודשו, קחו בחשבון שאחת לתקופה, בחודשים כמו חודש אוגוסט האחרון, הפוזיציה שלכם חשופה להפסדים כבדים.

רב האנשים לא בנויים לאסטרטגיה הפוכה שמפסידה חודש בחודשו, אבל אחת לתקופה מרוויחה הרבה. אלו שפועלים הפוך מכם חושבים עליכם ככאלו שאוספים בכפיות ושופכים בדליים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    צימרמן 22/09/2011 09:49
    הגב לתגובה זו
    מבארת את נושא האסטרטגיות המדוברות, עשתה לי קצת סדר בראש. יש לי תחושה שאופציות זה לא בשבילי...
  • 6.
    אמיר 21/09/2011 21:58
    הגב לתגובה זו
    זה ציטוט מהכתבה. זה נכון, אבל למען הדיוק ההיפך הוא יותר נכון. סטיות התקן הגלומות מחושבות לפי מחירי האופציות ולא להיפך !!! המלצה אישית: אל תתעסקו עם כתיבות. ואם אין לכם מושג באופציות, אל תתעסקו עם אופציות בכלל. נדרשת זהירות רבה מאד, וכניסה לתחום עם סכומים קטנים ובהדרגה. ועוד טיפ: כל ענין האסטרטגיות הוא קשקוש אחד גדול. בטווח הארוך אין הבדל בין אסטרטגיות מורכבות לבין אופציות ערומות (שלא משלבות לונג עם שורט). ההבדל הוא רק בתנודתיות של התשואות אבל לא בתשואה הכוללת לאורך זמן.
  • אמיר 21/09/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    עליה בסטית התקן ההיסטורית של נכס הבסיס מעלה את מחירי האופציות.
  • 5.
    אופ-ס ! 21/09/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    מי מרוויח בסופו של דבר ?
  • הקזינו מרוויח, בתי ההשקעות והבנקים על עמלות. (ל"ת)
    r 21/09/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
  • ידע הגון 21/09/2011 16:42
    א. מה לא ברור מי המרוויחים?ומי המפסידים.מאיפה באים ההכנסות עתק של הבנקים.ובתי השקעות?אלה המתעסקים עים סו של הימור מסוכן זה . נופלים כטרף קל לאלה השולטים בשוק זה מסוכן .
  • 4.
    r 21/09/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
    אותו משהו, סימן שאין לו ידע כלל ושלא יתעסק באופציות.
  • r 21/09/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    או במילים אחרות מהמר. ויש יותר גרוע מי שחושב שהוא מבין באופציות ומאבד כספם של אחרים תוך הבטחה לתשואה.
  • ידע הגון 21/09/2011 13:44
    למה קזינו כה ריווחי ?כי 99.3% מהמהמרים מפסידים כך מי שלא מבין. אותו חוק חל על כל הימור, ואפילו יותר. וכך לגבי הפוט והקול . שימרו על המועט שנותר לכם
  • ידע הגון 21/09/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    חברים! זה הימורים נטו מבה" ס הקפיטליטי החזירי. במספר ארצות מערביות, נאורות אסרו כתיבת אופתיות מסוג זה ,כדי לשמור על שוק הוגן.קרוב היום בו הרגוליציה תישלח מהמרים אלו ,למקום המתאים להם , הקזינו
  • עאלק ידע באופציות. (ל"ת)
    נכון! 21/09/2011 12:41
  • 3.
    אופציות למי שאין לו מה לעשות בחיים. (ל"ת)
    לעלובי החיים. 21/09/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חבל שלא ראיתי לפני שהפסדתי את כספי. (ל"ת)
    כתבה חשובה. 21/09/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה יפה ובגובהה העיניים!של הסוחר הקמעונאי! (ל"ת)
    סוחר 21/09/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.