דויטשה בנק: מזרחי טפחות זהיר יותר במשכנתאות מלאומי והפועלים
בסקירתו מהבוקר (ד'), דן הרווארד, מנהל מחלקת המחקר בדויטשה בנק, מעניק למזרחי טפחות, המלצת קנייה ומחיר יעד למניה הגבוה בכ-40% מעל מחירה הנוכחי וטוען כי תשואה על ההון של 15% היא ברת השגה ואינה מתומחרת במחיר המניה.
נכון לשנת 2010 יש כ-200 מיליארד שקל בשוק המשכנתאות. נתון זה מהווה גידול של כ-160% מתחילת העשור אז סך המשכנתאות שהיו בשוק הגיעו לכ-75 מיליארד שקל. אך הדאגות מגיעות מקצב הגידול שחל בשנה-שנתיים האחרונות במתן משכנתאות. בניגוד לממוצע הרב שנתי של כ-12% גידול במתן משכנתאות בעשור האחרון, קצב הגידול בשוק המשכנתאות זינק בכ-38% לכ-48 מיליארד שקלים בשנה החולפת.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההשפעה הישירה של החלטת בנק ישראל להגביל את המשכנתאות במסלולים המשתנים (בעיקר מסלול פריים) לעד 33% מהיקף המשכנתא כולה, תהיה למעבר למשכנתאות במסלולים קבועים (צמודים ולא צמודים) שבהם יש מרווחים גבוהים יותר.
הרווארד טוען כי בזמן שבנק לאומי ובנק הפועלים צמחו בהתאמה בשוק המשכנתאות בכ-51% ובכ-56% בשנה שעברה, בנק מזרחי צמח רק בכ-25% בשנה בה המרווחים ירדו. "המרווחים במזרחי היו ונשארו בשנים 2007-2010 בסביבות 1% ואילו המרווחים אצל שאר הבנקים בשוק המשכנתאות ירדו מכ-1.1% לכ-0.7%. מזרחי טפחות הצליח בשנה שעברה להעניק משכנתאות בסיכון נמוך תוך שמירה על מרווחים שהיו נהוגים בבנק, דבר המעיד על מדיניות זהירה. אומנם מזרחי הוא השחקן הגדול בשוק אך הוא נוקט בגישה הזהירה ביותר מאשר המתחרים".
עוד מוסיף הרווארד כי 77% מתיק המשכנתאות של מזרחי טפחות נמצאים בסיכון נמוך בהשוואה לפועלים וללאומי - 69% ו-61% בהתאמה. בנק הפועלים מחזיק בכ-10% מתיק המשכנתאות שלו בסיכון הגבוה ביותר בדומה לבנק דיסקונט שמחזיק אף שיעור גבוה יותר בקבוצה זו. הניתוח הזה מראה כי רק 18% מהצמיחה של מזרחי טפחות בשנת 2010 בשוק המשכנתאות הגיעה מקבוצת הסיכון השנייה בעוד שני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, רשמו צמיחה בקבוצה זו של כ-42% וכ-44% בהתאמה.
למזרחי יש גם את האחוז הנמוך ביותר במתן משכנתאות גדולות הגדולות מ-900 אלף שקלים. לעיתים משכנתא גדולה מעידה על הכנסה גדולה יותר אך להערכת הרוורד בשוק זה, מדובר במקרה שהלווים לקחו משכנתאות גדולות יותר בשל הצורך להדביק את עליית מחירי הדיור. בבנק מזרחי רק 13% מתיק המשכנתאות נכללים בקטגוריה של משכנתאות גדולות לעומת 26% בבנק לאומי, 22% בבנק דיסקונט וכ-9% בבנק הפועלים.
- 4.נרי 12/05/2011 17:13הגב לתגובה זוכי אני למשל בחשבון שלי אצלם יכול, למרות שיש לי משכורת של שכיר בלבד, ואני במסלול ללא ריבית באוברדראפט.. זה הדברים הקטנים האלה, והם פשוט השכילו לחשוב על זה ולעשות עם זה משהו.
- 3.שמואל 11/05/2011 17:22הגב לתגובה זומההתעניינות האחרונה שלי לקראת דירה להשקע שאני מתכנן לקנות, גיליתי מקצועיות יוצאצ דופן במזרחי טפחות
- 2.כנראה שלא סתם הם נחשבים הכי טובים בתחום (ל"ת)צחי 11/05/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 1.בקיצור הם מושקעים בטפחות (ל"ת)כל הבנקים בסכנה! 11/05/2011 11:45הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
