סקר של בלומברג: רק 20% מהאמריקנים מאמינים שארה"ב במסלול הנכון
הפסימיות של האמריקנים בנוגע לכלכלת ארה"ב הולכת ומעמיקה, ורמת הביטחון של אזרחי ארה"ב בשתי המפלגות המובילות צנחה משמעותית. על כך מעידה העובדה שרק כ-20% מהאמריקנים מאמינים שהמדינה צועדת במסלול הנכון, אם כי הדעות נותרות חלוקות לגבי הפתרון הרצוי. כך עולה מסקר ארצי שערכה סוכנות הידיעות בלומברג.
עוד עולה מהסקר, כי רק תשעה אחוזים מהנשאלים בטוחים שהכלכלה לא תגלוש בחזרה למיתון. רוב הנסקרים מעריכים, כי יקח עוד כשש שנים עד שערך הבתים בקהילה שלהם יתאושש ויחזור לרמות של טרום המשבר.
תוצאות הסקר של בלומברג מראות כי סבלנות הציבור כלפי כל הפוליטיקאים הולכת ואוזלת, נוכח החודשים הארוכים במהלכם הם התווכחו על תקרת החוב הלאומי והביאו את המדינה אל סף חדלות פירעון ולהחלשות הכלכלה. בעקבות זאת, 72% מהנסקרים אמרו כי המדינה צועדת במסלול הלא נכון.
מסקר שנערך על ידי Selzer & Co. of Des Moines, Iowa עולה, כי קשה לזהות אצל האמריקנים כיוון ברור לגבי המסלול בו המדינה צריכה לדעתם להתקדם. בעוד הם מקדמים בברכה את הרעיון של נקיטת צעדים נוקשים לקיצוץ הגרעון התקציבי, כולל הקטנת זכאויות לקצבאות, בהם תשלומי הביטוח הלאומי והגדלת המיסים לעשירים, הם נרתעים מסוגים רבים של קיצוצים ספציפיים.
למרות זאת, רעיונות שבעבר נחשבו לחומר נפץ, כמו למשל הפסקת ההכרה במשכנתא לצרכי מס הכנסה והעלאת גיל הפרישה בביטוח הלאומי, מתקבלים כיום בהבנה, על אף ההתנגדות הגורפת שהיתה להם רק לפני תשעה חודשים.
המסר הרחב של הרפובליקנים מהדהד בקולם של 57% מתושבי המדינה הטוענים, כי הדרך הטובה ביותר ליצירת מקומות עבודה היא לקצץ במיסים ובהוצאות הממשלה. למרות זאת, טוענת סוכנות בלומברג, התמיכה ברעיונות אלה לא עצרה את המפלגה (הרפובליקנית) מהתדרדרות והציבור ממשיך להרתע מהרעיונות שהיא מנסה לקדם.
רוב של 53% מחזיק בדעה שלילית על הרפובליקנים, לעומת 47% ביוני. גם המפלגה הדמוקרטית חטפה כאשר 44%-46% מהנסקרים אמרו שיש להם דעה לא טובה על המפלגה, לעומת 49%-42% שדיווחו לפני שלושה חודשים על דעה חיובית.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
