הקריסה של מניות הבנקים: המדד צנח 8.7%, האנליסטים מתייחסים ל"מכירת החיסול"

בין המחאה ברחובות, למצב השביר בחו"ל. Bizportal פנה ל-3 אנליסטים בולטים ושאל את דעתם בעניין מניות הבנקים שעד לאחרונה היו מומלצות כל כך
הדס גייפמן | (10)

רק לפני חודשיים זכו מניות הבנקים לשבחים על יציבותן וכדאיות ההשקעה בהן, אלא שבשבוע שעבר הן כבר איבדו מערכן כמעט כל יום, כאשר השיא שנרשם ביום חמישי עם צניחה של כ-3.6% במדד הבנקים נשבר היום עם ירידה של 8.73%%. נפילת מניות הבנקים החלה לצבור תאוצה כבר ביום חמישי בצהריים בעקבות הורדת תחזיות של בנק ההשקעות דויטשה בנק לתוצאות הכספיות של הבנקים, הורדת המלצות לחלקן התגברה בסוף השבוע עם הורדת הדירוג לארה"ב על ידי S&P. בתחילת ינואר הגיע מדד הבנקים לשיא של 12 החודשים האחרונים, בשער של 1,440 נקודות. מאז הוא נע בעליות וירידות עד ה-26 ביולי ומשם, במשך ששה ימי מסחר רצופים, צנח כמעט בקו ישר, משער של 1,322.7 נקודות ל-1,183.46 נקודות ביום חמישי האחרון. היום סגר מדד הבנקים את יום המסחר ברמה של 1080 נקודות. אבל בעוד שבדויטשה בנק מאמינים שהסיכון למניות הבנקים טמון במחאה הציבורית, עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI חושב שהמחאה הציבורית היא הגורם האחרון שאמור לגרום למשקיעים לחשוש מפני השקעה במניות הבנקים. לדבריו, ההתרחשויות בשוקי חו"ל הן שיקבעו את כיוון מניות הבנקים. המחאה לא רלוונטית "אף אחד לא יודע לאיזה כיוון תתפתח המחאה בכל הקשור למחירי המניות", הסביר סקופ בשיחה עם Bizportal. "ובכל מקרה, המחאה לחלוטין לא רלוונטית למחירי מניות הבנקים. המרכיב העיקרי והחשוב ביותר שמשפיע על מניות הבנקים הוא ההתפתחויות בשוקי חו"ל. השאלה החשובה ביותר לגבי מניות הבנקים היא מה יקרה בשוקי חו"ל, כאשר במרכז עומדת סוגיית תשואת האג"ח הממשלתי של ספרד ואיטליה, ובעיקר - האם היא תתקרב ל-7%, משום שזה השלב שבו המדינה צריכה לבקש חילוץ. זה הגורם המרכזי שיתן את הטון, ומניות הבנקים יושפעו מכך באופן ישיר. כשהשווקים עולים הבנקים עולים יותר וכשהשווקים יורדים הבנקים יורדים יותר". בנוגע להשפעה שיש להורדת דרוג האשראי של ארה"ב אומר סקופ, כי "ברור שלהורדת דירוג האשראי של ארה"ב תהיה השפעה על מחירי מניות הבנקים. חשוב לציין שחלק מההשפעה כבר מגולם בירידות שהיו בסוף השבוע שעבר, משום שהיתה ציפייה מסוימת להורדה. אבל ברור שהירידות לא מגלמות את מלוא ההשפעה. בכל מקרה, מה שיקרה היום תלוי בעיקר באפקט הפסיכולוגי משום שמה שכרגע מניע את השווקים בטווח הקצר זה אפקט הפחד". מניות הבנקים פגיעות יותר מאחרות גם אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות לידר שוקי הון, מאמין שהירידות במניות הבנקים לא נובעות מהמחאה הציבורית אלא מההתרחשויות בשוקי העולם, ובפרט מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב וההתרחשויות בבנקים באירופה ובארה"ב. לדבריו, השפעת המחאה הציבורית על מניות הבנקים מוגבלת. "בתקופה שבה כל השווקים יורדים, מניות הבנקים יותר פגיעות, בין השאר בגלל המשקיעים הזרים", אמר גלזר בשיחה עם Bizportal. "עם זאת, אנחנו חושבים שהבנקים בישראל פחות פגיעים היום משהיו במשברים בעבר. כלומר, פוטנציאל הפגיעה, גם בפעילות הבנקים עצמה וגם במחירי המניות שלהם, מוגבל לעומת משברים קודמים. אני משער שאם הירידות ימשכו, מניות הבנקים יפגעו אבל פחות משנפגעו בעבר, כאמור משום שהם הגיעו למשבר הזה במצב טוב יותר משהגיעו למשברים קודמים, ותיק האשראי שלהם נמצא במצב טוב". בנוגע להשקעה בסקטור הבנקים מעריך גלזר, כי "מחירי מניות הבנקים כיום מעניינים אבל צריך לקחת בחשבון את הסיכונים שנובעים מההתרחשויות בשוקי חו"ל, ובפרט את הסיכונים שנובעים מההתרחשויות במוסדות פיננסיים בחו"ל. החשש הוא גם ל'הדבקה' וגם משום שהבנקים בישראל חשופים לבנקים ולמוסדות פיננסים אחרים בחו"ל". המחאה גורמת לעצבנות בשוק מנגד, אהוד ניר, אנליסט הבנקים של פסגות, מאמין כי למחאה הציבורית יש השפעה מסוימת על מניות הבנקים, הנובעת מהחששות שהיא יוצרת בקרב משקיעים. "החששות הללו מתורגמים ישירות למסחר", הוא מסביר. "חששות, מטבעם, מביאים איתם גם שמועות שרק מגבירות את מידת העצבנות בשוק. "אחד החששות, למשל, הוא שהממשלה תאלץ את הבנקים לשנות את מדיניות האשראי שלהם. היום, שיעור ניכר מתיק האשראי של הבנקים מורכב מאשראי שניתן לתאגידים הגדולים. ברגע שעולה החשש שיאלצו את הבנקים להגדיל את שיעור האשראי לגופים קטנים יותר על חשבון האשראי לגופים גדולים, שהם גם פחות בטוחים, גובר החשש ליציבות הבנקים בטווח הארוך. "כל חשש מפני כוונה לכפות על הבנקים לשנות את מדיניות האשראי הוא בעייתי, משום שכל התערבות במדיניות האשראי של הבנקים עלולה לגרום נזק. אין כאן סיבה אמיתית לפאניקה. אבל השוק בהחלט מגיב לחששות. שוק ההון הוא נייר הלקמוס של הכלכלה. התאוצה שצוברת המחאה הציבורית מכניסה גורם ניכר של אי וודאות לשוק. אף אחד לא יודע לאיזה כיוון הדברים ילכו. ברגע שיש חוסר ודאות עולה החשש מפני הרעת מצב הכלכלה. "והתגובה הכי מהירה לחששות היא נפילה בשוק המניות. במילים אחרות, בימים האחרונים יש תחושה של חוסר יציבות שמביאה איתה ספקולציות ושמועות שרק מגבירות את החששות, ושוק ההון מגיב לזה". במבט קדימה אומר ניר, כי "כרגע יש אמנם דינמיקה שלילית אבל הכול עוד יכול להתהפך. בהסתכלות בינונית וארוכה אין כאן שינוי במידה שיכולה להסביר למה הבנקים צריכים להיסחר במחירים הנמוכים שהם נמצאים בהם עכשיו. בינתיים לא באמת התרחש שינוי כלכלי מהותי בשוק המקומי. יש עצבנות בשוק אבל בשלב זה הכול ספקולציות. מי שיש לו יותר סבלנות ועצבים חזקים, בהחלט יכול לראות בירידות הללו ההזדמנויות ולהגדיל החזקות. אבל מי שקונה צריך לזכור שמדובר בהשקעות לטווחים בינוניים וארוכים. כלומר, שלוש עד חמש שנים לפחות. לא שבוע. וכמובן שכמו תמיד, חשוב לפזר השקעות". דירוג של ישראל תלוי בארה"ב - האג"ח חוטפות בנוגע להורדת דירוג האשראי של ארה"ב אומר ניר כי "הורדת הדירוג לארה"ב מורידה את הבנצ'מארק (נקודת ההתיחסות) בכל העולם וגם בישראל. זה מכניס גורם של אי ודאות לתוך הדירוג של מדינות הקשורות לארה"ב ובראש ובראשונה ישראל. ברור לחלוטין שהתרחשויות בארה"ב משפיעות על השוק המקומי בישראל. חלק מדירוג ה-A של ישראל נובע מההבנה שישראל נהנית מהגב של ארה"ב. כרגע לא ברור האם הדירוג של ישראל יירד בעקבות הורדת הדירוג של ארה"ב אבל בהחלט ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. "ברגע שהדירוג של ישראל נמצא בסיכון גם מחירי האג"ח הממשלתי של ישראל יורדים. כבר עכשיו רואים את הירידות. הבנקים מחזיקים בנוסטרו שלהם אג"ח ממשלתיות והירידות גורמות להם להפסדים. מעבר לכך זה גם מייקר את האשראי".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    פישמן 07/08/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
    הודות למחאה הפוליטית להפלת נתניהו מעמד הבניים הפסיד כסף רב.
