בלעדי

הליך השיפוט ב'קקטוס' הופסק וחודש: האם האיגוד חשש מציונים נמוכים מדי?

לאחר שנשפטו 5 עבודות עצרו יגאל בראון וגיא בר את ההצבעה. בראון: "השופטים נתנו בטעות ציונים רק עד 7.5 במקום 10". אחד השופטים: "האיגוד הוא זה שלא הבין, העבודות בינוניות ולכן קיבלו ציונים נמוכים"
משה בנימין | (12)

תחרות הקקטוס של ענף הפרסום תתקיים בסוף החודש, אך קולות שעולים מיום השיפוט שנערך בשבוע שעבר מציגים את תחרות הקריאייטיב המקומית באור קצת פחות חיובי.

גורמים ששהו ביום שיפוט העבודות סיפרו לאייס, כי לאחר שניתנו ציונים ל-5 עבודות בלבד, נכנסו מנכ"ל איגוד הפרסום יגאל בראון ויו"ר ועדת הקקטוס גיא בר לחדר בו ישבו השופטים והודיעו להם כי ממה שהם רואים, תהליך השיפוט ודרך הענקת הציונים לא הובן בקרב השופטים או לא הוסבר כהלכה על ידי האיגוד, מה שיצר מצב שהעבודות מקבלות בינתיים ציונים נמוכים מהרגיל.

משפט נוסף שנזרק לחלל החדר בו ישבו השופטים, כך לדברי אחד הנוכחים, היה: "אם אנשים באו לפה כדי לחלק לקולגות שלהם ציונים נמוכים אז עדיף שלא היו באים. לא ננקוב בשמות ולא נגיד מי ומה אבל אם יש כאלו, אז יותר טוב שייקחו את הרגליים ויילכו".

הסיפור נעוץ בכך שבטרם החל תהליך השיפוט הייתה הקדמה ארוכה ודיון ערכי פתוח במהלכו דיברו גם על הממוצע של התוצאות ומה הציונים שיזכו בסוף את העבודות בפרסים. על פי מה שהוגדר מראש, עבודה שתקבל ציון ממוצע של 7.5 תזכה בזהב, כזו שתקבל 7 תזכה בכסף ועבודה שתזכה לציון 6.5 תזכה בארד.

תהליך השיפוט הופסק, כאמור, לאחר ציונים שניתנו ל-5 עבודות. בראון ובר צפו במוניטורים בחדר הבקרה, החלו להיחשף לציונים והחליטו שיש בעיה. בראון אמר לאייס כי "השיפוט הוא מהציון 1 עד 10. כנראה שנפלה אי הבנה וחלק מהשופטים טעו וחשבו שזהב זה ציון של 7.5 ולפי מדד זה העניקו ציונים משם ומטה".

אחד משופטי התחרות, מציג בפני אייס את הדברים קצת אחרת. לדבריו, "התסריט ממנו מפחדים באיגוד הוא שסבב השיפוט יסתיים והציונים שיתקבלו יהיו נמוכים מכדי להעניק מדליות לעבודות המתמודדות. באיגוד אמרו שממוצע הציונים אמור לאזן את עצמו בסופו של דבר עם הציונים שיזרמו מ-40 השופטים ולכן יש צורך להעניק ציונים מ-1 עד 10".

"הבעיה", נטען בקרב השופטים "היא לא בציונים אלא ברף שמעניק לעבודה מדליית זהב. אם אתה רואה עבודה בינונית מינוס ויודע שעבודה שתקבל ממוצע של 7.5 תזכה לבסוף בזהב אז אתה תיתן לה ציון 5 וזה לא אומר שנתת ציון נמוך בכוונה. בעיניי האיגוד הוא זה שלא הבין כיצד נכון להצביע ולא אנחנו. אם נותנים זהב לעבודה בינונית של 7.5 אז ברור לנו שצריך לתת כאן פקטור שלילי".

שופט נוסף שהיה נוכח בחדר אומר לאייס: "הם אכן נכנסו לחדר אחרי 5 עבודות ואמרו - 'יש לנו תחושה שבלבלנו אתכם'. הייתה הקדמה מאוד ארוכה לפני השיפוט ודיברנו על ממוצעי הציונים שיעניקו מדליות, זה כנראה גרם לאנשים להצביע בדרך שונה. צריך להבין שיש פה קאצ", אומר השופט, "מצד אחד רוצים מצוינות קריאטיבית ומצד שני תחרות שזוכים בה בפרסים".

"השאלה שצריכה להישאל", אומר אחד משופטי התחרות, "היא האם תחרות קקטוס הזהב אמורה לסמן עבורנו מי מצוין או פשוט לחלק פרסים? אם קיבלתי קקטוס זהב זה אומר שעשיתי עבודה טובה או שזה פשוט עלה תאנה של הענף.

"צריך עם זאת לזכור", הוא מוסיף, שהאירוע עצמו הוא בענף עם הרבה אגו ומעט פרגון הדדי. ישנם 40 שופטים בתחרות וזה לא יהיה מופרך לומר שחלקם באו כדי לסגור חשבון עם אחרים, וחלקם מפחדים שמשרדים קטנים יאפילו עליהם או שהמשרד המתחרה מולם ראש בראש יקח יותר פרסים".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שי 04/05/2011 12:01
    הגב לתגובה זו
    לא נמאס??
  • 9.
    בראון-שילוח 04/05/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    יגאל:הלו, אני צריך את אילן בדחיפות זה יגאל בראון , דחוף אמרתי. שילוח: מה קורה , יגאל???? אני ברוד שואו מטורף וצריך לסגור את הסופרים עם קשת. יגאל: תקשיב! חמש עבודות ראשונות , אין קקטוסים, מה עושים? שילוח:יגאל, תעיף את התחת שלך פנימה , תיקח את הסמרטוט השני מגיתם ותתחילו לאיים עליהם... ואל תתקשר אליי יותר. ויגאל, תגיד לטל שהבונוס שלו בסכנה.
  • גדול (ל"ת)
    04/05/2011 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מנהל קראיטיב 04/05/2011 07:27
    הגב לתגובה זו
    ממה שבדקתי הכל אמת. מישהו חייב לשלם על ההתנהלות החובבנית הזאת.
  • 7.
    מחדר השופטים 03/05/2011 21:29
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהיה וזה פשוט היה מגוחך ומביך.גיא בר פתח את הפה שלו בדיוק כמו שצוין בכתבה וזה בהחלט רגע עצוב. אני לא מתכוון להגיע לשפוט באירוע המביך הזה בעתיד. זה היה משעמם , צפוי ובעיקר ידוע מראש.
  • 6.
    שפט שם 03/05/2011 16:34
    הגב לתגובה זו
    אם הכוונה של האיגוד היא לחלק פרסים למשרדים אז קחו בבקשה חברת שליחויות ואל תבזבזו לנו יום עבודה. יש לנו עוד דברים לעשות
  • 5.
    כולם בלחץ כי באומן הולכים לקחת את כל הפרסים (ל"ת)
    ברלה 03/05/2011 16:33
    הגב לתגובה זו
  • זה נכון (ל"ת)
    קוקו 04/05/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שופט 03/05/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
    הסבירו והתחילו מחדש אחרי 5 הצבעות זה הסקופ הגדול?
  • 3.
    כל שנה אותו חרא עם הקקטוס (ל"ת)
    יאללה סגרו כבר 03/05/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בראון? השופטים לא יודעים את העבודה? (ל"ת)
    למה ככה 03/05/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איגוד הגנבים !!! (ל"ת)
    רועי 03/05/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.