הקריסה של מניות הבנקים: המדד צנח 8.7%, האנליסטים מתייחסים ל"מכירת החיסול"
רק לפני חודשיים זכו מניות הבנקים לשבחים על יציבותן וכדאיות ההשקעה בהן, אלא שבשבוע שעבר הן כבר איבדו מערכן כמעט כל יום, כאשר השיא שנרשם ביום חמישי עם צניחה של כ-3.6% במדד הבנקים נשבר היום עם ירידה של 8.73%%.
נפילת מניות הבנקים החלה לצבור תאוצה כבר ביום חמישי בצהריים בעקבות הורדת תחזיות של בנק ההשקעות דויטשה בנק לתוצאות הכספיות של הבנקים, הורדת המלצות לחלקן התגברה בסוף השבוע עם הורדת הדירוג לארה"ב על ידי S&P.
בתחילת ינואר הגיע מדד הבנקים לשיא של 12 החודשים האחרונים, בשער של 1,440 נקודות. מאז הוא נע בעליות וירידות עד ה-26 ביולי ומשם, במשך ששה ימי מסחר רצופים, צנח כמעט בקו ישר, משער של 1,322.7 נקודות ל-1,183.46 נקודות ביום חמישי האחרון. היום סגר מדד הבנקים את יום המסחר ברמה של 1080 נקודות.
אבל בעוד שבדויטשה בנק מאמינים שהסיכון למניות הבנקים טמון במחאה הציבורית, עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI חושב שהמחאה הציבורית היא הגורם האחרון שאמור לגרום למשקיעים לחשוש מפני השקעה במניות הבנקים. לדבריו, ההתרחשויות בשוקי חו"ל הן שיקבעו את כיוון מניות הבנקים.
המחאה לא רלוונטית
"אף אחד לא יודע לאיזה כיוון תתפתח המחאה בכל הקשור למחירי המניות", הסביר סקופ בשיחה עם Bizportal. "ובכל מקרה, המחאה לחלוטין לא רלוונטית למחירי מניות הבנקים. המרכיב העיקרי והחשוב ביותר שמשפיע על מניות הבנקים הוא ההתפתחויות בשוקי חו"ל. השאלה החשובה ביותר לגבי מניות הבנקים היא מה יקרה בשוקי חו"ל, כאשר במרכז עומדת סוגיית תשואת האג"ח הממשלתי של ספרד ואיטליה, ובעיקר - האם היא תתקרב ל-7%, משום שזה השלב שבו המדינה צריכה לבקש חילוץ. זה הגורם המרכזי שיתן את הטון, ומניות הבנקים יושפעו מכך באופן ישיר. כשהשווקים עולים הבנקים עולים יותר וכשהשווקים יורדים הבנקים יורדים יותר".
בנוגע להשפעה שיש להורדת דרוג האשראי של ארה"ב אומר סקופ, כי "ברור שלהורדת דירוג האשראי של ארה"ב תהיה השפעה על מחירי מניות הבנקים. חשוב לציין שחלק מההשפעה כבר מגולם בירידות שהיו בסוף השבוע שעבר, משום שהיתה ציפייה מסוימת להורדה. אבל ברור שהירידות לא מגלמות את מלוא ההשפעה. בכל מקרה, מה שיקרה היום תלוי בעיקר באפקט הפסיכולוגי משום שמה שכרגע מניע את השווקים בטווח הקצר זה אפקט הפחד".
מניות הבנקים פגיעות יותר מאחרות
גם אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות לידר שוקי הון, מאמין שהירידות במניות הבנקים לא נובעות מהמחאה הציבורית אלא מההתרחשויות בשוקי העולם, ובפרט מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב וההתרחשויות בבנקים באירופה ובארה"ב. לדבריו, השפעת המחאה הציבורית על מניות הבנקים מוגבלת.
"בתקופה שבה כל השווקים יורדים, מניות הבנקים יותר פגיעות, בין השאר בגלל המשקיעים הזרים", אמר גלזר בשיחה עם Bizportal. "עם זאת, אנחנו חושבים שהבנקים בישראל פחות פגיעים היום משהיו במשברים בעבר. כלומר, פוטנציאל הפגיעה, גם בפעילות הבנקים עצמה וגם במחירי המניות שלהם, מוגבל לעומת משברים קודמים. אני משער שאם הירידות ימשכו, מניות הבנקים יפגעו אבל פחות משנפגעו בעבר, כאמור משום שהם הגיעו למשבר הזה במצב טוב יותר משהגיעו למשברים קודמים, ותיק האשראי שלהם נמצא במצב טוב".
בנוגע להשקעה בסקטור הבנקים מעריך גלזר, כי "מחירי מניות הבנקים כיום מעניינים אבל צריך לקחת בחשבון את הסיכונים שנובעים מההתרחשויות בשוקי חו"ל, ובפרט את הסיכונים שנובעים מההתרחשויות במוסדות פיננסיים בחו"ל. החשש הוא גם ל'הדבקה' וגם משום שהבנקים בישראל חשופים לבנקים ולמוסדות פיננסים אחרים בחו"ל".
המחאה גורמת לעצבנות בשוק
מנגד, אהוד ניר, אנליסט הבנקים של פסגות, מאמין כי למחאה הציבורית יש השפעה מסוימת על מניות הבנקים, הנובעת מהחששות שהיא יוצרת בקרב משקיעים. "החששות הללו מתורגמים ישירות למסחר", הוא מסביר. "חששות, מטבעם, מביאים איתם גם שמועות שרק מגבירות את מידת העצבנות בשוק.
"אחד החששות, למשל, הוא שהממשלה תאלץ את הבנקים לשנות את מדיניות האשראי שלהם. היום, שיעור ניכר מתיק האשראי של הבנקים מורכב מאשראי שניתן לתאגידים הגדולים. ברגע שעולה החשש שיאלצו את הבנקים להגדיל את שיעור האשראי לגופים קטנים יותר על חשבון האשראי לגופים גדולים, שהם גם פחות בטוחים, גובר החשש ליציבות הבנקים בטווח הארוך.
"כל חשש מפני כוונה לכפות על הבנקים לשנות את מדיניות האשראי הוא בעייתי, משום שכל התערבות במדיניות האשראי של הבנקים עלולה לגרום נזק. אין כאן סיבה אמיתית לפאניקה. אבל השוק בהחלט מגיב לחששות. שוק ההון הוא נייר הלקמוס של הכלכלה. התאוצה שצוברת המחאה הציבורית מכניסה גורם ניכר של אי וודאות לשוק. אף אחד לא יודע לאיזה כיוון הדברים ילכו. ברגע שיש חוסר ודאות עולה החשש מפני הרעת מצב הכלכלה.
"והתגובה הכי מהירה לחששות היא נפילה בשוק המניות. במילים אחרות, בימים האחרונים יש תחושה של חוסר יציבות שמביאה איתה ספקולציות ושמועות שרק מגבירות את החששות, ושוק ההון מגיב לזה".
במבט קדימה אומר ניר, כי "כרגע יש אמנם דינמיקה שלילית אבל הכול עוד יכול להתהפך. בהסתכלות בינונית וארוכה אין כאן שינוי במידה שיכולה להסביר למה הבנקים צריכים להיסחר במחירים הנמוכים שהם נמצאים בהם עכשיו. בינתיים לא באמת התרחש שינוי כלכלי מהותי בשוק המקומי. יש עצבנות בשוק אבל בשלב זה הכול ספקולציות. מי שיש לו יותר סבלנות ועצבים חזקים, בהחלט יכול לראות בירידות הללו ההזדמנויות ולהגדיל החזקות. אבל מי שקונה צריך לזכור שמדובר בהשקעות לטווחים בינוניים וארוכים. כלומר, שלוש עד חמש שנים לפחות. לא שבוע. וכמובן שכמו תמיד, חשוב לפזר השקעות".
דירוג של ישראל תלוי בארה"ב - האג"ח חוטפות
בנוגע להורדת דירוג האשראי של ארה"ב אומר ניר כי "הורדת הדירוג לארה"ב מורידה את הבנצ'מארק (נקודת ההתיחסות) בכל העולם וגם בישראל. זה מכניס גורם של אי ודאות לתוך הדירוג של מדינות הקשורות לארה"ב ובראש ובראשונה ישראל. ברור לחלוטין שהתרחשויות בארה"ב משפיעות על השוק המקומי בישראל. חלק מדירוג ה-A של ישראל נובע מההבנה שישראל נהנית מהגב של ארה"ב. כרגע לא ברור האם הדירוג של ישראל יירד בעקבות הורדת הדירוג של ארה"ב אבל בהחלט ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.
- 6.פישמן 07/08/2011 15:51הגב לתגובה זוהודות למחאה הפוליטית להפלת נתניהו מעמד הבניים הפסיד כסף רב.
- היי טק 08/08/2011 09:07הגב לתגובה זוזה שהממשלה לוקחת יותר מדי מס ממעמד הביניים ונותנת פחות מדי שרותים זה לא קשור מסתובב במדינה המון הון שחור לא ממוסה כאשר יש עודף גביה ממיסים ישר מעבירים את כולו אוטומטית להחזר חובות בעוד שכבר 10 שנים לא נוספו מיטות אשפוז בבתי חולים למרות הגידול באוכלוסיה. החלטת ממשלה הקפיאה את שחרור הקרקעות לבניה במרכז ויצרה העלאת מחירים. לממשלה לא יעלה שקל לשחרר קרקעות לבנית דיור בר השגה לדוגמא. דירות 3 חדרים ו 2 חדרים להשכרה בלבד במחיר מפוקח לדוגמא. אין סיבה שמס החברות יהיה מהנמוכים בעולם והמיסים של מעמד הביניים מהגבוהים הבעיה שטייקון בא, קונה במימון מלא חברה כמו פרטנר כמעט בלי להביא כסף מהבית מרוקן את החברה מההון שצברה ע" י חלוקת דיווידנד, כדי להחזיר את החובות שלו ואח" כ עוד מעז שלא להחזיר את חובותיו בחברה אחרת כמו טאו.
- הפקט הדומינו 08/08/2011 01:45הגב לתגובה זולאן הם גוררים את המדינה !
- 5.Ami 07/08/2011 15:32הגב לתגובה זותראו את החבילות שלקחו בטבע ולאומי למשל.
- 4.אחד העם 07/08/2011 14:29הגב לתגובה זואחריהם בוץ. זה הזמן הטוב ביותר לקנות מניות במחירים חסרי תקדים. מי שמבין יודע שלא לעולם חוסן, כמו שהבורסה צוללת, הבורסה גם עולה. אין רק נפילות. למושקעים אני מציע לא לברוח, זה לא הזמן למכור. לחוצנים ולמי שיושבים על הגדר אני מציע להשקיע במניות. זה הזמן לאסוף סחורה זולה וטובה במחירים שלא יחזרו על עצמם. ברכה והצלחה
- מה קיבלו אלה שחשבו כך ב2008? (ל"ת)לל 07/08/2011 14:54הגב לתגובה זו
- 3.בשקל 07/08/2011 13:20הגב לתגובה זוהאחיין שלי בן ה-4 מבין יותר ממכם לכו תמכרו את הפלופים שלכם לפרייארים תורנים
- 2.המתבונן1 07/08/2011 13:05הגב לתגובה זוהדולר יעלה והזרים יכנסו לשורט סקוויז. הבנקים הזרים נכנסו לפוזיציות ענקיות נגד הדולר (ממונפות כמובן) ועם השקלים קנו אגחים של בנק ישראל עכשיו הם יצטרכו למכור את האגחים בגלל המינוף שלהם.ויסגרו את הפוזיציה אבל כאשר כולם עושים זאת בבת אחת המחיר עולה מהר ובגלל המינוף האדיר שהם לקחו הלחץ יהיה גדול. הווה אומר שורט סקוויז על הדולר שקל
- 1.שוב 07/08/2011 12:48הגב לתגובה זויש!!!
- מה אתה שמח שיותר מחצי מדינה מפסידה? תתבייש (ל"ת)יאנוש 07/08/2011 13:42הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