  • היי טק 08/08/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    זה שהממשלה לוקחת יותר מדי מס ממעמד הביניים ונותנת פחות מדי שרותים זה לא קשור מסתובב במדינה המון הון שחור לא ממוסה כאשר יש עודף גביה ממיסים ישר מעבירים את כולו אוטומטית להחזר חובות בעוד שכבר 10 שנים לא נוספו מיטות אשפוז בבתי חולים למרות הגידול באוכלוסיה. החלטת ממשלה הקפיאה את שחרור הקרקעות לבניה במרכז ויצרה העלאת מחירים. לממשלה לא יעלה שקל לשחרר קרקעות לבנית דיור בר השגה לדוגמא. דירות 3 חדרים ו 2 חדרים להשכרה בלבד במחיר מפוקח לדוגמא. אין סיבה שמס החברות יהיה מהנמוכים בעולם והמיסים של מעמד הביניים מהגבוהים הבעיה שטייקון בא, קונה במימון מלא חברה כמו פרטנר כמעט בלי להביא כסף מהבית מרוקן את החברה מההון שצברה ע" י חלוקת דיווידנד, כדי להחזיר את החובות שלו ואח" כ עוד מעז שלא להחזיר את חובותיו בחברה אחרת כמו טאו.
  • הפקט הדומינו 08/08/2011 01:45
    הגב לתגובה זו
    לאן הם גוררים את המדינה !
  • 5.
    Ami 07/08/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
    תראו את החבילות שלקחו בטבע ולאומי למשל.
  • 4.
    אחד העם 07/08/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
    אחריהם בוץ. זה הזמן הטוב ביותר לקנות מניות במחירים חסרי תקדים. מי שמבין יודע שלא לעולם חוסן, כמו שהבורסה צוללת, הבורסה גם עולה. אין רק נפילות. למושקעים אני מציע לא לברוח, זה לא הזמן למכור. לחוצנים ולמי שיושבים על הגדר אני מציע להשקיע במניות. זה הזמן לאסוף סחורה זולה וטובה במחירים שלא יחזרו על עצמם. ברכה והצלחה
  • מה קיבלו אלה שחשבו כך ב2008? (ל"ת)
    לל 07/08/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בשקל 07/08/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    האחיין שלי בן ה-4 מבין יותר ממכם לכו תמכרו את הפלופים שלכם לפרייארים תורנים
  • 2.
    המתבונן1 07/08/2011 13:05
    הגב לתגובה זו
    הדולר יעלה והזרים יכנסו לשורט סקוויז. הבנקים הזרים נכנסו לפוזיציות ענקיות נגד הדולר (ממונפות כמובן) ועם השקלים קנו אגחים של בנק ישראל עכשיו הם יצטרכו למכור את האגחים בגלל המינוף שלהם.ויסגרו את הפוזיציה אבל כאשר כולם עושים זאת בבת אחת המחיר עולה מהר ובגלל המינוף האדיר שהם לקחו הלחץ יהיה גדול. הווה אומר שורט סקוויז על הדולר שקל
  • 1.
    שוב 07/08/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    יש!!!
  • מה אתה שמח שיותר מחצי מדינה מפסידה? תתבייש (ל"ת)
    יאנוש 07/08/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.