מחכים לפקיעה וסטיית התקן קצת מטרידה
שבוע המסחר פתח מאוד אופטימי, מחזורי המסחר עלו, כותרות אופטימיות ("הנה 5 מניות שצריכות להיות בתיק ההשקעות שלך") הופיעו בכל עבר, יחס P/C ירד ל-0.6 - 0.8 כשהסוחרים מגלגלים כתיבות מהאופציות באזור 1,300 - 1,310 אל 1,320 - 1,330 וממשיכים ללחוץ על סטיית התקן הגלומה.
שוק המעו"ף המשיך את תנודתיותו הנמוכה וכן את תבנית המסחר האחרונה הפופולארית: כל תחילת ירידות הם הזדמנות קניה או כתיבת PUT בכסף, וכל עליה מקרית בסטייה הגלומה היא כתיבה כי עד סוף היום הסטייה יורדת חזרה.
ביום שלישי/רביעי הופיעו מוכרי PUT 1,300 ומטה הן כגידור מול כתיבות לא גדולות באזור הכסף והן כמימון קניות שורטים באזור 1,310 ומכירות ממונפות (ביחס 1:2,3) באזור 1,320 - 1,330. מכירות אלו לחצו על סטיית התקן הגלומה והורידו אותה לשפל של 11% כשאופציית ה-CALL מחוץ לכסף מתקרבות לקידומת 10%.
מכירות אלו יישרו את שיפוע הסקיו והורידו את מחירי הריסק לשפל של 1.1% (ראה גרפים רלוונטיים) וכן במקביל ייקרו את הפרפרים סביב 1,320 ל-200 שקל שבוע וחצי לפני פקיעה.... (יקר!).
גם האוכף 1,300 אשר פתח דלתות שליליות והתרחק מהכסף, לא התייקר השבוע והראה כי למרות הסטייה הנמוכה, דווקא הכתובים הרוויחו השבוע וכי התנודתיות השבועית ממשיכה לעמוד על 6% - 7% ומושכת אליה את הסטייה הגלומה. הסטייה בפועל עומדת על 15% בשנה האחרונה, 9.5% בחודש האחרון ו-7% בשבוע האחרון כשהסטייה הגלומה הינה 11.5% באופציות הקצרות ו-13.5% באופציות הארוכות - מחירים המעידים על ביטחון רב של הסוחרים וכי המשפט "אין מה לחפש באג"חים לכן שוק המניות יעלה ויעלה" הפך מנטרה אשר ממשיכה ללחוץ הן את השווקים מעלה והן את הסטייה מטה.
ביום חמישי זזו הקונים והשוק החל לאבד גובה תוך ירידה משמעותית במחזורים, עלייה מסוימת ביחס ה-P/C, וסוחרים יומיים מבולבלים מעט: "מה קורה למה השוק לא חוזר מעלה".
בשל הירידה בשוק, בטחון הסוחרים על עוצמתו והמינוף הנמוך, החל האוכף להשחק בקצב גובר, כשהערכת הסוחרים הייתה כי לא תתפתח מגמה שלילית וכי מדובר ב"תיקון בריא", או "אנו רק מתקרבים למרכז הפוזיציות" וכו'.
סטיות התקן בהם נסחר השוק נמוכות משמעותית מהסטייה ההיסטורית ומצביעות על קונצנזוס הן של הסוחרים והן של הגופים הגדולים כי השוק חיובי והתנודתיות הנמוכה תמשיך גם בטווח הקרוב. קונצנזוס זה על הכיוון והתנודתיות הן של הסוחרים הן של המשקיעים והן של האנליסטים מעט מטריד.
שבת שלום.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
