רבעון טוב לגזית גלוב: הרווח הנקי זינק ב-68%; כצמן וסגל יוותרו על 10 מיליון ש' בונוס

סך ההכנסות מהשכרת מבנים גדל בכ-12% לכ-1.27 מיליארד שקלים. ה-F.F.O זינק ב-19% ל-95 מיליון שקלים. ב-IBI חוזרים על המלצת קנייה למניה
אריאל אטיאס | (4)

גזית גלוב, חברת הנדל"ן המניב הנמצאת בשליטת חיים כצמן ודורי סגל, מסכמת את הרבעון השני של 2011 עם זינוק של 68% ברווח הנקי, בעיקר כתוצאה מגל של רכישות והשקעות שביצעה החברה ומאיחוד מלא של תוצאות חברת Capco האמריקנית.

סך ההכנסות מהשכרת מבנים ברבעון השני של שנת 2011 גדל בכ-12% לכ-1.27 מיליארד שקלים, לעומת כ- 1.136 מיליארד שקלים, ברבעון המקביל אשתקד. סך ההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות וביצוע עבודות הסתכמו לכ-294 מיליון שקלים, מתוכן סך של כ- 5 מיליון שקלים ממכירת בניינים וקרקעות וכ- 289 מיליון שקלים מביצוע עבודות. ברבעון המקביל עמד סכום זה על כ-175 מיליון שקלים, מתוכן סך של כ- 36 מיליון שקלים ממכירת בניינים וקרקעות וכ- 139 מיליון שקלים מביצוע עבודות.

הרווח הגולמי מפעילות זו ברבעון השני של שנת 2011 הסתכם לסך של כ- 18 מיליון שקלים לעומת רווח גולמי בסך של כ-14 מיליון שקלים, ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות ממכירת בניינים נובע ברובו נובע מאיחוד מלא לראשונה של אכד ברבעון השני.

הכנסות מהשכרה בניכוי הוצאות הפעלת הנכסים, למעט הוצאות פחת (N.O.I) עמד על 857 מיליון שקלים לעומת 757 מיליון שקלים ברבעון המקביל. ה-F.F.O של גזית גלוב השתסכם ב-95 מיליון שקלים והיווה עלייה של 19% לעומת הנתון ברבעון המקביל אשתקד. מדובר במדד המקובל בעיקר בחברות נדל"ן מניב, המייצג את תזרים המזומן מפעילות של החברה מפעילותה השוטפת, ללא השפעת ארועים חד-פעמיים כגון רווחים ממכירת נכסים וללא השפעת שינויים תקופתיים בהון החוזר.

בשורה התחתונה, הציגה גזית גלוב רווח המיוחס לבעלי מניות החברה של כ-251 מיליון שקלים לעומת רווח של כ- 149 מיליון ששקלים ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 68%.

גזית גלוב מתמחה במרכזי קניות מעוגני סופרמרקטים באזורי מגורים. הקבוצה פעילה בלמעלה מ- 20 מדינות, מחזיקה ומנהלת למעלה מ- 660 נכסים המשתרעים על שטח בנוי להשכרה של כ- 7.0 מיליון מ"ר. שווי נכסי החברה הכולל הינו כ- 64.3 מיליארד שקלים והם מניבים שכר דירה שנתי בסך של כ-6.0 מיליארד ששקלים.

יתרת הנדל"ן להשקעה, נדל"ן להשקעה בפיתוח והרכוש הקבוע ליום 30 ביוני 2011 , הינה כ- 53.3 מיליארד שקלים (כולל נכסים המוחזקים למכירה המוצגים ברכוש השוטף) לעומת כ- 47.8 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2010. במהלך המחצית הראשונה של שהשנה רכשה הקבוצה 25 נכסים מניבים, פיתחה נכסים חדשים ושיפצה נכסים קיימים בעלות כוללת של כ- 5.2 מיליארד שקלים. החברה ביצעה התאמה לשווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה והנדל"ן להשקעה בפיתוח אשר גרמה לגידול של כ- 720 מיליון שקלים ובנוסף מכרה נדל"ן להשקעה ורכוש קבוע בתמורה לסך של כ- 344 מיליון שקלים.

החברה הכירה ברבעון השני של שנת 2011, בעלייה בשווי ההוגן של נכסיה בסכום ברוטו בסך של כ- 651 מיליון שקלים (חלק החברה לפני מס הסתכם בכ- 358 מיליון שקלים) וזאת לעומת עליית ערך בסך של כ- 204 מיליון שקלים (חלק החברה לפני מס הסתכם בכ- 118 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.

רכישות שביצעה EQY ואיחוד דוחות אכד הביאו לגידול בהוצאות הנהלה וכלליות של החברה לכ- 206 מיליון שקלים (כ- 13.2% מסך ההכנסות) לעומת כ-159 מיליון שקלים (כ- 12.2% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

דוחות החברה חושפים, כי חיים כצמן, יו"ר דירקטוריון החברה, ודורי סגל, סגן פעיל ליו"ר דירקטוריון החברה, המככבים מדי שנה בצמרת רשימת מקבלי השכר הגבוה הודיעו על ויתור על חלק מהמענק השנתי המגיע להם לשנת 2011, במידה והחברה תעמוד ביעדים שנקבעו, בסך של עד 7.14 מיליון שקלים ועד 2.86 מיליון שקלים, בהתאמה.

ממשיכה לנצל הזדמנויות

"נתונים התפעוליים מצביעים על כך שהחברה הצליחה לשפר משמעותית את ההכנסות משכ"ד, ושמרה על תפוסות גבוהות יחסית", אומר היום בתגובה שי ליפמן אנליסט הנדל"ן של IBI. "הפעילות בארה"ב שחוותה את המשבר בעצימות גבוהה מתייצבת ואף מציגה שיפור קל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהצלחה ממשקיע ותיק. (ל"ת)
    כל הכבוד 22/08/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יאללה כבר תפרסם דוחות (ל"ת)
    לבייב 22/08/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כצמן תעשה לי כסףףףף!!!111 (ל"ת)
    בן 22/08/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע מרוצה 22/08/2011 09:04
    הגב לתגובה זו
    עלייה של מאות אחוזים בשווי המניה ודיבידנדים מסודרים. יציבות אפילו בשיא המשבר של 2008. כל הכבוד כצמן!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.