סקר של בלומברג: רק 20% מהאמריקנים מאמינים שארה"ב במסלול הנכון

72% מהנסקרים השיבו שלדעתם המדינה נמצאת במסלול הלא נכון; רק 9% בטוחים שהכלכלה לא תגלוש למיתון נוסף; רוב הנשאלים מעריכים שיעברו 6 שנים לפני שמחירי הבתים יחזרו לקדמותם
הדס גייפמן |

הפסימיות של האמריקנים בנוגע לכלכלת ארה"ב הולכת ומעמיקה, ורמת הביטחון של אזרחי ארה"ב בשתי המפלגות המובילות צנחה משמעותית. על כך מעידה העובדה שרק כ-20% מהאמריקנים מאמינים שהמדינה צועדת במסלול הנכון, אם כי הדעות נותרות חלוקות לגבי הפתרון הרצוי. כך עולה מסקר ארצי שערכה סוכנות הידיעות בלומברג.

עוד עולה מהסקר, כי רק תשעה אחוזים מהנשאלים בטוחים שהכלכלה לא תגלוש בחזרה למיתון. רוב הנסקרים מעריכים, כי יקח עוד כשש שנים עד שערך הבתים בקהילה שלהם יתאושש ויחזור לרמות של טרום המשבר.

תוצאות הסקר של בלומברג מראות כי סבלנות הציבור כלפי כל הפוליטיקאים הולכת ואוזלת, נוכח החודשים הארוכים במהלכם הם התווכחו על תקרת החוב הלאומי והביאו את המדינה אל סף חדלות פירעון ולהחלשות הכלכלה. בעקבות זאת, 72% מהנסקרים אמרו כי המדינה צועדת במסלול הלא נכון.

מסקר שנערך על ידי Selzer & Co. of Des Moines, Iowa עולה, כי קשה לזהות אצל האמריקנים כיוון ברור לגבי המסלול בו המדינה צריכה לדעתם להתקדם. בעוד הם מקדמים בברכה את הרעיון של נקיטת צעדים נוקשים לקיצוץ הגרעון התקציבי, כולל הקטנת זכאויות לקצבאות, בהם תשלומי הביטוח הלאומי והגדלת המיסים לעשירים, הם נרתעים מסוגים רבים של קיצוצים ספציפיים.

למרות זאת, רעיונות שבעבר נחשבו לחומר נפץ, כמו למשל הפסקת ההכרה במשכנתא לצרכי מס הכנסה והעלאת גיל הפרישה בביטוח הלאומי, מתקבלים כיום בהבנה, על אף ההתנגדות הגורפת שהיתה להם רק לפני תשעה חודשים.

המסר הרחב של הרפובליקנים מהדהד בקולם של 57% מתושבי המדינה הטוענים, כי הדרך הטובה ביותר ליצירת מקומות עבודה היא לקצץ במיסים ובהוצאות הממשלה. למרות זאת, טוענת סוכנות בלומברג, התמיכה ברעיונות אלה לא עצרה את המפלגה (הרפובליקנית) מהתדרדרות והציבור ממשיך להרתע מהרעיונות שהיא מנסה לקדם.

רוב של 53% מחזיק בדעה שלילית על הרפובליקנים, לעומת 47% ביוני. גם המפלגה הדמוקרטית חטפה כאשר 44%-46% מהנסקרים אמרו שיש להם דעה לא טובה על המפלגה, לעומת 49%-42% שדיווחו לפני שלושה חודשים על דעה חיובית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.