ניתוח מעמיק: נפט - האם זו תהיה הזדמנות השנה?

הצפי לעלייה במחיר הנפט היה קיים עוד לפני המהומות העולם הערבי.נכון להיום, כלי התקשורת "שכחו" ממשבר החוב האירופי ומהאבטלה האמריקאית. האם השנה תהיה שנת הנפט? האם זה רק משבר חולף?

תזכורת: בסקירה שניתנה ב-20.12.2010 ניתחנו את הזהב והנפט וההערכות הראו על המשך עליות במהלך השנה הנוכחית. את ההערכות להתחזקותם קיבלנו הרבה לפני פרוץ המהומות הקשות בעולם המוסלמי. מבחינה פונדמנטאלית, ההתאוששות הכלכלית ברחבי העולם הובילה לעליה חדה בביקוש לנפט. מבחינה טכנית, רמת ההתנגדות של 87 דולר לחבית נפרצה ונהפכה לתמיכה שהחזיקה מעמד מספר ימים. תבנית מסוג דגל נוצרה ולאחר פריצתה התקבל איתות קלאסי ללונג. על סמך איתות זה הערכנו כי הנפט עשוי לבצע מהלך עליות מכובד עד אזור 100 דולר לחבית לפחות.

להלן הקישור לסקירה:

הסחורות החמות: זהב ונפט לקראת השנה החדשה

האם זו תהיה שנתו של הנפט ?

מתחילת חודש פברואר המהומות בעולם המוסלמי עלו לכותרות הראשיות של כלי התקשורת ברחבי העולם. המשקיעים "שמו בצד" את משבר החוב באירופה, את הגרעון ההולך והתופח, האבטלה הגבוהה בארה"ב, וריכזו את מירב תשומת הלב למה שקורה במצרים, בחריין, תימן, ערב הסעודית, ואיך אפשר מבלי להזכיר את לוב, אשר גרמה לטלטלה החזקה ביותר בשוק הנפט העולמי היות ומדובר באחת היצואניות הגדולות של הנפט בעולם. מחיר הנפט מבסס היטב את מעמדו מעל 100 דולר לחבית ועושה את דרכו לכיוון 110 דולר לחבית. בסעודיה הכריזו על "יום זעם" לקראת סופ"ש הקרוב. מחיר הנפט צפוי להגיב בקיצוניות להתפתחויות אצל יצואנית הנפט הגדולה בעולם.

מה אומרים הגרפים?

גרף שבועי

גרף יומי

ניתוח כללי

- ההיסטוריה עשויה לחזור על עצמה: מחודש נובמבר 07 ועד חודש מרץ 08 הנפט דשדש בין 85.50-99.60.

- אחרי הפריצה והנעילה מעל 100 דולר לחבית, הנפט זינק עד לאזור שמעל 110 דולר לחבית, ולאחר מספר חודשים קבע את השיא באזור ה-150 דולר לחבית.

- בשבוע שעבר ראינו תרחיש דומה: פריצה ונעילה מעל 100 דולר לחבית, עצירה קלה באזור 103 דולר לחבית ובסוף שבוע הנפט סגר באזור 105 דולר לחבית. ייתכן כי מהלך העליות ימשך עד אזור 110.

- ייתכנו מימושים ובחינה של רמת התמיכה באזור 103 דולר לחבית.

רמות משמעותיות

התנגדות 2: 120

התנגדות 1: 110

ספוט : 105

תמיכה 1 : 102.80

תמיכה 2 : 99.60

אסטרטגיה לטווח ארוך: החזקת פוזיציות לונג כל עוד מחיר הנפט מעל 100 דולר לחבית.

תזמוני כניסה חדשים: לאחר תיקון ובלימת מחיר על אחת מרמות התמיכה. יעדים ארוכים: 110, 119, 2 יעדים נוספים פתוחים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות