סקר של בלומברג: רק 20% מהאמריקנים מאמינים שארה"ב במסלול הנכון

72% מהנסקרים השיבו שלדעתם המדינה נמצאת במסלול הלא נכון; רק 9% בטוחים שהכלכלה לא תגלוש למיתון נוסף; רוב הנשאלים מעריכים שיעברו 6 שנים לפני שמחירי הבתים יחזרו לקדמותם
הדס גייפמן |

הפסימיות של האמריקנים בנוגע לכלכלת ארה"ב הולכת ומעמיקה, ורמת הביטחון של אזרחי ארה"ב בשתי המפלגות המובילות צנחה משמעותית. על כך מעידה העובדה שרק כ-20% מהאמריקנים מאמינים שהמדינה צועדת במסלול הנכון, אם כי הדעות נותרות חלוקות לגבי הפתרון הרצוי. כך עולה מסקר ארצי שערכה סוכנות הידיעות בלומברג.

עוד עולה מהסקר, כי רק תשעה אחוזים מהנשאלים בטוחים שהכלכלה לא תגלוש בחזרה למיתון. רוב הנסקרים מעריכים, כי יקח עוד כשש שנים עד שערך הבתים בקהילה שלהם יתאושש ויחזור לרמות של טרום המשבר.

תוצאות הסקר של בלומברג מראות כי סבלנות הציבור כלפי כל הפוליטיקאים הולכת ואוזלת, נוכח החודשים הארוכים במהלכם הם התווכחו על תקרת החוב הלאומי והביאו את המדינה אל סף חדלות פירעון ולהחלשות הכלכלה. בעקבות זאת, 72% מהנסקרים אמרו כי המדינה צועדת במסלול הלא נכון.

מסקר שנערך על ידי Selzer & Co. of Des Moines, Iowa עולה, כי קשה לזהות אצל האמריקנים כיוון ברור לגבי המסלול בו המדינה צריכה לדעתם להתקדם. בעוד הם מקדמים בברכה את הרעיון של נקיטת צעדים נוקשים לקיצוץ הגרעון התקציבי, כולל הקטנת זכאויות לקצבאות, בהם תשלומי הביטוח הלאומי והגדלת המיסים לעשירים, הם נרתעים מסוגים רבים של קיצוצים ספציפיים.

למרות זאת, רעיונות שבעבר נחשבו לחומר נפץ, כמו למשל הפסקת ההכרה במשכנתא לצרכי מס הכנסה והעלאת גיל הפרישה בביטוח הלאומי, מתקבלים כיום בהבנה, על אף ההתנגדות הגורפת שהיתה להם רק לפני תשעה חודשים.

המסר הרחב של הרפובליקנים מהדהד בקולם של 57% מתושבי המדינה הטוענים, כי הדרך הטובה ביותר ליצירת מקומות עבודה היא לקצץ במיסים ובהוצאות הממשלה. למרות זאת, טוענת סוכנות בלומברג, התמיכה ברעיונות אלה לא עצרה את המפלגה (הרפובליקנית) מהתדרדרות והציבור ממשיך להרתע מהרעיונות שהיא מנסה לקדם.

רוב של 53% מחזיק בדעה שלילית על הרפובליקנים, לעומת 47% ביוני. גם המפלגה הדמוקרטית חטפה כאשר 44%-46% מהנסקרים אמרו שיש להם דעה לא טובה על המפלגה, לעומת 49%-42% שדיווחו לפני שלושה חודשים על דעה חיובית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.